האם נפילת הממשלה תהפוך את לפיד לראש ממשלת המעבר?

מה יכול למנוע מלפיד להפוך לראש ממשלה? רק תרחישים בסבירות נמוכה • המשרוקית של גלובס

בשבוע שעבר פורסמו בחדשות 12 הקלטות נפרדות של ראשי מפלגת ימינה, נפתלי בנט ואיילת שקד, שבהן הם הסתייגו מהפיכתו של יאיר לפיד לראש הממשלה, או הביעו ספק לגבי התממשות התרחיש הזה. כשאיילה חסון ראיינה בערוץ 13 את ח"כ אמילי מואטי מהעבודה היא הזכירה לה את ההקלטות האלה, והוסיפה שנראה שגם גנץ לא מתלהב מהכתרת לפיד. "אני רוצה להגיד שאם, חלילה, הממשלה איכשהו תיפול, אז יאיר לפיד הופך מיד לראש ממשלה עד הבחירות", הגיבה על כך מואטי, וכשחסון תהתה אם לא שינו את זה, מואטי עמדה על דעתה.

אז מה באמת קובע ההסכם הסבוך בין ימינה ליש עתיד שמבוסס כידוע על הסכם "ממשלת החילופים" של נתניהו וגנץ? הנה הזדמנות להזכיר.

נתחיל במה שדיברה עליו מואטי, נפילת הממשלה בהצבעת אי אמון. למעשה, מואטי טועה כאן באופן טכני. כיום, ממשלה יכולה "ליפול באי אמון" רק אם יש 61 ח"כים שיצביעו נגדה ובמקביל בעד ממשלה מוגדרת אחרת - מה שמכונה "אי אמון קונסטרוקטיבי". כלומר, הצבעת אי-אמון לא יכולה להביא לבחירות מוקדמות וממשלת מעבר שבראשה יעמוד לפיד.

כדי למנוע מצד אחד לחתור נגד הצד השני, החוק קובע שאם תוקם ממשלה חלופית גם בנט וגם לפיד יהיו מנועים מלעמוד בראשה. אלא שבשל הרכב הכנסת הנוכחית, ששונה מאוד מהכנסת הקודמת שבה נוסח ההסכם המקורי, יש כאן בכל זאת פרצה מסוימת. אם הכנסת תצביע למשל באי אמון קונסטרוקטיבי בעד ממשלה שבראשה עומד גנץ, הרי שראשות הממשלה תימנע מלפיד. יתרה מכך, בנט אמנם לא יוכל לעמוד בראש ממשלה כזאת אך הוא בהחלט יוכל לקחת בה חלק כשר בכיר, לאחר שהתיקון שהוזכר בהסכמים הקואליציוניים בין יש עתיד לימינה, שלפיו בנט ולפיד לא יוכלו לכהן בשום תפקיד בממשלה אחרת, לא הוכנס לבסוף לחוק.

נקודת תורפה פוטנציאלית נוספת נוגעת לעניין התקציב, שכן אם הוא לא עובר במועד הכנסת מתפזרת. ההסכם שנחתם בין הליכוד לכחול לבן היה אמור להבטיח לגנץ שאם התקציב לא יעבור באשמת הליכוד, והכנסת תתפזר, הוא ימונה אוטומטית לראש ממשלת המעבר. אלא שהדבר לא שוריין לבסוף בחוק, וכך הגענו כידוע לבחירות הנוספות.

בהסכם הנוכחי נוסף לחוק יסוד הממשלה סעיף 43א1(2) שעוסק ב"חילופים בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי בשל התפזרות הכנסת לפני גמר תקופת כהונתה", וקובע מקרים בהם התפזרות הכנסת מוקדם מן הצפוי תביא לחילופים בין ראש הממשלה לראש הממשלה החליפי. הסעיף מזכיר גם את סוגיית התקציב ובין היתר נקבע שם כי אם הכנסת תתפזר בגלל אי-העברת תקציב במועד, לפיד יהפוך לראש ממשלת המעבר. כלומר, מואטי צודקת מן ההיבט הזה.

