טיקטוק, יוטיוב וסנאפצ'ט בקונגרס: נשתף במחקרים פנימיים שביצענו

נציגי טיקטוק, סנאפצ'ט ויוטיוב השתתפו היום בשימוע בקונגרס שעסק בהגנה על ילדים ברשת • נציגי החברות הודיעו כי ישתפו עם הרשויות בארה"ב את המחקרים שביצעו לגבי השפעת הפלטפורמות על המשתמשים הצעירים

נציגי טיקטוק וסנאפצ'ט בוועדת המשנה להגנת הצרכן, בטיחות מוצר ואבטחת מידע בסנאט / צילום: Reuters, Rod Lamkey / CNP/Sipa USANo
נציגי טיקטוק וסנאפצ'ט בוועדת המשנה להגנת הצרכן, בטיחות מוצר ואבטחת מידע בסנאט / צילום: Reuters, Rod Lamkey / CNP/Sipa USANo

טיקטוק, סנאפצ'ט ויוטיוב צפויות לשתף עם הקונגרס האמריקאי את המחקרים שביצעו על השפעות הרשתות החברתיות על המשתמשים הצעירים. כך עולה משימוע בנושא הגנה על ילדים ברשת, שהתבצע הערב בוועדת המשנה להגנת הצרכן, בטיחות מוצר ואבטחת מידע בסנאט (שתחת ועדת המסחר) בראשותו של הסנאטור ריצ'ארד בלומנטל.

מטעם החברות הגיעו שלושה עדים לענות לשאלות הסנאטורים: ג'ניפר סטאוט, סגנית נשיא למדיניות ציבורית גלובלית בחברת סנאפ (חברת האם של סנאפצ'ט), מייקל בקרמן, סגן נשיא וראש מדיניות ציבורית בטיקטוק, ולסלי מילר, סגנית נשיא לענייני ממשל ומדיניות ציבורית ביוטיוב.

מטרת השימוע הייתה לבחון כיצד חברות טכנולוגיה מתייחסות לקהלים צעירים, כולל איך האלגוריתם ועיצוב המוצר יכולים להגביר נזקים, התמכרות וחדירה לפרטיות", כך נכתב באתר הוועדה. לצד זאת, הדיון בחן את התיקונים שצריך לעשות לחוק בארה"ב כדי "להגן על ילדים ובני נוער באינטרנט". עוד ציון באתר הוועדה כי "ילדים ובני נוער מתמודדים עם לחץ חברתי עצום להיות באפליקציות כמו טיקטוק, סנאפצ'ט ויוטיוב. בעוד שמדיה חברתית יכולה לספק הזדמנויות בידור והזדמנויות חינוכיות, באפליקציות אלו נעשה גם שימוש לרעה שהוביל לפגיעה בילדים ולקידם מעשים הרסניים".

הסנאטור ריצ'ארד בלומנטל / צילום: Reuters, Erin Scott
 הסנאטור ריצ'ארד בלומנטל / צילום: Reuters, Erin Scott

תכנים לא מתאימים לילדים

זו הפעם הראשונה שטיקטוק וסנאפ שלחו נציגים לשימוע בקונגרס, והשימוע, שנמשך כשלוש שעות וחצי, סיפק לא מעט כותרות. אך כאמור הבשורה המרכזית מהשימוע נוגעת למחקרי החברות לגבי השפעת הזירות שלהן על המשתמשים הצעירים. יו"ר הוועדה בלומנטל שאל את העדים, "החברה עשתה מחקרים על האם ישנה השפעה שלילית על צעירים?", בתגובה שלושת העדים אמרו שהם ביצעו מחקרים או שעבדו עם מומחים שחקרו את הנושא. נציגי החברות גם הסכימו להעביר את המחקרים לידי הקונגרס. זאת ברקע לכך שהמתחרה פייסבוק לא הסכימה לחשוף בצורה מלאה את המחקרים שביצעה, אלא קודם כל צריכה לבחון איך לעשות זאת. 

