השיטפונות בסין חושפים סיכונים לתוכניות להשיק מטבעות דיגיטליים

גשמי קיץ רבים פגעו בתשתיות התקשורת הסלולרית והותירו אנשים רבים בלי מזומנים ללא היכולת לשלם באפליקציות התשלום הפופולריות

שיטפונות ב-Zhengzhou ביולי / צילום: Reuters, אלי סונג
שיטפונות ב-Zhengzhou ביולי / צילום: Reuters, אלי סונג

כששיטפונות הציפו מטרופולין סינית מרכזית הקיץ, האסון פגע במרכיב מרכזי בניסיון של המדינה להחליף את הכסף הפיזי במטבע דיגיטלי: אמינות.

גשמים עזים ביולי גרמו לנהרות לעלות על גדותיהם בעיר ז'נגז'ו, וזה הוביל להפסקות חשמל נרחבות שהשביתו את השירות הסלולרי. בגלל שהסינים בערים משתמשים לרוב באפליקציות תשלום בטלפון כמו WeChat של חברת Tencent Holdings ואליפיי (Alipay) של אנט גרופ (Ant Group) במקום במזומנים, המשמעות של הפסקת פעילות הרשתות הייתה שלהרבה תושבים בעיר, שיש בה 12 מיליון איש, לא היה כסף, בנוסף לכך שלא הייתה להם שום דרך להגיע לכוחות ההצלה ולקרוביהם.

סין היא קובעת הקצב העולמית בין המדינות הגדולות ליצירת גרסה דיגיטלית למטבע שלה. ארבעה ימים לפני השיטפונות בז'נגז'ו, פרסם הבנק המרכזי אסטרטגיה רשמית להצגתו וציין שהניסויים בו עד עתה היו מוצלחים. ואז, הפסקות החשמל בז'נגז'ו שיתקו את תשתית התשלומים הדיגיטליים שמהווה את עמוד השדרה של התוכנית.

ללא כסף, חלק מתושבי ז'נגז'ו פנו לברטרים, כולל אדם ששילם על ירקות בסיגריות, אחת מאלפי דוגמאות ששותפו ברשתות חברתיות על מה שקורה כשהכסף הדיגיטלי מתקלקל.

עובדת בת 25 בחברת מוצרי חלב, ז'או ג'ון, אומרת שהשיטפונות הותירו אותה רחוקה מדירתה בז'נגז'ו וביקשה לישון במלון בלילה - ואז גילתה שאין לה דרך לשלם על חדר בלי אליפיי ובלי WeChat ואין לה דרך ליצור קשר עם העולם החיצון. "הייתי בחרדה גדולה", היא אומרת.

ההפרעה הפיננסית הייתה קצרה יחסית, אך היוותה הדגמה ברורה וחריפה לסיכון שמדינות המאמצות כסף דיגיטלי לוקחות על עצמן - כסף שתלוי בטלפונים עובדים. תוסיפו חסינות סלולרית לפריצות לארנקים דיגיטליים ובורסות מקוונות כאחת החולשות שממשלות מתמודדות איתן כשהן נכנסות לתחום התנודתי הזה שעד עתה היו בו רק הביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים.

זעזוע כמו זה שנגרם בזמן השיטפונות יהיה הרסני לכל כלכלה דיגיטלית מודרנית. בז'נגז'ו, מפות מקוונות לא עבדו ומכוניות חשמליות עשו קצרים. גרסה אלקטרונית של היואן רק תעמיק את אימוץ הטכנולוגיה בסין. חברה שיש בה פחות ופחות כסף מזומן כבר הולידה בעיות חברתיות, כמו למשל אנשים מבוגרים שממש לא יכולים להזמין מונית אם אין להם האפליקציות הנכונות.

השיטפונות סתרו מחויבויות ספציפיות שבייג'ינג עשתה במסמך האסטרטגיה מיולי לגבי זה שבמערכת הכסף הדיגיטלי שלה יש הגנות מובנות במקרה של אסונות טבע.

"המכנה המשותף הנמוך ביותר הפוגע בכולם הוא רשת החשמל", אמר לוק דריקס, מנהל טכנולוגיה בחברה Ookla מסיאטל.

החברה שלו עוקבת אחרי הפסקות שירות באינטרנט אחרי אסונות טבע, ובינתיים ראתה מקרים בהם תחנות חשמל ומפעילים סלולריים מוחזרים לפעולה במהירות, ואז הלקוחות נעלמים מהרשתות כי הסוללות בטלפונים נגמרות כשאין להם מקום להטעין אותן.

הבנק המרכזי הסיני אומר שמטבע e-CNY - השם הרשמי של היואן הדיגיטלי - נבחם ביותר מ־70 מיליון עסקאות אמיתיות מאז תחילת 2020, ללא סימן לתקלות משמעותיות בטכנולוגיה.