ומה לגבי האפשרות שהכנסת פשוט תפזר את עצמה באמצעות חוק לבחירות מוקדמות? גם כאן החוק קובע, בהסתמך על מה שנתפר עבור הממשלה הקודמת, שאם לפחות שני חברים מגוש אחד יתמכו בחוק, הרי שראש הגוש השני יהפוך מיד לראש ממשלת המעבר. אלא ששוב, בשל הרכב הכנסת, קיימת האפשרות התיאורטית להפיל את הממשלה שלא באמצעות אנשי הגוש של בנט, באופן שימנע מלפיד להפוך לראש הממשלה.

בשורה התחתונה: דבריה של מואטי נכונים ברובם. בנט ושקד לא יכולים למנוע מלפיד בעצמם מלהפוך לראש ממשלה, וגם אם התקציב לא יעבור והכנסת תפוזר לפיד יהפוך לראש ממשלת המעבר. יחד עם זאת, קיימים תרחישים שרמת ההסתברות הפוליטית שלהם נראית נמוכה כרגע, שיכולים להוביל לכך שלפיד לא ימונה לראש ממשלה בכנסת הנוכחית.

לחצו כאן לבדיקה המלאה

שם: אמילי מואטי
מפלגה: העבודה
תוכנית: המטה המרכזי, רשת 13
תאריך: 30.10.21
ציטוט: "אם איכשהו הממשלה איכשהו תיפול אז יאיר לפיד הופך מיד לראש הממשלה"
ציון: נכון ברובו

חברי הכנסת אמילי מואטי (העבודה) ואיתן גינזבורג (כחול לבן) התארחו בתכנית "המטה המרכזי" של רשת 13. המראיינת איילה חסון שאלה אותם האם אכן יעבור התקציב, ורמזה לכוונה לא לעמוד בהסכמים הקואליציוניים: "אנחנו שומעים גם את בנט וגם את שקד, לא בקולם אבל בוודאות, אומרים דברים קשים שהם לא ייתנו ללפיד להגיע להיות ראש ממשלה, וגם גנץ לא מתלהב מהאירוע". גינזבורג אמר שצריך לקיים את ההסכמים, ולאחר שחסון התעקשה מואטי אמרה: "בנוסף, אני רוצה להגיד שאם, חלילה, הממשלה איכשהו תיפול, אז יאיר לפיד הופך מיד להיות ראש ממשלה עד הבחירות". חסון שאלה: "לא שינו את זה?", ולאחר שמואטי השיבה בשלילה חסון חידדה: "רק אם התקציב עובר". על כך מואטי השיבה: "ברגע שהממשלה חלילה נופלת בהצבעת אי-אמון יאיר לפיד הופך להיות ראש ממשלה ואז נדבר", וגינזבורג הוסיף: "בממשלת המעבר".

ממשלת חילופים

מאז 2020 נוספה לחוקי היסוד, בעיקר חוק יסוד: הממשלה, אפשרות להקים ממשלת חילופים. פירושה של ממשלת חילופים היא ממשלה דו-גושית עם שתי מפלגות מהן ייצאו ראשי ממשלה. שאר הסיעות בקואליציה הן בעלות זיקה לאחת המפלגות הללו, ובכך משתייכות לאחד הגושים. לממשלה יש ראש ממשלה וראש ממשלה חליפי, כל אחד מאחת הסיעות המובילות את הגושים, ובמועד השבעת הממשלה נקבע תאריך בו השניים מתחלפים בתפקידים. ואולם, מועד החילופים נשען על יציבות הממשלה וגם הליכה לבחירות במועד כדי שראש הממשלה החליפי לא יסבול מכהונה מקוצרת. ואולם, החוק כולל התייחסות לארבע אפשרויות שבממשלה רגילה אמורים להפיל אותה, וקובע מה דין החילופים במקרה כזה.

ב-2020, בעקבות אמירה של יו"ר הקואליציה דאז מיקי זוהר, בדקנו במשרוקית את האפשרויות להפלת ממשלת החילופים ופירוש ההפלה עבור החילוף עצמו. עם זאת, כינונה של הממשלה ה-36, ממשלת חילופים גם היא, כלל בתוכו גם תיקונים לחוקי היסוד ולסעיפים הנוגעים לממשלת החילופים בפרט. לכן, הוחלט לבדוק מחדש את כל האפשרויות.

