התפקידים התהפכו: התקציב החדש אילץ את הפוליטיקאים להחליף עמדות

8 מיליון שקל ל"תרבות יהודית", 2.5 מיליון שקל ל"חיזוק מעמד המאמן", מיליון ורבע שקל למימון "דיאלוג בין מגזרים", וכמובן איך אפשר בלי 9 מיליון השקלים שמיועדים ל"טיפול בחתולי רחוב" (כל הנתונים מתייחסים לשנת 2022). אנחנו בתקשורת אוהבים לעסוק במה שמכונה "הכספים הקואליציוניים", אותם סכומים שמוקצים מדי תקציב באופן פרטני לח"כים מסוימים או למפלגות בתמורה לכך שיתמכו בהעברתו.

אבל האמת היא שאין בכך חידוש גדול, ולמעשה, גם אם מדובר בתופעה בעייתית, הסכומים שמוקצים במסגרתה הם קטנים יחסית, ולא נכנסים לבסיס התקציב. יש מי שיטען שמדובר אפילו בסוג של "מסך עשן". הרי את סכומי העתק שמוחבאים בסעיפים סתומים ותמימים למראה בתוך התקציב קשה לאתר, ועוד יותר קשה לתווך לציבור. כשעוסקים בחתולי רחוב כולם מבינים מייד על מה מדובר.4

  

אז מה בכל זאת חדש? כמובן, היפוכי התפקידים. מפלגת יש עתיד, שבשבע השנים האחרונות שהתה באופוזיציה, נדרשת לבצע כעת פליק פלאקים מרשימים במיוחד כדי להסביר איך "המוסד המושחת" שאותו הבטיחו לבטל אם הציבור רק יחזיר אותם לשלטון, הופך פתאום לעניין שגרתי ולגיטימי. למעשה, רק לפני שנה, יו"ר המפלגה, יאיר לפיד, הגיש בעצמו הצעת חוק לאיסור על כספים קואליציונים, וקרא בהקשר הזה לחברי הממשלה "להסיר את ידיהם מכספם של אזרחי ישראל". הצעת חוק דומה הוגשה על ידו גם ב-2017.

מנגד, ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, לא רק לגלג, באופן מתבקש מבחינתו, על שינוי העמדה של לפיד, הוא גם תקף את היקפי הכספים שמוקצים למטרה הזאת, ואפילו את השיטה עצמה. "לא רק שלפיד בנט וליברמן לא ביטלו את הכספים הקואליציונים, הם הכפילו אותם", הוא אמר השבוע במהלך דיוני התקציב בכנסת. "עם הכסף המבוזבז הזה אתם קונים קולות של ח"כים". גם ח"כ אלי כהן ממפלגתו התייחס לגובה הסכומים, וטען במהלך ראיון ברדיו ירושלים שמדובר ב-2 מיליארד שקל, סכום שאותו הגדיר "הכי גבוה שהיה אי פעם".

השקיפות קיימת כבר מ-2015

נתחיל ביש עתיד. בפני אנשי המפלגה עמד כאמור אתגר לא פשוט. אחרי הכל, ממש בימים אלה הם מבצעים בעצמם את המעשה שכלפיו הם מחו בחמת זעם רק לפני רגע. אבל פוליטיקאים לא ממהרים להרים ידיים. ח"כ יוראי להב הרצנו התייצב לראיון בגל"צ ואחרי שהודה ש"אי אפשר לשנות את הכל ביום אחד" סיפק הסבר למהפך שחל ביחסה של המפלגה לנושא. "ההבדל המרכזי הוא שבעבר הכספים הקואליציונים ניתנו מתחת לשולחן ויועדו למטרות עלומות ולמקורבים", הוא אמר. בתקציב הנוכחי, טען, "אנחנו מעבירים אותם בשקיפות גדולה". גם לפיד עצמו ניסה לטעון שהפעם נעשה "שינוי אמיתי" בהקשר הזה. "פרסמנו הכול, כי אנחנו רוצים שתדעו הכול", הוא כתב בפוסט בפייסבוק.

זו נראית היחלצות מרשימה, או לכל הפחות נימוק מעניין למהפך שחל בעמדת המפלגה. אלא שלמרבה הצער הוא לא מתיישב עם העובדות. באופן שבו מועברים כספים קואליציוניים בישראל אכן נרשם שינוי, אך זה אירע כבר ב-2015. עד אותה שנה, חלוקת כספים לארגונים ומטרות לפי בחירת חברי הכנסת נעשתה כמעט ללא שקיפות וללא דיווח מוסדר. אלא שאז פרסם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, את "הנחיית היועץ מס' 1801.1". ההנחיה קבעה באופן מפורש כי כל הסכם בעל משמעות תקציבית שנערך בין שר האוצר, ראש הממשלה או מי מטעמם לבין שר, ח"כ או סיעה במהלך אישור התקציב בכנסת, חייב להיות מוצג במלואו ומוקרא בקול בוועדות הכנסת ובמליאה. כך אכן נעשה מאז 2015, ובאתר משרד האוצר אפשר למצוא פירוט מלא של ייעודי הכספים הקואליציונים בשנים האחרונות.