בנוסף, בלומנטל שאל אם החברות נתנו גישה לחוקרים חיצוניים כדי לחקור את האלגוריתם. סטאוט מסנאפצ'ט ענתה כי "האלגוריתם בסנאפצ'ט שונה. מעט מאוד מהתוכן מושפע מאלגוריתם. האם קיבלנו מחוקרים פניות כדי לגשת לאלגוריתם - התשובה היא לא. אבל אם יפנו אלינו, אנחנו נאפשר". בקרמן מטיקטוק ענה כי "אנחנו מאמינים ששקיפות באלגוריתם זה מאוד חשוב. הזמנו מומחים ואותך (בלומנטל) ואת הצוות שלך כדי לראות". ואילו מילר מיוטיוב אמרה שהם משתפים פעולה עם מומחים, ולגבי חוקרים חיצוניים כי "זה תלוי בפרטים של החוקרים, אבל תמיד אנחנו מחפשים שיתופי פעולה".

בלומנטל הצביע על עבודת לובינג שעשתה גוגל, בעלת השליטה ביוטיוב, כדי להילחם בחוקי הפרטיות באיחוד האירופי, ואומר ש"הצביעות של גוגל נחשפת". מילר הגיבה ואמרה שהיא "לא מכירה פעולות לובינג שגוגל עשתה". היא אמרה שהם "עובדים עם מחוקקים ביום יום, כדי לשתף מה עושים בזירה ולשמוע את הדאגות".

בלומנטל אמר שהמשרד שלו דיבר עם הורים לילדים שנפגעו מתכנים קשים בטיקטוק. בנוסף, בלומנטל סיפר שבמשרד שלו פתחו חשבון יוטיוב שמוגדר כפרופיל של נער, עם זאת "האלגוריתם של יוטיוב הוביל לסרטונים של דיאטה קיצונית והפרעות אכילה בכל פעם שפתחנו את האפליקציה". בלומנטל ערך ניסוי דומה גם בטיקטוק, אז נתקל בסרטונים על סטרואידים וסכנות השימוש בהם. "לקח לאלגוריתם דקה כדי לזהות" שאלו התכנים שהמשתמש צפה בהם, ולהציף בתכנים בעייתיים נוספים.

לסלי מילר, סגנית נשיא לענייני ממשל ומדיניות ציבורית ביוטיוב, חשפה במהלך השימוע כי בין החודשים אפריל-יוני, יוטיוב הסירה 1.8 מיליון תכנים שעברו על מדיניות פגיעה בילדים. בנוסף, 85% מהתכנים הוסרו לפני שהיו בהם 10 צפיות.

לסלי מילר, סגנית נשיא לענייני ממשל ומדיניות ציבורית ביוטיוב / צילום: צילום מסך
 לסלי מילר, סגנית נשיא לענייני ממשל ומדיניות ציבורית ביוטיוב / צילום: צילום מסך

הקשר הסיני

הסנאטורית מרשה בלקבורן, שמשתפת פעולה עם בלומנטל רבות, שיתפה בכך שנתקלה בסיפורים על ילדים שמשתתפים באתגרים מסוכנים בטיקטוק או ילדות שנכנסות למערכת יחסים מסוכנות בגלל סנאפצ'ט. "כהורים, איך אתם יכולים להרשות את זה?", היא שאלה את נציגי החברות. בלקבורן הזכירהשהחברות האלו מאפשרות לילדים מתחת לגיל המותר להמשיך להשתמש בזירה - כי לדבריה מדובר ב"כסף לבנק".

בלקבורן הצביעה ראשונה על כך שהרשת החברתית טיקטוק הגיעה מסין והיא בבעלות של חברה סינית, בייטדאנס. היא אמרה שיש איסוף מידע אישי של המשתמשים האמריקאים, כמו תווי פניהם וגוון קולם. "סין משתמשים ביכולות האלו כדי לעקוב ארחי הזרחים שלה. מה מונע מהם לעשות את זה גם לנו? רוב האמריקאים לא יודעים שזה קורה", טענה בלקבורן, והוסיפה: "כללי הקהילה של טיקטוק מאפשרים להם לשתף מידע עם חברת האם שלהם ועם המפלגה הקומוניסטית בסין. האמריקאים לא יודעים שזה קורה".