אי-העברת תקציב

ההקשר בו התקיים הריאיון היה של ההצבעה הקרבה על התקציב, ולכן בדקנו את זה האפשרות הזו ראשונה. באופן עקרוני, סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת קובע שאם לא עבר תקציב תוך 90 יום מתחילת שנת הכספים או 145 יום מכינונה של ממשלה חדשה, "יראו ביום שאחרי סיום התקופה האמורה (להלן – היום הקובע) כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה, וייערכו בחירות מוקדמות". ב-2020, למרות שההסכמים הקואליציוניים היו אמורים להבטיח לבני גנץ שהוא יהיה ראש הממשלה אם לא יעבור תקציב באשמת הליכוד, הדבר לא שוריין בחוקי יסוד כפי ששוריינו אלמנטים אחרים שאפשרו את קיומה של ממשלת חילופים. לכן, כשלא הוגש תקציב הכנסת התפזרה אך בנימין נתניהו המשיך להחזיק בתפקיד ראש הממשלה.

ב-2021 נוסף לחוק יסוד: הממשלה סעיף 43א1(2). סעיף 43א1 עוסק ב"חילופים בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי בשל התפזרות הכנסת לפני גמר תקופת כהונתה", וקובע מקרים בהם התפזרות הכנסת מוקדם מן הצפוי תביא לחילופים בין ראש הממשלה לראש הממשלה החליפי. סעיף קטן (2) האמור קובע שחילופים בין ראש הממשלה לראש הממשלה החליפי ייערכו "ביום הקובע כמשמעותו בסעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת, אם לא התקבל חוק התקציב עד היום שקדם לו". כלומר, אם הכנסת תתפזר בגלל אי-העברת תקציב במועד, יאיר לפיד ייהפך לראש הממשלה עד לכינונה של ממשלה חדשה.

למחשבה שלפיד לא יהיה לראש הממשלה אם התקציב ל-2021 ו-2022 לא יעבור יש שורשים. לפני השבעת הממשלה הנוכחית פורסם שהוסכם בין בנט ולפיד שאם התקציב הנ"ל לא יעבור, בנט יישאר בתפקידו כראש הממשלה. אבל סעיף 10 להסכמים הסופיים שהוגשו לכנסת קובע שההסדר לגבי החילופים במקרה כזה "יידון בין ראשי הממשלה, ותתקבל החלטה בתוך 30 ימים מיום כינון הממשלה". לא מצאנו פרסומים שהחלטה כלשהי אכן התקבלה, ולכן אנחנו נשארים עם מה שנכתב בחוקי היסוד.

הצבעת אי-אמון

מואטי דיברה על מקרה בו הממשלה נופלת בהצבעת אי-אמון, אך כנראה טעתה במונח. בישראל, הצעת אי-אמון מוצלחת מותנית בכך שיצביעו על ממשלה חדשה עם רוב של 61 לפחות. כלומר, הצבעת אי-אמון לא יכולה להביא לבחירות מוקדמות וממשלת מעבר, שכן ממשלה שנפלה באי-אמון היא בהכרח ממשלה שהוחלפה. כמו כן, סעיף 43ח לחוק יסוד: הממשלה קובע ש"החליטה הכנסת להביע אי־אמון בממשלת חילופים ולהביע אמון בממשלה אחרת, לפי סעיף 28, לא יהיו ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי בממשלת החילופים שבה הובע אי־האמון רשאים לעמוד בראשות הממשלה האחרת". כלומר, הפלת הממשלה באי-אמון בהכרח תבטיח שלפחות בטווח הקצר לפיד לא יהיה ראש הממשלה. בנספח ג' להסכמים הקואליציוניים בין יש עתיד לימינה הוסכם שהסעיף הזה יוחלף בסעיף לפיו ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי לא יוכלו לכהן בשום תפקיד בממשלות אחרות שיכהנו באותה כנסת של ממשלת החילופים. בסופו של דבר, התיקון הזה לא נכנס לחוק.