הבנק העממי של סין לא הגיב לשאלה האם האסון בזנגז'ו ישפיע על תוכניות המטבע הדיגיטלי שלו; גם באליפיי וב־WeChat ובמפעילה הסלולרית China Mobile לא הגיבו. פקידי ממשלה בסין תיארו את השיטפונות כאסון של פעם במאה שנה, בעוד שאחרים ראו בהם סימן של שינוי האקלים.

מדינות רבות, כולל ארה"ב, צופות על הצגת המטבע של בייג'ינג ומחפשות אינדיקציה אם כדאי גם להן לעשות דיגיטציה של המטבעות שלהן.

בייג'ינג לרוב נזהרת לגבי חדשנות פיננסית ובינתיים לא התחייבה ללוח זמנים להצגה רשמית של המטבע הדיגיטלי. אין סימנים לכך שהתקלות בז'נגז'ו שינו את התוכניות, אבל אנליסטים אומרים שלוח הזמנים של הממשלה להשקה עשוי להיות פחות מהיר ממה שניתן להסיק מהניסויים הנרחבים.

"הרף מאוד גבוה. אין לך שוליים לטעויות בסוג כזה של מערכת", אומר מרטין צ'ורזמפה, עמית מחקר במכון פטרסון לכלכלה בינלאומית בוושינגטון. "יש פה הרבה דברים שאינם ידועים, וזו הסיבה שאני חושב שהם רוצים להיות זהירים ולא למהר עם זה".

הפקיד בבנק המרכזי המקדם את פרויקט e-CNY, מו צ'נגצ'ון, אמר לכנס מקוון במרץ שהמטבע הדיגיטלי נועד בין היתר לגבות את המערכות של WeChat ואליפיי, שביחד אחראיות לכ־90% מהעסקאות על גבי טלפונים בסין.

"אם משהו רע קורה להם, מבחינה פיננסית או טכנית, זה בהחלט ישפיע באופן שלילי על היציבות הפיננסית בסין", אמר מו בכנס של הבנק להסדרים בינלאומיים במרץ.

לא ברור איך הייתה יכולה מערכת המטבע הדיגיטלי לתפקד טוב יותר בזמן השיטפונות. בבנק העממי של סין הבהירו שעבור ה־e-CNY יהיו נחוצות אפליקציות, כולל אפליקציה של המטבע עצמו בנוסף לאליפיי ו־WeChat. בזמן השיטפונות, רגולטורים פיננסיים במחוז הנאן הוציאו צווי חירום שהורו לבנקים להגיב במהירות ללקוחות שנפגעו בגלל אי היכולת לשלם בטלפונים ניידים - בייחוד על ידי זמינות של כסף מזומן. נראה שהיואן הדיגיטלי מתוכנן יום אחד להחליף את הכסף הפיזי, אם כי בדו"ח מיולי של הבנק המרכזי של סין נכתב שכסף מזומן יישאר בכלכלה כל עוד אנשים ירצו להשתמש בו.

סין אומרת שהמטבע הדיגיטלי נבחן במגוון נסיבות, כולל פתרונות שתוכננו למשתמשים שאין להם חיבור אינטרנט נייד. אבל נראה כי היכולות שלו מחוץ לרשת נועדו למגוון מצומצם של אנשים, כמו אזרחים וותיקים שהם פחות מצויים בטכנולוגיה, לא עבור מיליוני אנשים שנותקו מהרשתות בגלל אסון טבע.

צ'ורזמפה אומר שלגרום למטבע דיגיטלי לעבוד ללא חיבור לאינטרנט יהיה אחד האתגרים הטכניים המורכבים יותר ליואן הדיגיטלי, בגלל שהמערכת צריכה להבטיח שלא יוציאו את אותו יואן פעמיים. "נחוצה מערכת תשלומים העוקבת אחרי למי יש מה - ובאיזה רגע", אמר.

יתרון של המטבע הדיגיטלי שמוזכר לא מעט הוא הפוטנציאל לרשויות לשלוח במהירות כספי סיוע לאנשים שנפגעו מאסונות טבע - אם כי ככל הנראה גם זה יהיה תלוי בקיומה של רשת סלולרית.

על מנת לחדש שירותי תקשורת באופן חלקי לאזור ז'נגז'ו במשך יותר מארבעה ימים שלקח לתקן 62 אלף תחנות ממסר שנפגעו בשטפון, הממשלה שלחה צי של מל"טים מחברת Aviation Industry שישמשו כתחנות ממסר מוטסות בינתיים. הרשויות הגדירו זאת כמבצע חירום במסגרתו היו צריכים המל"טים לטוס 1,200 קילומטר כדי להגיע לז'נגז'ו ושם יכלו לחבר בכל רגע נתון רק 650 משתמשים, על פי דיווחים של התקשורת במדינה.

על מנת להבטיח לעצמה חדר במלון בז'נגז'ו, מצאה ז'או דרך עקיפה בעזרת אדם זר. כיום, היא לא עוזבת את הבית בלי המזומנים שקיבלה בחזרה כשעשתה צ'ק אאוט מהמלון על הפקדון שנתנה כדי לקבל את המפתחות לחדר.