כשהיא שאלה את בקרמן מטיקטוק האם הם משתפים מידע של אמריקאים עם חברת האם הסינית, בייטדאנס - הוא ענה: "אנחנו לא משתפים מידע עם המפלגה הקומוניסטית בסין". בקרמן הפנה למחקר של מעבדת המחקר "סיטיזן לאב" מאוניברסיטת טורונטו, שמוכיח את הדברים האלו. הוא חידד כי המידע האמריקאי שמור בשרתים בארה"ב ויש גיבוי בסינגפור. כששאלה שוב, "אם המפלגה הקומוניסטית בסין מבקשת מידע, מה אתם יכולים לעשות?", הוא השיב כי "אין להם שליטה בטיקטוק". בלקבורן הגיבה כי "מאז אוגוסט יש למפלגה הקומוניסטית בסין נציגים בבורד של בייטדאנס", אך לא נתנה לו להשיב.

גם הסנאטור טד קרוז התעכב על הקשר הסיני. קרוז הציג את המדיניות של טיקטוק, שבה כתוב שהחברה יכולה לשתף את המידע מהזירה שלה עם הקבוצה הארגונית שלה. "האם בייטדאנס חלק מקבוצה הארגונית שלכם או לא?", שאל את נציג טיקטוק. בקרמן ענה: "הם כן, אבל שליטת המידע מארצות-הברית היא על ידי הצוותים בארה"ב". ולמשך כמה דקות, קרוז התעקש עם בקרמן על השאלה הבאה: 'האם 'Beijing bytedance technology', מוגדרת בתור 'שותף אחר של הקבוצה האגרונית שלנו', כפי שכתוב במדיניות הפרטיות שלכם" ("is Beijing bytedance technology "other affiliate of our corporate group" as your privacy policy. yes or no ?"). בקרמן ענה בתגובה כי "הסנאטור, כפי שציינתי, אין לישות הזו שום קשר לטיקטוק" ("Senator as I stated that entity does not have any relation to the TikTok"). קרוז, שלא היה מרוצה מהמענה שקיבל, קבע שבקרמן התחמק מהשאלה בגלל שיש לו מה להסתיר.

מימין: נציג טיקטוק מייקל בקרמן ונציגת סנאפצ'אט ג'ניפר סטאוט / צילום: Reuters, Rod Lamkey / CNP/Sipa
 מימין: נציג טיקטוק מייקל בקרמן ונציגת סנאפצ'אט ג'ניפר סטאוט / צילום: Reuters, Rod Lamkey / CNP/Sipa

"חברות הטכנולוגיה צריכות לקחת אחריות"

כמעט בכל פעם שנתנו את רשות הדיבור לסטאוט מסנאפצ'ט, היא חידדה שסנאפצ'ט שונה מהרשתות החברתיות האחרות. לא מדובר ברשת חברתית שנועדה להשאיר את המשתמשים בתוך הזירה לשעות רבות, אלא לתקשר עם חברים. "קמנו כדי להיות תרופת נגד לזירות המדיה החברתית. עבור הורים שלא בוטחים בסנאפצ'ט, תורידו את האפליקציה, ותבינו מה קורה שם. אנחנו ניתן לכם את הכלים. אנחנו לא דוחפים את הילדים ליצור קשרים חדשים", הבהירה כמה פעמים.

סטאוט, שכבר חמש שנים בחברה ואחרי שכיהנה במספר תפקידים ממשלתיים, אמרה כי "רגולציה לבד לא יכולה לעבוד לבד. חברות הטכנולוגיה צריכות לקחת אחריות. אנחנו תומכים בגישה של ועדת המשנה, ואנחנו נשתף פעולה כדי לשמור על ילדים מוגנים בזירה".

יו"ר ועדת המשנה להגבלים עסקיים, איימי קלובשר, שאלה את סנאפצ'ט בדיון על כך שיש סיפורים על ילדים שהגיעו לסמים בגלל הזירה. סטאוט ענתה בתגובה כי "אנחנו נחושים להסיר את כל סוחרי הסמים מהזירה. הפעלנו כלים לבחינת השיטות של סוחרי הסמים. אנחנו משתפים פעולה עם גורמי האכיפה". היא הוסיפה כי הדבר "נמצא בעדיפות עליונה אצלנו" וקראה לשיתוף פעולה בין הזירות כדי למגר את התופעה.

