חילוקי דעות קשים במשרדי הממשלה סביב תשתיות התקשורת בחברה הערבית

חילוקי הדעות הובילו לכך שבטיוטת התוכנית הרב-שנתית לפיתוח כלכלי בחברה הערבית לא נכלל נושא תשתיות התקשורת • חברי כנסת ערביים דורשים שוויון בקצב הפריסה בין החברה היהודית לערבית

שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

חילוקי דעות קשים סביב נושא תשתיות התקשורת בחברה הערבית מונעים כרגע את הכללת הנושא בתוכנית הרב-שנתית (2022-2026) לפיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית. בטיוטה שהופצה בימים האחרונים להערות משרדי הממשלה, מסתבר כי נושא תשתיות התקשורת כלל לא מופיע בתוכנית, ולאחר בדיקה התברר כי הסיבה לכך היא מחלוקות קשות בין משרדי הממשלה, האוצר, התקשורת, המשרד לשוויון חברתי וכן חברי כנסת ערביים.

התוכנית הרב-שנתית היא חלק מההסכמים הקואליציוניים, ומטרתה להביא לצמצום פערים בינה לבין כלל האוכלוסייה ולקידום שגשוג ושילוב בחברה. מטרות ההחלטה הן בין היתר לפעול לצמצום פערים בין החברה הערבית לאוכלוסייה הכללית במגוון תחומים, תוך דגש על פיתוח תשתיות.

שורש הבעיה נעוץ במתווה הסיבים האופטיים שהוביל משרד התקשורת, בו נקבע כי בזק רשאית לפרוס תשתיות היכן שכדאי לה כלכלית, ובאזורים שלא תפרוס, מוקמת קופת תמרוץ שתוציא מכרזים לפריסה בהם.

אלא שמשרד התקשורת, שגיבש את המתווה, לא לקח בחשבון שאזורי התמרוץ של בזק יכללו שיעור נמוך יחסית של פריסה בחברה הערבית. מסתבר כי בזק הודיעה על פריסה של 60% ממשקי הבית בחברה הערבית בצפון, ומתחת ל-50% אם לוקחים בחשבון את החברה הבדואית בדרום ואת מזרח ירושלים.

מדובר באירוע שבמשרד התקשורת לא לקחו בחשבון, והתוצאה היא שההתחייבויות של בזק ל-82% ממשקי הבית בסך-הכול מייצרים פער בקצב הפריסה בין החברה היהודית לחברה הערבית, שכן בזק מסתערת בשנה האחרונה בקצב מטורף על החברה היהודית, בעיקר ועל אזורי הביקוש היכן שמתחרותיה כבר נכנסו ופרסו סיבים.

כפי שנחשף בגלובס, חילוקי הדעות בין המשרדים החריפו בעקבות דרישתו של שר התקשורת יועז הנדל לקבל תקציב נוסף של 400 מיליון שקל מהאוצר כדי להאיץ את הפריסה במסגרת המתווה מבלי לסטות ממנו, וזאת על-מנת להפנות את הכסף להאצת הפריסה בחברה הערבית.

לעמדת הנדל ישנה התנגדות רחבה באוצר, ושם דורשים להמשיך במתווה הפריסה המתוכנן ובמקביל להקים צוות בין-משרדי על-מנת לעקוב אחר תוצאות המכרזים ומציאת דרכים להתמודד עם הנושא. באוצר סבורים כי עד שהמכרזים לא ייצאו אל הפועל ולא תתבהר התמונה לגבי הביקוש לפריסה בחברה הערבית, אי-אפשר לטפל בבעיה בצורה רצינית, ולכן מבקשים להמתין ולראות מה יהיו התוצאות במכרזים שאמורים להיפתח בתחילת השנה הבאה.

בינתיים נשמעים קולות בקרב חלק מגורמי הממשלה שקוראים לשנות את המתווה שעבר כידוע בחוק. חלק מהקולות קוראים לאפשר לבזק להתמודד במכרזים על אזורי התמרוץ ובכך להאיץ את הפריסה בחלק מהאזורים הערביים. נזכיר כי המתווה אוסר על בזק להתמודד במכרזים, למרות שהיא מממנת כמעט מחצית מעלות הקרן, שממומנת על-ידי כל המפעילים בשיעור של 0.5% מהכנסותיהם השנתיות. בזק ניסתה להילחם ולמנוע את ההחלטה, אך במשרד התקשורת ובאוצר לא הסכימו. כעת כאמור ישנם קולות שמבינים שישנה כאן בעיה חמורה במתווה שאין לה כרגע פתרון.

במשרד האוצר ובמשרד התקשורת ישנה התנגדות תקיפה לשינוי במתווה, בטענה כי החוק רק עבר לפני מספר חודשים בלחץ מסיבי שלהם, ולכן אי-אפשר לשנותו.

בקרב גורמי ממשלה שונים שעימם שוחחנו מבינים שהטענה של חברי הכנסת הערביים בקואליציה, ולפיה לא סביר שקצב הפריסה בחברה היהודית לא יהיה דומה לקצב הפריסה היחסי בחברה הערבית - היא טענה צודקת. יחד עם זאת, אי-אפשר לשנות את המתווה כרגע, וצריך לחשוב על פתרונות אחרים.

נסביר כי בניגוד לחברה החרדית, שבו גורמים קיצוניים ככל הנראה יחבלו בפריסת סיבים, ובזק ממילא ויתרה על אזורים אלה, הרי שבחברה הערבית יש ביקוש אדיר לסיבים בשל תשתיות התקשורת הלקויות.

סוגיה נוספת שהיא תפוח אדמה לוהט שאיש אינו יודע כרגע איך להתמודד איתו היא מזרח ירושלים. אפשר לומר בזהירות המתבקשת שכרגע המדינה החליטה להניח בצד את הנושא, ובשנים הקרובות לא צפוי שדרוג בתשתיות התקשורת, לפני שייפתרו הבעיות בחברה הערבית בצפון והבדואי בדרום, שזו סוגיה בעייתית נוספת, שכן התשתיות סובלות מחבלות חוזרות ונשנות, ואף מפעיל אינו מסוגל להתקרב ולעבוד שם בהיעדר אכיפה ומשילות.

צרו איתנו קשר *5988