אגב, ללהב הרצנו יש עוד סיבה להתעמק בהנחיות של ויינשטיין מ-2015. באותו ראיון בגל"צ הוא התגאה בכך שבזכותו הועבר תקציב לעמותה "כנפיים של קרמבו", אלא שבהנחיות נאסר על מפלגות וח"כים לנתב כספים לגופים ספציפיים, "או למטרה שמאחוריה מספר מועט של גופים", אלא במקרים חריגים. זאת "מחשש ליצירת תלות של גופים אלה במפלגות" וכדי למנוע פתח להעברת טובות הנאה.

איפה בכל זאת נרשם שינוי בין הכספים הקואליציוניים בתקציב הנוכחי לבין אלה של התקציבים הקודמים? במטרות שאליהן מיועד הכסף. אם בממשלות נתניהו האחרונות רוב מוחלט של הכספים הללו יועד למסגרות חרדיות ודתיות ולהתנחלויות, הפעם ניתן למשל תקצוב לגופים שקשורים לארגונים רפורמים וקונסרבטיבים, לטובת "יוצאים בשאלה", לקהילת הלהט"ב ועוד. לפיד התייחס גם לכך באותו פוסט וניסה להסביר שהפעם "הכסף הוא למטרות טובות". אבל זאת כמובן כבר שאלה של השקפת עולם. השיטה היא אותה שיטה.

יש גם "כספים אופוזיציוניים"

אז השיטה לא השתנתה. מה לגבי גובה הסכומים? האם הממשלה הנוכחית הכפילה אותם כפי שטען נתניהו? האם מדובר בסכום הגבוה אי פעם כפי שטען כהן? נתחיל בנתונים. היקף הכספים הקואליציוניים יעמוד על 1.3 מיליארד שקל ב-2021, ועל 1.6 מיליארד שקל ב-2022. סך הכל כמעט 3 מיליארד שקל.

הכספים הללו מורכבים מכמה נדבכים, חלקם אפילו מפתיעים מעט. ראשית, כחלק מהחלטות שקיבלה הממשלה בחודשים שלאחר הקמתה נקבע שיועברו "לא יותר" מ-904 מיליון שקל של כספים קואליציוניים ב-2021 ו-1.2 מיליארד ב-2022. בהמשך הודיעו בוועדת הכספים כי סוכם עם מפלגת ימינה על תקצוב נוסף של מוסדות תורניים בכ-450 מיליון שקל בשנתיים הקרובות, ועם יש עתיד על תקצוב תוכנית לשילוב נוער עם מוגבלויות בסך 13 מיליון שקל.

רק אחרי כל זה הגיע הטקס שלו היינו עדים כעת, במסגרתו חולקו לחברי הכנסת ולמפלגות כ-130 מיליון שקל עבור 2021, ו-155 מיליון עבור 2022, כדי לתקצב מטרות הקרובות לליבם. וגם זה לא הכל, כי יש גם "כספים אופוזיציוניים". כן, גם מפלגות האופוזיציה מקבלות נתח על מנת להבטיח שלא יעכבו את אישור התקציב בוועדת הכספים. למפלגות הללו הוקצו 50 מיליון שקל ב-2021 ו-41 מיליון שקל ב-2022 שיועברו, בין היתר, למוסדות חינוך חרדים, מנהלת הזהות היהודית ולטובת ציוד בתי חולים בפריפריה. גם פה לא מדובר בתופעה חדשה. במסגרת דיוני תקציב 2015-2016, לדוגמה, הוקצו לחברת הכנסת זהבה גלאון 10 מיליון שקל כדי לקדם תעסוקת מבוגרים ו"טיפול בנוער וצעירים".

איך הסכומים האלו נראים בהשוואה לשנים קודמות? כפי שניתן לראות בגרף המצורף קשה לטעון שיש בהם דרמה של ממש. לפי הדוחות של אגף התקציבים במשרד האוצר, שכאמור מתפרסמים החל מ-2015, בתקציב הדו שנתי של 2015-2016 שהעבירה ממשלה ה-34 בראשות נתניהו עמד היקף הכספים הקואליציוניים על 4.8 מיליארד שקל - הרבה יותר מאותם 2.9 מיליארד מהתקציב הנוכחי. בתקציב 2017-2018 של אותה ממשלה הוקצו לנושא כ-2.9 מיליארד שקל, בדומה ל"תקציב הכפול" הנוכחי (אם כי מתוך תקציב קטן יותר, כך ששיעור הכספים הללו היה גדול יותר). בשנת 2019 - השנה האחרונה בה הועבר תקציב - הסכום עמד על 1.3 מיליארד שקל - שוב סכום דומה לסכומים הנוכחיים. ב-2020, עם כניסתה של כחול לבן לתמונה והקמת ממשלת נתניהו-גנץ, הוקצו לכספים קואליציונים "רק" 929 מיליון שקל. מצד שני, מדובר על שנה שבה הממשלה כלל לא העבירה תקציב.

לקריאה נוספת:

החלטת הממשלה הנוכחית על חלוקת כספים קואליציוניים מאוגוסט 2021
החלטת ממשלה מעודכנת לגבי תוספת לכספים הקואליציוניים עליהם הוחלט באוגוסט
הכספים הקואליציוניים שחולקו בתקציבים קודמים
הנחייה 1.1801 של היועמ"ש מ-2015
הצעת החוק של יאיר לפיד לאיסור על כספים קואליציוניים