הפנסיה לנשים באמת "פתאום תקפוץ לגיל 65"?

החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים עורר ויכוחים רבים - וגם פרשנויות שגויות • המשרוקית של גלובס

אחת מהרפורמות המשמעותית שנכללות בחוק ההסדרים היא העלאת גיל הפרישה לנשים ל-65. ח"כ ינון אזולאי מש"ס דיבר על הנושא בגל"צ ויצא נגד שתי חברות כנסת מהקואליציה, מיכל רוזין ונעמה לזימי, שלדבריו התנגדו בעבר לחוק וכעת עומדות להצביע בעדו. "אותן חברות כנסת ...שבאו ואמרו אנחנו רוצות לדאוג לגיל פרישה... הביאו (את החוק) ככתבו וכלשונו ומנסות להעביר אותו, פתאום קופצים ישר לגיל 65...". הוא הוסיף וטען כי מתוך סל ההנחות הניתן כיום לפנסיונרים - שכעת ידחה עבור מי שהיו אמורות לצאת לפנסיה בגיל 62 - נותרו בחוק, כפיצוי, ארבע הנחות בלבד.

נפתח במה שנראה כטעות הבולטת בדבריו של אזולאי. החוק שעוסק בהעלאת גיל הפרישה לנשים הוצג מלכתחילה כחוק הדרגתי, והוא מבוסס על מתווה שיימשך כעשור: בתחילה יועלה גיל הפרישה בארבעה חודשים בכל שנה. לאחר שלוש שנים, כשגיל הפרישה יעלה ל-63, הקצב יואט מעט, ובכל שנה יעלה גיל הפרישה בשלושה חודשים נוספים. כך, לאחר ארבע שנים הגיל יעלה ל-64, ולאחר ארבע שנים נוספות הגיל יעלה ל-65. למעשה, הנשים הראשונות שייצאו לפנסיה בגיל 65 הן ילידות 1970.

 
  

אז למה התכוון ח"כ אזולאי כשטען ש"פתאום קופצים לגיל 65"? דוברו טען בתגובה כי הכוונה הייתה לכך ש"נשים שנולדו ב-1 בינואר 1960, שכיום הן בנות 62, יועלה לגביהן גיל הפרישה מיד". זה נכון כמובן, אך גיל הפרישה שלהן ישונה, כך שבמקום 62 הוא יעמוד על 62 ו-4 חודשים. אין כאן קפיצה לגיל 65, כפי שהשתמע מדברי הח"כ.

אזולאי היה קרוב יותר בטענתו הנוספת, לגבי הפיצוי שיינתן לאותן נשים שגיל הפרישה שלהן יועלה. עד כה, נשים שבחרו להמשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה קיבלו (בכפוף לתנאים מסוימים) קצבת זקנה כבר מגיל 62, ועבור חלקן היה מדובר בתוספת חשובה לשכר. יתרה מכך, הזכאות לקצבת זקנה טומנת בחובה גם שורה של הנחות בחשבונות המים והחשמל, בתשלומי ארנונה ועוד. אזולאי טען כי כעת ישמרו לאותן נשים רק ארבע מתוך ההנחות הללו, והוא היה קרוב אך לא דייק. בפועל מדובר בחמש הנחות שנוגעות לחשמל, מים, ארנונה, תחבורה ציבורית ותרופות.

מעבר לכך צריך לציין כי לחוק הוכנסו בסופו של דבר הטבות ו"מסלולי סיוע" נוספים עבור הנשים שייפגעו מהתהליך. אלה כוללים מענק חודשי של 700 שקל למשך חמש שנים, הקלות ברישום לקבלת מס הכנסה שלילי, הכשרות מקצועיות ו"מענק טרום פרישה".

בשורה התחתונה: דבריו של אזולאי לא נכונים ברובם. גיל הפרישה לא יעלה באופן מיידי ל-65, ומדובר בתהליך שיימשך כעשור. עבור חלק קטן מהנשים הגיל יעלה מיידית בארבעה חודשים. חלק מההטבות להן היו זכאיות נשים בגיל הפרישה אכן יידחו, אך ישמרו להן חמש הנחות שאליהן יתווספו גם "מסלולי סיוע" חדשים.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

מפלגה: ש"ס
תוכנית: המילה האחרונה, גל"צ
תאריך: 21.10.21
ציטוט: "(ח"כיות מהקואליציה) הביאו את החוק להעלאת גיל הפרישה ככתבו וכלשונו... פתאום קופצים ישר לגיל 65"
ציון: לא נכון ברובו

