הדיון המכריע בעניין חיסון הילדים יתקיים ביום רביעי

האם ילדים בני 5-11 יוכלו להתחסן לקורונה בקרוב? ביום רביעי הקרוב הצט"ם (צוות טיפול במגפות) יקיים דיון בנושא. הדיון, שיכריע בסוגיה, מגיע אחרי שבשבוע שעבר קיים הצט"ם דיון ששודר לראשונה לציבור. האירוע כלל מצגות מטעם גורמים שונים שהזמין הצט"ם, וחלקו שוריין במיוחד גם לשאלות ומצגות של אנשים מן הציבור שביקשו להתנגד לחיסון. ההצבעה בעניין אישור החיסון תתקיים השבוע, והדיון בנושא לא יהיה פומבי. מבצע החיסונים יחל ככל הנראה ב-15.11.

חברת פייזר הציגה את תוצאות המחקרים שלה שהראו יעילות של כ-90% למניעת תחלואה מקורונה בקרב ילדים בני 5-11, והגעה לרמת נוגדנים דומה למבוגרים, בשליש מנה. במצגת של חברת פייזר, נאמרו שני דברים מעניינים נוספים. האחד, נטרול ורינאט הדלתא על ידי דם מחוסנים במעבדה, היה זהה לנטרול הוירוס המקורי. זהו רמז חזק לכך שהבעיה העיקרית עם וריאנט הדלתא הייתה המפגש של וריאנט מדבק יותר עם אנשים שהחיסון שלהם פג, ולא העובדה שהוריאנט חמק מחיסון.

עוד נמסר מפייזר כי החברה יודעת שריווח של מנות החיסון מעבר לשלושה שבועות, מעניק הגנה עמידה יותר. עם זאת, החיסון בשתי מנות תוך שלושה שבועות מעניק הגנה מהירה יותר. לכן במקום שבו המגיפה משתוללת, יש לתת שתי מנות בפער המומלץ. אם המגיפה בירידה, ייתכן שניתן לשקול פרוטוקול אחר, ופייזר בוחנת פרוטוקולים שונים. כמו כן בוחנת החברה אפשרות של מתן מינון נמוך יותר בקרב חלק מבני הנוער, ואולי גם בחיסוני הבוסטר. השאלות הללו נמצאות תחת מחקר.

אלרועי פרייס: "אין שום כוונה להכריח אף אחד לכלום"

שרון אלרועי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמרה בדיון הקודם כי: "בסופו של דבר כל הורה יחליט מה נכון לילד שלו על בסיס הנתונים שאנחנו מציגים. אין שום כוונה להכריח אף אחד לכלום". היא הוסיפה כי ההחלטה לפתוח את הדיון נבעה מהתחשבות בבקשות הציבור, וכי מאותה סיבה, במידה והחיסון יאושר, תוטמע מערכת של משרד הבריאות לאיסוף פרו-אקטיבי של מידע על תופעות לוואי בקרב המתחסנים והשוואתם לתופעות בלא מחוסנים.

הנתונים שהציג בשבוע שעבר משרד הבריאות כללו תמיכה ברורה בחיסון. אלרועי פרייס הראתה כיצד לאחר התחסנות יתר קבוצות הגיל, עלה חלקם של בני ה-5-11 מתוך כלל המאומתים. מתחילת המגיפה נפטרו 8 ילדים בקבוצת הגיל הרלוונטית, וכ-111 אושפזו במצב קשה עד קריטי, לא כולם היו חולים במחלות רקע. בישראל, 54% מהילדים המאושפזים היו ללא מחלות רקע, ובמחקר אחר שנערך בארה"ב - 30% היו בריאים לפני האשפוז עם קורונה.

בנוסף, עשרות ילדים חלו ב-PIMS, תסמונת דלקתית המופיעה לאחר שהילד לכאורה החלים מן המחלה. אלרועי פרייס הראתה גרף ובו מתאם בין רמות התחלואה בקורונה בקרב הילדים, ורמות ה-PIMS. בגל האחרון נרשם מספר המקרים הגבוה ביותר, כ-40 מקרים.

