איכות החיים: בטווח הקרוב ימשיך להיות כאן יקר, הפקקים והבריאות נכנסים למסלול שינוי

העברת תקציב המדינה וחוק ההסדרים תשפיע ישירות כמעט על כל אזרח, לטובה ולרעה, בהתאם לעשרות הרפורמות שנקבעו. שר האוצר ליברמן חוזר על האמירה לפיה זהו התקציב הכי חברתי בתולדות ישראל. אולם התקציב כולל גם לא מעט גזירות כלכליות, וזאת בניגוד להצהרות קודמות של ליברמן לפיהן לא יהיו העלאות מסים בתקציב 2021-2022.

אז איך ישפיע התקציב על הכיס ועל איכות החיים של כולנו? תלוי. למשל, נשלם יותר על כלים חד-פעמיים, משקאות ממותקים, חניות בערים והחל ב-2025 גם על כניסה לתל אביב ברכב פרטי. מצד שני, הרפורמה בייבוא שתיכנס לתוקפה בעוד כחצי שנה עשויה להוביל לתחרותיות במחירים לצרכן במזון, תמרוקים ועוד.

יותר מיטות אשפוז

הגדלת תקציב הבריאות נועדה בין היתר לכיסוי הוצאות קורונה, אבל גם להעלאת מספר התקנים של צוותי הרפואה ומספר מיטות האשפוז. אומנם, לא ממחר בבוקר יתקצרו התורים במערכת הבריאות, מאחר שהגדלת התקנים לא יוצרת רופאים ואחיות יש מאין. ואולם, בטווח הרחוק יותר ישנה בשורה: הכסף שישוחרר בגין תקציב 2021 יאפשר את הרחבת מספר תלמידי הרפואה והסיעוד, כדי להגדיל את מספרם בשנים הבאות.

נדבך מהותי לאיכות החיים בישראל הוא התחבורה (והפקקים), שתטופל דרך תוכניות הפיתוח של הרכבות, שדרוג השירות באוטובוסים והתנעת פרויקט המטרו, שהקמת הרשות לניהולו נכללה בחוק ההסדרים. גם כאן, הפקקים לא ייעלמו מחר בבוקר, אבל יתנו אופק לציבור, כדי שלצד קביעת מס הגודש והעלאת מחירי החניה בערים - לציבור גם תהיה אלטרנטיבה להשאיר את המכונית בבית.

השפעה נוספת תהיה על נשים, שנקבע כי גיל הפרישה שלהן יעלה מ-62 ל-65, בהדרגה לאורך 11 שנים. בחוק נקבעו צעדים שונים לצורך מניעת פגיעה בנשים על רקע העלאת גיל הפרישה, כגון הכפלת התוספת למענק העבודה, הארכת דמי האבטלה, מענק מעבר להעלאת גיל הפרישה בסכום של עד 4,000 שקל לנשים שאינן עובדות.

פיתרון למחירי הפירות?

תוכניות האוצר לפתוח גם את ענף התוצרת החקלאית לייבוא מחו"ל תשפיע על העלייה המתמשכת במחירי הפירות והירקות. בו זמנית, החקלאים צפויים לקבל סבסוד על פי כמות האדמה אותה הם יעבדו, כדי לאפשר להם להתחרות מול המוצרים מהעולם.

רפורמת החקלאות אינה חלק מחוק ההסדרים, משום ששר האוצר ושר החקלאות יכולים בהחלטה משותפת להוריד את המכסים בלי צורך באף חוק. לכן, נקבע שהמשא-ומתן הסופי על כמות, אופי ותנאי הסבסוד יתבצע לאחר העברת התקציב. 

השפעה נוספת של התקציב על מחירי המזון היא ברפורמת הכשרות שאושרה. במסגרת הרפורמה, מונופול הכשרות יוצא מידי הרבנות ויופרט לתאגידים פרטיים. לפי דוח של האוצר משנים קודמות, עלות מונופול הכשרות נאמדת ב-2.8 מיליארד שקל בשנה ומהווה 3% מכלל מחירי המזון.