איך הפכה ישראל למעצמה מובילה של הנדסת איברים

מחר בגיליון מיוחד של מוסף G: התעשייה פורצת דרך של מדע בדיוני־מציאותי שהולכת ומתפתחת - ותשנה את כל מה שאנחנו יודעים על הגוף האנושי

מידול תלת מימדי של לב אנושי / צילום: Shutterstock
מידול תלת מימדי של לב אנושי / צילום: Shutterstock

במעבדה בתל אביב מפתחים לב ביוני שיידע לרפא את עצמו; בעין יהב מגדלים אלמוגים שאפשר להשתיל בגוף ולגדל עליהם עצמות בריאות ומתפקדות; בחיפה ייצרו עמוד שדרה מלאכותי שהושתל בגבו של ספורטאי משותק - והחזיר אותו להתחרות במרוץ איש הברזל; וביותר ממקום אחד בארץ כבר מצאו פתרונות שיאפשרו לעיוורים לראות.

בגיליון המיוחד של מוסף G, שיוצא מחר, תוכלו לקבל הצצה ראשונה לתעשייה פורצת דרך ומטלטלת בעצם קיומה, שהלב שלה נמצא ממש כאן בישראל. לייצור המוני ומסחרי של איברים מהונדסים יש פוטנציאל לשנות מן היסוד את כל מה שאנחנו יודעים על הגוף האנושי - וגם לערער הנחות יסוד ברורות ויציבות שכיום איננו מטילים בהן ספק.

"אין לי ספק שבעתיד כולנו נהפוך לסייבורגים", אומר פרופ׳ טל דביר מאוניברסיטת תל אביב, שבמעבדה שלו מפתחים איברים מלאכותיים משופרים, "בהתחלה זה יהיה למטרות רפואיות, ואחר כך למטרות של שיפור עצמי או אפילו של נוחות, כמו להשתיל שבב ביד שאפשר להעביר אותו במכונה כדי להזדהות ולשלם על דברים".

 קולגן מצמח הטבק 

דביר מביא כדוגמה לב מלאכותי, שהודפס ונראה בדיוק כמו הלב שאותו יחליף. אם הלב הזה ייפגע כמו הלב המקורי - הרי ששוב יהיה צורך להמיר אותו. כדי לפתור את המעגליות הזו, לדביר היה רעיון: לשלב בתוך רקמת הלב מראש רכיבים חשמליים ולהוסיף חיישנים שיכולים לזהות אם יש בעיה בפעילות של הלב. אם משהו ישתבש, הרכיבים החשמליים ייכנסו לפעולה וישמשו כמעין קוצב לב פנימי, שיתקן את הבעיה בלב שנפגע, בלי צורך להחליפו בשנית.

החיישנים יודעים להבחין אם הלב מתכווץ, אם הכיוון שלו מסונכרן ומה בדיוק צריך לתקן - וכל זה כחלק אינטגרלי מהפעילות של האיבר. כלומר, החשמל הוא לא תוספת על הלב המלאכותי - הוא חלק בלתי נפרד ממנו.

פיתוח נוסף שייך לד"ר עודד שוסיוב מחברת קולפלנט, שמייצר קולגן לבניית איברים להשתלה מצמח הטבק. הרעיון עלה לו כבר לפני 20 שנה, אבל אז איש לא רצה לשמוע ורק לאחרונה הצליח לממש אותו. בינתיים הם בונים חלקי איברים קטנים, אבל בעתיד "נוכל לספק גם יד או רגל שלמה", הוא אומר, "זה חלום שיתגשם. אין לי בכלל ספק".

ד"ר שי מרצקי מחברת בונוס ביוגרופ, שפיתחה טכנולוגיה לבניית עצמות משומן, מספר על נס של ממש: הטכנולוגיה שלהם הצליחה לגרום לדני יעקובסון, ספורטאי שנפצע בתאונת דרכים, איבד חלק גדול (כ-7 ס"מ) מעצם השוק ובקושי הצליח ללכת - להשתתף בתחרות איש הברזל באילת. יעקובסון השתתף בניסוי של בונוס, והוזרקו לו רקמות עצם שנוצרו משומן גופו שלו. בזכות הניסוי, לפני כשנתיים הוא רכב 91 ק"מ על אופניים וצולם מאושר וזוהר על קו הסיום של אחת התחרויות הקשות ביותר.

ואם כבר עצמות שמשחזרות את עצמן - המדענית פרופ׳ נועה שנקר גילתה חיית ים שיודעת להצמיח את האיברים שלה מחדש - לא משנה איפה חותכים אותה. "כשחותכים פוליקרפה במעבדה", מסבירה שנקר, "החלק שיש בו מערכת עצבים יכול לשחזר את מערכת העיכול, והחלק שיש לו מערכת עיכול משחזר את מערכת העצבים. נראה שבכל חלק של החיה יש תוכנית לשחזור מלא של כל שאר החלקים שלה. זה מעלה שאלות מעניינות כמו לכמה חלקים אפשר לחתוך ואיפה, לפני שמאבדים את יכולת השחזור".

עוד יתרון לעשירים?

מהפכת האיברים המהונדסים צפויה להשפיע על חיינו באופנים שעדיין קשה לדמיין. ממאגר אינסופי של איברים מודפסים להשתלה שייתר את הסחר באיברים ואת תורי הענק, דרך איברים מושבחים ומשופרים שיושתלו בגופם של אנשים רגילים ובעצם יהפכו אותם, במידה מסוימת, לבעלי כוחות על - ועד הפיכת האיברים המהונדסים לסחורה ככל הסחורות שנמכרת בשוק החופשי ומאפשרת לעשירים להשיג עוד יתרון על מחוסרי האמצעים.

הפרויקט המלא מחר במוסף G