פיזור הכנסת

מואטי וגינזבורג התייחסו לכך שלפיד יעמוד בראש ממשלת המעבר במקרה של בחירות. הדבר יכול לקרות גם במקרה של פיזור מוקדם של הכנסת. סעיף 43א1(1) קובע שיהיו חילופים לפני המועד ייערכו "יום לאחר שהתקבל בכנסת בקריאה השלישית חוק על התפזרות הכנסת לפני גמר תקופת כהונתה, לפי סעיף 34 לחוק־יסוד: הכנסת, ובלבד שבקריאה השלישית הצביעו בעד החוק האמור שני חברי הכנסת לפחות שהיו מהסיעות ששריהן היו מזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה במועד השבעת ממשלת החילופים; לעניין זה, לא יובא במניין חברי הכנסת האמורים מי שהיה חבר הכנסת במועד השבעת ממשלת החילופים ולא הביע אמון בה". כלומר, בקצרה, פיזור הכנסת בתמיכת הגוש של ראש הממשלה המכהן תביא לחילוף בינו לראש הממשלה החליפי.

כפי שניתן לראות, במקרה של פיזור הכנסת בשל החלטה יזומה של חבריה ראשות הממשלה לא בהכרח תינתן ליאיר לפיד. בהשבעת הממשלה נפתלי בנט הציג רק את תקווה חדשה כסיעה בעלת זיקה לימינה. כחול לבן, ישראל ביתנו, מרצ והעבודה כולן בעלות זיקה ליש עתיד (חוק היסוד מדבר על זיקות של שרים, ולכן לרע"ם אין זיקה מפורשת לאף אחד ממנהיגי הממשלה). מאחר שחסון טוענת שגנץ עשוי גם הוא לנסות לחבל במאמציו של לפיד להגיע לראשות הממשלה, ראוי להגיד שתאורטית, אם הוא אכן יחליט לקחת חלק בפיזור הכנסת יחד עם האופוזיציה ומבלי תמיכה של ימינה או תקווה חדשה, הרי שבנט יישאר ראש הממשלה עד לכינונה של ממשלה חדשה.

סיום תפקידו של ראש הממשלה

כדאי להתייחס לכך שלפיד עשוי להחליף את בנט מוקדם מהמתוכנן אם בנט יסיים את תפקידו. עקרונית, סעיף 43א לחוק יסוד: הממשלה קובע ש"חדל ראש הממשלה בממשלת חילופים לכהן בתפקידו בתקופה שעד מועד החילופים, יראו את הממשלה כאילו התפטרה", כמו בממשלה רגילה, אך הסעיף מונה מספר תרחישים בהם הממשלה לא תיפול אלא ייערך חילוף מוקדם יותר. התרחישים הם התפטרות יזומה של ראש הממשלה מתפקידו כראש הממשלה או כחבר כנסת, הדחה בשל הרשעה בפסק דין סופי, פטירה או כניסה לנבצרות מסיבות רפואיות. בשלוש הסיבות הראשונות ראש הממשלה החליפי יכהן כראש הממשלה במשך פרק הזמן בו היה אמור לכהן ממועד החילופים המקורי ועד הבחירות. סיעת ראש הממשלה שסיים את תפקידו מוקדם מן הצפוי יכולה להציג אדם אחר מטעמה, ובאישור הכנסת הוא ייכנס לתפקיד אחרי שראש הממשלה החליפי יסיים את הקדנציה שלו כראש הממשלה.

כלומר, אם בנט יסיים את תפקידו בשל אחת מהסיבות הללו, לפיד יחליף אותו. ואולם, במקרה זה אין הולכים לבחירות ולא תהיה ממשלת מעבר, כך שלא לתרחיש הזה התייחסו מואטי, גינזבורג או חסון.

לסיכום, לפי חוק יסוד: הממשלה, במקרה של פיזור הכנסת בשל אי-העברת תקציב יאיר לפיד יחליף את נפתלי בנט כראש ממשלת המעבר עד לכינונה של ממשלה חדשה. הצבעת אי-אמון פירושה הקמת ממשלה חדשה שבראשה נאסר על לפיד לעמוד. במקרה של פיזור הכנסת בהצבעה לפיד יחליף את בנט כראש ממשלת המעבר בתנאי שלפחות שני חברי כנסת מימינה או תקווה חדשה יצביעו בעד הפיזור. כמו כן, במקרה היפותטי של התפטרות, הדחה בשל הרשעה, נבצרות או מוות לפיד יחליף את בנט אוטומטית והממשלה לא תיפול. לכן דבריה של מואטי נכונים ברובם.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

צרו איתנו קשר *5988