ח"כ ינון אזולאי ממפלגת ש"ס התראיין בגל"צ אצל ג'קי לוי ולוסי אהריש (21.10.21) על הוצאתו מועדת כספים שהתקיימה בתאריך 19.10.21 בגלל מלחמתו, לדבריו, בהעלאת גיל הפרישה לנשים. אזולאי העביר ביקורת על חברות הכנסת מיכל רוזין ונעמה לזימי שהתנגדו להכנסת המהלך לחוק ההסדרים ועכשיו עומדות להצביע בעד. לדבריו: "אותן חברות כנסת ...שבאו ואמרו אנחנו רוצות לדאוג לגיל פרישה ... הביאו אותו (את החוק) ככתבו וכלשונו ומנסות להעביר אותו. הם פתאום קופצים ישר לגיל 65, פתאום ההנחות שהיה מגיע לאותן אלה שהיו יוצאות לפנסיה בגיל 62, ביטלו להם את ההנחות. נתנו רק 4 הנחות, שהן מחליטות מה חשוב". הסתכלנו בהצעת החוק, שאם תעבור תיכנס לתוקף בראשון בינואר 2022, ובדקנו את דבריו של אזולאי.

באוגוסט האחרון, לפני ההצבעה על התקציב ועל חוק ההסדרים בקריאה ראשונה, פרסמנו במשרוקית כתבה בדיוק על הנושא הזה - העלאת גיל הפרישה לנשים. כבר אז הסברנו כי המתווה להעלאת גיל הפרישה הוא הדרגתי ויקח כעשור, כאשר העלאת גיל הפרישה עד לגיל 63 תתבצע בקצב של 4 חודשים בשנה, והעלאת גיל הפרישה מגיל 63 עד לגיל 65 תתבצע בקצב של 3 חודשים בשנה. זה גם מה שנכתב ברשומות הצעות החוק מטעם הממשלה ובנוסח לדיון בוועדת הכספים של פרק ה' לחוק ההסדרים: צמצום פערים מגדריים בשוק העבודה והעלאת גיל הפרישה לנשים. שני המסמכים הוגשו כחומר רקע לישיבה ממנה הוצא ח"כ אזולאי.

למעשה, ברשומות מפורט באופן ברור על פי שנת לידה, מה יהיה גיל הפרישה של כל אישה בהתאם להצעה - כך אישה שנולדה לפני הראשון בינואר 1960 תוכל לפרוש בגיל 62, אישה שנולדה בשנה הלועזית 1962 כבר תוכל לפרוש רק בגיל 63, למי שנולדה רק 3 שנים אחריה כבר תתווסף עוד שנה לגיל הפרידה - 64 ואילו נשים שנולדו החל מהראשון בינואר 1970 יאלצו להמתין לגיל 65. כלומר, מדובר בהעלאה הדרגתית על פני 11 שנים ולא בקפיצה מ-62 ל-65 כמו שטען אזולאי.

פנינו לדובר השר כדי להבין מה פשר "הקפיצה" ונענינו: "היה יותר נכון להחיל את החוק רק על נשים שנולדו מ- 1 בינואר 1970 ואילך, לתת להן זמן התארגנות. בנוסף, היה מקום לעצור לאחר שנה ולבדוק את השלכות העלאת גיל הפרישה - שההעלאה לא פגעה בנשים בגילאים הרלוונטיים מבחינה כלכלית ובחינת השתלבותן בשוק העבודה, רק בהתבסס על נתונים אלה יהא מקום להעלות את גיל הפרישה לגיל 65".

אמנם לפי הנוסח האחרון שהוגש לדיון בוועדה אין עצירה לבחינה אחרי שנה, אך ישנו סעיף "דוח מסכם" הקובע כי מידיי שנה, החל מ-2023, בכל 1 במרס יגיש האוצר לוועדת הכספים, לוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי ולוועדת העבודה והרווחה דוח מסכם בנושא השפעת השינוי בגיל הפרישה על הכנסתן של הנשים, ההשפעה של ההכשרות המקצועיות עליהן, שיעור המיצוי של מענקי העבודה ועוד. כמו כן, טען אזולאי כי החוק הובא "ככתבו וכלשונו", אולם נערכו בהצעת החוק שינויים לא מעטים מאז עלה בפעם הראשונה. בין היתר, הוספו ההנחות שציין אזולאי בדבריו ומסלולי סיוע לאותן נשים שיושפעו מהחוק. חלק מאותם שינויים הוצעו על ידי אזואלי וחברי מפלגת יהדות התורה: גפני, אשר ופינדרוס.

