איך הסרט "חולית" מסביר (בערך) את הכלכלה של ימינו

סרטו החדש של דני ווילנב על בסיס הספר מ-1965 עומד בנפרד מיצירות מד"ב אחרות בגלל המבט הריאליסטי שלו על העושר, על השררה ועל סחורות השוק

מתוך הסרט "חולית" / צילום: באדיבות טוליפ אינטרטיימנט
מתוך הסרט "חולית" / צילום: באדיבות טוליפ אינטרטיימנט

"תתחילו למכור רזרבות של המרקוח, אבל לאט", מצווה הנבל ב"חולית" של דני ווילנב על אחד מפקודיו. "אנחנו לא רוצים שהמחיר יצנח".

בתרבות חוצת הגלקסיות של הסיפור, שמתרחש עשרות אלפי שנים בעתיד, החוקים הבסיסיים של הכלכלה עדיין תקפים. נדירות משאבים אינה רק מאפיין של הרומן משנת 1965 אלא מניע מרכזי בו. זה נותן לעלילה שמבחינות אחרות היא בדיונית מרקם ריאליסטי שמהדהד כל הזמן לעולם של ימינו, ועזר לסיפור לזכות בדורות חדשים של קוראים.

בסרט החדש בכיכובו של טימותה שלאמה, וברומן שהסרט נאמן אליו ברובו, בתי האצולה היריבים של הגלקסיה אחוזים אובססיה לצבירת עושר, שהם רואים כמקור המרכזי של כוח פוליטי. והמקור העיקר של העושר הוא הסחורה הנדירה, המרקוח (spice).

"מרקוח", המכונה גם "מלאנז'" (בצרפתית, תערובת) הוא סם ממכר עם מאפיינים פסיכואקטיביים - שמסיבות שמוסברות בספר טוב יותר מאשר בסרט, הופך את המסע הבין-כוכבי לאפשרי. מבחינה זו הביקוש לו גדול ובמונחים כלכליים, בלתי גמיש. אבל המלאי מוגבל ובלתי יציב, כי אפשר למצוא אותו רק בכוכב המדברי אראקיס, המוכר גם בשם חולית.

בינתיים, בחולית עצמה מים הם הסחורה העיקרית שיש בה מחסור. תושבי הכוכב לובשים "חליפות קבע" על מנת לשמר ולמחזר את נוזלי הגוף שלהם; אחת מברכות הכבוד היא יריקה על האדמה מפני שזה כולל הקרבה של מים שאינם בנמצא.

התפאורה העגמומית עוזרת ל"חולית" להתבדל מכמה מיצירות המדע בדיוני האופטימיים יותר של התקופה. "מסע בין כוכבים", למשל, שבכורתו הייתה רק שנה אחר כך, מציג מין עתיד אוטופי שיש בו שפע ללא נדירות של משאבים או סחורות.

עם כל הצלחתו המסחרית, עם זאת, "מסע בין כוכבים" מעולם לא נתן תחושה נבואית, בעוד ש"חולית" לעתים קרובות כן מרגיש כך, ובעיקר חזה את משבר הנפט של העשורים הבאים. הכוכב אראקיס בפני עצמו מהווה אלגוריה ברורה למזרח התיכון; הסופר פרנק הרברט נשען במידה רבה על מלים בערבית והתייחסויות לאיסלאם בתיאור אוכלוסיית הפרמן, תושבי הכוכב הצחיח. בינתיים, תפקידו של המרקוח באפשור נסיעות ארוכות הופך אותו למשל ברור לנפט.

מנקודת המבט של 1965, הרברט חזה פני עתיד מאוד לגבי הדרך שבה תלות בסחורה כזו יכולה ליצור הזדמנויות להפוך את מאזן הכוחות, בייחוד במחצית השנייה של הרומן הראשון - שהסרט שיצא לא כולל.

"תארו לכם מה היה קורה אם משהו היה מפחית את ייצור המרקוח", מסביר הדוכס לטו לבנו בשלב מוקדם ברומן. "מי שצבר מלאנז' יכול לעשות מכה", עונה הדמות המרכזית בספר, פול אטריידס. "אחרים יהיו תקועים בחוץ בקור".

להרוויח מהנדירות של משאבים נחוצים אינו רק מאפיין של שנות ה־70. אכן התזמון המאוחר של הסרט - הוא היה אמור לצאת לאקרנים בנובמבר שנה שעברה - כעת נראה ממוזל. בעולם שלנו היום, כשהכלכלה העולמית נאבקת להשתקם מהמגפה, פתאום יש מחסור באבני בניין יסודיות של התרבות המודרנית כמו מעבדי מחשבים. לגבי דבר בסיסי כמו חימום בחורף, כעת אין שום ערבות לכך שרוסיה תספק לאירופה מספיק גז, מה שגורם לטלטלות בשווקי האנרגיה העולמיים. במערב ארה"ב, בין היתר עקב שינוי האקלים, אפילו מים הופכים לנדירים יותר ויותר.

בכלכלה, נדירות מתייחסת למשאבים מוגבלים העומדים מול צרכים אנושיים בלתי מוגבלים. מה שמקל עליה הוא חדשנות, או פריון בשפת הכלכלנים, המאפשרים צמיחה על ידי הפקת יותר תוצרת מכמות נתונה של תשומות. מצב בו תרבות של העתיד הרחוק שהיא מתקדמת מבחינה טכנולוגית תהיה כל כך תלויה במשאב טבע בודד עשוי להיראות בלתי סביר. אבל ב"חולית" ההסתמכות על המרקוח קורית בגלל מאמצים מכוונים להימנע משימוש בטכנולוגיות אחרות.

זה התחום האחד בו סרטו של ווילנב באופן מעניין לא נאמן לספר. אבל המפתח להבנת היקום של "חולית" הוא שהכוכב זועזע אלפי שנים קודם לכן בגלל מלחמה נגד מכונות המסוגלות לחשוב באופן עצמאי.

זה בתורו הוביל לאחת הדיברות היסודיות שאנשים ביקום של "חולית" מצייתים להן: "לא תבנה לך מכונה בדמות נפש האדם". במקום מחשבים, חברי גילדת החלל, הנהנים ממונופול על מסע בין כוכבי, פונים להשפעות מרחיבות התודעה של המרקוח על מנת לאפשר להם לבצע את החישובים הנחוצים.

זה שוב מראה עד כמה הרברט הקדים את זמנו, כשצפה חששות חברתיים מעלייתה של האינטליגנציה המלאכותית, כמו יצירות מדע בדיוני רבות אחרות. ובלפחות מובן אחד נוסף הרברט מתגלה כנבואי: ההימנעות המכוונת מטכנולוגיה זמינה אבל מעוררת פחד, כוח הגרעין, היא אחת הסיבות שהכלכלה העולמית כל כך תלויה בדלקי מאובנים.

אפילו כשההבטחה הטמונה באנרגיה מתחדשת תתגשם במלואה, האנרגיה תהיה נדירה בצורה זו או אחרת. כיום, ייצור תאים סולריים נפגע בגלל המחסור בפוליסיליקון בדירוג מתאים, מרכיב מרכזי שמיוצר ברובו הגורף בסין.

הנדירות, בקיצור, תמיד תהיה איתנו. זו אחת התובנות הגדולות של "חולית", ושל תחום הכלכלה כולו.

צרו איתנו קשר *5988