מאחורי הקלעים: כך גובשה תוכנית הדיור הממשלתית

שני צוותים מקבילים עבדו על תוכנית הדיור הממשלתית, שש עיניים בכל אחד מהם, כדי למנוע הדלפות וסיכולים הדדיים. בצוות אחד עבדו השרים עצמם איילת שקד, זאב אלקין ואביגדור ליברמן ואילו בצוות המקצועי ישבו יו"ר מטה התכנון הלאומי שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד השיכון אביעד פרידמן וסגן הממונה על אגף תקציבים צחי דוד. מדיניות אי ההדלפות, טוענים מי שהשתתפו בפגישות, היא שאפשרה את הוצאת התוכנית לפועל בתחילת השבוע.

ההחלטה על תוכנית מאוחדת התקבלה מיד לאחר הקמת הממשלה. בתחילה עבד כל שר במשרדו על התוכניות הייחודיות ולאחר מכן התקיימו דיונים מערכתיים. כך למשל, באחד מהם הודיעה שקד כי היא מתנגדת להעלאת המס על המשקיעים מלכתחילה אך לבסוף נתנה את אישורה למהלך שהשווה את המס לזה שניתן בתקופת כחלון ולא למס גבוה יותר כפי שדרשו במשרדי השיכון והאוצר.

בזמן שמשרד השיכון הכינו את תוכנית מחיר מטרה וכן איסור על שימוש חורג, דיור ציבורי ועוד, במשרד הפנים קידמו תוכנית לרישוי עצמי על ידי אדריכל ופעלו מול ראשי רשויות על תוכנית להסבת משרדים למגורים למרות התנגדות של השלטון המקומי. אך העבודה במשרדים עוד לא תמה - שבעה צעדים שהוכרזו במסגרת התוכנית עוד נדרשים להליכי חקיקה כדי לצאת לפועל וכך גם בימים אלו בוחנים במשרד הפנים את האפשרות להעתיק את התוכנית להקמת מכוני רישוי מארה"ב.

הצעדים עליהם הכריזו אתמול השרים נשלפו מארגז הכלים המוכר, ולא הציגו פתרונות יצירתיים במיוחד. בנוסף, לגבי חלק מהם הפרטים עדיין אינם ברורים. במשרד הבינוי והשיכון, שהיה אחראי לנושא השימוש החורג בדירות מגורים, הודו אתמול שאין להם מידע על כמות הדירות המדוברת: כמה דירות משמשות למשרדים או למסחר, בהיתר או שלא. לא ניתנו גם תשובות ברורות לגבי המגבלות על שימוש חורג.

גם בעיריות ת"א-יפו וירושלים לא ידעו לענות על היקף הדירות המשמשות לשימושים חורגים (שאינם מגורים). בעיריית ת"א יפו אף הוסיפו ש:"יתכן שקיימים שימושים חורגים שלא הוסדרו בהיתר, אולם אנו מודעים למקרים אלו רק אם מוגשת תלונה של שכנים שבעקבותיה מגיע מפקח מטעמנו".