הסנאטורית בלקבורן הציגה לנציגה של סנאפצ'ט מקרה אחר, שבו תוקפים מבוגרים הצליחו לנצל את פיצ'ר המפה בסנאפצ'ט כדי להגיע לקטינים ולתקוף אותם מינית. "איך תשלטו על זה?", שאלה את סטאוט. נציגת סנאפצ'ט ענתה כי "כברירת מחדל, זו אפשרות שהיא ב-OFF. כדי להופיע על המפה, צריך להיות חברים. סנאפצ'ט מקשה על זרים למצוא אנשים שהם לא מכירים".

שינוי ההגנה המשפטית על תוכן שעולה בזירה

הסנאטור אד מרקי ניצל את תורו כדי לבדוק את תמיכת החברות בהצעת החוק שלו להגנה על צעירים ברשת, שכוללת שורה של הגבלות על רשתות החברתיות לטובת הגנה על המשתמשים הקטינים. אחרי שהנציגים התחמקו מלתת תשובה ישירה וטענו כי "ישמחו לדבר איתו על זה", הסנאטור האשים אותם בכך שהם לא אומרים דברים בצורה קונקרטית אלא רק בורחים. מרקי גם הפנה שאלות לגבי חקיקה נגד פרסומות שמופנות ישירות לילדים או איסור על לייקים בפלטפורמות. הנציגה של סנאפצ'ט התחמקה מדיון בנושא בטענה כי בפלטפורמה שלה אין, למשל, לייקים ולכן החקיקה לא רלוונטית. ואילו הנציגים של יוטיב וטיקטוק, טענו כי פעמים רבות החברות מיישמות צעדים דומים עוד לפני חקיקת החוקים.

הסנאטורית מריה קנטוול שאלה את נציגי הרשתות: "האם מותר לאסוף מידע ממשתמשים רק באישורם?" - כולם ענו שכן. לאחר מכן היא שאלה האם "האם צריך לעגן את זה בחוק?", גם במקרה זה התשובה הייתה חיובית. 

לאחר מכן, הסנאטור בלומנטל שאל את הרשתות האם הם יסכימו לשנות את סעיף 230 מחוק ההגינות בתקשורת (שמקנה להם הגנה משפטית לגבי התוכן שמתפרסם בזירה שלהם) והאם יתמכו בהצעת החוק שלו כדי לחייב אחריות על הפלטפורמות בנושאי התעללות ופגיעות בזירה? סטאוט מסנאפצ'ט אמרה שהם "מסכימים שצריך להיות עדכון לחוק ההגינות בתקשורת ולסעיף 230, עבר זמן מאז שהצעתם את זה ואני לא זוכרת, אבל אנחנו מסכימים עם הגישה ואחזור עם תשובה קונקרטית".

בקרמן ענה ש"צריך רמה גבוהה יותר לאחריות על הפלטפורמות, כדי לוודא שהתוכן הזה לא יהיה באף אחת מהזירות. נשמח לעבוד איתך על ההצעה שלך".

מילר מיוטיוב אמרה ש"סעיף 230 עוזר לנו לנהל תוכן בזירה שלנו. אנחנו רוצים לוודא שיהיו לנו הגנות כדי שנוכל לנהל את התוכן בזירה. אני מכירה את ההצעה שלך, אבל יש שיחות לגבי חלקים בהצעה".

במילים אחרות - שלוש החברות ברחו מתשובה בגלל שיש להם בעיה עקרונית עם ההצעה שהציב בלומנטל. הסנאטור הגיב ואמר: "אני אבקש שכל אחד משלושתכם יתמוך בהצעה שלי. אני מבין מה שמילר אמרה לגבי התמיכה שלהם בסעיף 230, אבל זה בלי עמוד שדרה".

צרו איתנו קשר *5988