כפי שצוין בפסקה הקודמת, ח"כ ממפלגת ש"ס התייחס בדבריו להנחות שיבוטלו עבור אותן נשים שהיו אמורות לפרוש בגיל 62 ופועל יפרשו בגיל מבוגר יותר, כאשר ישארו להן 4 הנחות בלבד. לדברי דוברו: "נשים מעל גיל 62 שנדחתה להן הזכאות לקצבת הזיקנה נוכח העלאת גיל הפרישה, יהיו זכאיות ב-4 השנים הקרובות לחלק מההטבות הנלוות לקצבה: הנחה בחשמל, מים, תרופות, ארנונה ותחבורה ציבורית".

אכן, הפגיעה המשמעותית בעקבות הרפורמה היא קצבת הזקנה שיכולה אישה, נכון להיום, לקבל החל מגיל 62 וכן התוספת השנתית לסכום הקצבה שיכולה להתווסף לה אם תבחר במודע לדחות את קבלת הקצבה לגיל 70. אלו למעשה כספים שאמורים להינתן לאותה אישה עם היציאה לגיל הפרישה ומכיוון שגיל הפרישה יעלה, גם מועד הזכאות לקבלת הקצבה ישתנה בהתאם. ההנחות אליהם זכאים מקבלי קצבת זקנה, או למעשה מי שהגיע לגיל פרישה הן לא מעטות: הנחה בחשבון המים, הטלפון והחשמל, הנחות בתחבורה ציבורית, פטורים והנחות עבור שירותים בקופות החולים, הנחה בתשלומי הארנונה, סיוע בשכר דירה או ברכישת דירה, מטפל אישי בכפוף לתנאים מסוימים והטבות בתחום פנאי תרבות וצרכנות.

מתוך ההנחות הרבות המוזכרות לעיל, ההנחות שישארו באם הרפורמה תתקבל, הן: חשמל - הנחה חודשית בשיעור של 50% עד 400 קילוואטים לשעה בכל חודש; מים - 7 מ"ק מים לפי התעריף הנמוך (בניגוד לאזרח רגיל שמקבל רק 3.5 מ"ק לפי התעריף הנמוך); תחבורה ציבורית - הנחה בגובה של 50% באוטובוסים, ברכבת הקלה ובמטרונית; תרופות - הפחתה של 50% בתקרת התשלום עבור שירותי בריאות בקופות החולים; ארנונה - הנחה בשיעור של עד 25% עבור 100 מ"ר משטח הנכס (אם כי הנחה זו היא אינה חובה והרשות המקומית יכולה לקבוע האם להעניק אותה ובאילו תנאים, זאת בניגוד לשאר ההנחות המוזכרות לעיל). אמנם מדובר בחמש הנחות ולא ארבע, אך לא על זה יקבע הציון.

לפי ההצעה הנוכחית, בנוסף להנחות שיוותרו, ישנם ארבעה מסלולי סיוע שמטרתם לסייע לנשים מוחלשות שיפגעו כתוצאה מהרפורמה. ארבעת המסלולים הם: מענק של 700 ש"ח בחודש מגיל 62 ועד גיל הפרישה בהתאם למתווה החדש (חשוב לציין כי מענק זה יהיה בתוקף מכוח הוראת שעה לחמש שנים בלבד); הקלות ברישום לקבלת מס הכנסה שלילי ובזכאות למענק עבודה עבור נשים עם משכורת חודשית נמוכה; הכשרות מקצועיות לנשים בגיל 60-57 שמבקשות הסבת מקצוע וקבלת דמי קיום של 4000 ש"ח בחודש במהלך 5 חודשים או במהלך תקופת ההכשרה (המאוחרת מביניהן); ומענק תום פרישה, הקרוב בגובה לקצבת הזקנה שקבלתה תידחה בעקבות הרפורמה, מגיל 62 ועד הפרישה בפועל לנשים שלא הצליחו למצוא עבודה ומיצו את זכויותיהן בשאר המסלולים.

לסיכום, גיל הפרישה לא יעלה באופן מיידי ל-65, ומדובר בתהליך שיימשך כעשור. עבור חלק קטן מהנשים הגיל יעלה מיידית בארבעה חודשים. חלק מההטבות להן היו זכאיות נשים בגיל הפרישה אכן יידחו, אך ישמרו להן חמש הנחות שאליהן יתווספו גם "מסלולי סיוע" חדשים. לכן דבריו של אזולאי לא נכונים ברובם.

תחקיר: טלאור שמש