המפקח על הבנקים: "הסדרה בנושאי ניהול סיכוני אקלים - עד הרבעון השלישי של 2022"

לדברי יאיר אבידן, הבנקים בישראל בתהליכי מינוי גורמים שייטפלו בראייה כוללת של סיכוני ה- ESG • "חובות הגילוי יהיו ברורים"

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: דוברות בנק ישראל
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: דוברות בנק ישראל

"עד הרבעון השלישי של 2022 נהיה עם הסדרה בנושאי ניהול סיכוני אקלים וסביבה שיכלול אסדרת תאבון לסיכון, מדיניות ניטור ובקרה", כך אמר אמש יאיר אבידן, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, בכנס של מכון הורוביץ בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א.

"גם נושא הערכות לתרחישי קיצון יקבל התייחסות בהמשך. בנושא זה אנו עוקבים אחר הנעשה בעולם באנגליה, צרפת והולנד. חשוב להבין שמפאת מחסור במידע, קיים קושי לחזות ולבצע תרחישי קיצון ל-30 שנה קדימה. במקרה הטוב המערכת מייצרת תרחישים לחמש שנים קדימה. הערכתי היא שאנו נתקדם אחרי המדינות המובילות בעולם בנושאים אלה, וגם נלמד מהתנסותן", אמר אבידן.

בפיקוח על הבנקים הצטרפו לפני כשנה לארגון הבינ"ל ה-NGFS של הבנקים המרכזיים שמתמקד בקידום פעילות המערכת הבנקאית כתומכת בכלכלה ירוקה. אבידן אומר כי במסגרת זו קיימת התמקדות בניהול סיכוני אקלים וסביבה, בנושאי ממשל תאגידי, אסטרטגיה, ניהול סיכונים, תרחישי קיצון וגילוי. "התחלנו גם לגבש הוראה עדכנית בנושא שתכסה נושאים אלה", הוסיף אבידן.

"בעולם אין הנחיה מחייבת של רגולטורים פיננסיים בנושאי סביבה ואקלים. אחד האתגרים המשמעותיים שעולה בהיבט היישומי הוא קושי בזיהוי ואמידה של הסיכונים, בעיקר סיכוני מעבר. הבנקים בישראל בתהליכי מינוי גורמים ייעודים שייטפלו בראייה כוללת של סיכוני ה-ESG וחובות הגילוי יהיו ברורים. אנו מעוניינים לעבור מדוח אחריות תאגידית דו-שנתי לחד- שנתי ולהרחיבו לנושאי חברה, משילות וסביבה", אמר אבידן.

לקראת ועידת האקלים בגלזגו, מבקר המדינה פרסם השבוע דוח ביקורת שמצביע על כשלים מהותיים ואי יישום של שורה ארוכה של תוכניות להתמודדות עם משבר האקלים ומעבר לאנרגיות מתחדשות בישראל.

"חברות שלא ישקיעו מאמץ בשינוי דרכיהן עשויות להישאר מאחור"

ענת לוין, מנכ״לית בלקרוק ישראל, שהשתתפה בכנס אמרה כי "משבר האקלים אינו עוד אפיזודה חולפת. רק בשנת 2020 נמדד מספר שיא של אסונות טבע כתוצאה מהשינויים הסביבתיים, שעלותם הכלכלית הייתה יותר מ-200 מיליארד דולר. כמנהלי כספים, אנו מנתחים לעומק את השינויים המתהווים במעבר לכלכלת אפס פליטות פחמן ופועלים כדי לזהות את ההזדמנויות. לצורך כך, אנו ממפים את הסיכונים הן סיכונים פיזיים והן סיכוני מעבר שמתייחסים לאופן בו נכס או חברה יתמודדו עם המעבר לכלכלת אפס פליטות פחמן. אנחנו נמצאים בעיצומו של שינוי טקטוני לעבר כלכלת אפס פליטות פחמן (נט זירו) - שהופך, בין היתר, את סוגיית האקלים לפרמטר מרכזי בניתוח של סיכונים פיננסיים ובזיהוי הזדמנויות. חברות שלא ישקיעו מאמץ בשינוי דרכיהן עשויות להישאר מאחור ולהפוך ליעד פחות אטרקטיבי להשקעה.

"חברות ניהול הנכסים הפיננסיים מסוגלות להניע את הרכבת, ולעזור לחברות בהן הן מושקעות להבין את חשיבות הנושא ולדחוף אותן לאמץ התנהלות בת קיימא. יחד עם הרגולטורים והמדינות, נוכל להניע שינוי שיצמצם משמעותית את הפגיעה בכדור שלנו ויטפל באתגר המשותף הגדול ביותר שהאנושות עומדת לפניו", אמרה לוין.

בכנס השתתפו פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולרבאוניברסיטת תל אביב וראש מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי, פרופ' דן עמירם, סגן דקאן הפקולטה לניהול והמופקד על הקתדרה לשוקי הון ומוסדות פיננסים, יאיר סרוסי, יו"ר מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי, וד"ר טליה אהרוני, מייסדת ארגון מעלה ומרצה בפקולטה לניהול ע"ש קולר, אוניברסיטת תל אביב.

צרו איתנו קשר *5988