עוד הביאה אלרועי פרייס נתונים המראים כי חיסון טרי בשתי מנות, או בשלוש מנות לאחר דעיכת החיסון הראשון, מפחית את הסיכון להידבק בקורונה פי 12, ואת הסיכון להעביר מחלה הלאה במקרה הלא סביר שכבר נדבקת, בעוד כ-60%. על הרקע הזה, אפשר להבין את הקשר בין קמפיין הבוסטר והחיסון של בני 12-15, לבין הדעיכה המהירה שהתרחשה בתחלואה.

אלרועי פרייס דנה בתופעות הלוואי, וציינה כי אין מנגנון ידוע שיכול לנבא תופעות לוואי לטווח רחוק, וכי תופעת הלוואי היחידה בטווח הקצר היא דלקת שריר הלב, והיא נדירה וקלה כשהיא מופיעה בעקבות החיסון. בהשוואה אך ורק של דלקת שריר הלב במחוסנים לעומת חולים, החיסון עדיף.

ילדים שסובלים מ"לונג קוביד" מדרגים את איכות החיים שלהם ב-45% מכפי שהייתה

ד"ר ליעד אשכנזי הופנונג, דיברה על תופעת ה"לונג קוביד" בילדים, וציינה כי היא רואה במרפאה שלה את הילדים שבעבר היו בריאים לחלוטין, והיום מדרגים את איכות חייהם כ-45% מכפי שהייתה, ומוגדרים למעשה כחולים כרונים. היא תיארה את המקרה של ילדה בת 15 שהייתה ספורטאים מצטיינת, והיום סובלת מעייפות ברמה שמקשה על עליה במדרגות, קוצר נשימה, סחרחורות, קשיים בריכוז, אבדן זיכרון, נשירת שיער, שלשולים ואבדן משקל.

לדבריה, בתחילה לא כולם האמינו שהלונג קוביד הוא תופעה אמיתית, אולם עם הזמן הצטברו גם מחקרים מבוקרים שהשוו מחלימים לילדים אחרים שנפגעו מנזקיה העקיפים של הקורונה, אך לא מן המחלה באופן ישיר, והסתבר בבירור כי התופעה אמיתית. אחוז אחד מן הילדים שהתסמינים שלהם מופיעים אחרי המחלה ולא נעלמים במשך חודשים רבים, אולי לעולם, זו הערכה שמרנית, היא אומרת.

ד"ר מיכל שטיין, מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים הלל יפה, ציינה כי אצל מבוגרים שסובלים מתסמינים נוירולוגיים ממושכים אחרי קורונה, ניתן למצוא ממש פגיעה מוחית, וכי ייתכן שגם הילדים עלולים להיפגע כך. היא ציטטה מחקרים לפיהם גם מחוסנים שבכל זאת חלוף מוגנים יותר מלונג קוביד מאשר לא מחוסנים שחלו.

היא ציינה כי לו היה החיסון לילדים ונוער מאושר בינואר יחד עם החיסון למבוגרים, הוא היה יכול למנוע אלפי אשפוזים ומאות מקרים של תחלואה קשה. הכוונה היא לא לומר שהיה צריך לאשר את החיסון לפני שעבר ניסויים ספציפיים בילדים, אלא רק להדגים את החשיבות של קבלת החלטה מהירה.

שטיין התייחסה לשיבושים במחזור החודשי, וטענה כי אין הוכחה חד משמעית כי הם אכן נגרמים מן החיסון, והוסיפה כי ממילא, השיבושים בדרך כלל נפתרים אחרי מחזור אחד, ואין עדות לפגיעה בפוריות, למעשה נשלל הבדל בין מחוסנות ולא מחוסנות מבחינת הסיכוי להרות וללדת במועד.

לצד מצגות מטעם משרד הבריאות, הוצגו גם מצגות של מתנגדים לחיסון

לאחר מכן הוצגו המצגות שלא מטעם משרד הבריאות, כולל אלה של המתנגדים לחיסון. כך למשל, יוסי ביטון, עורך דין בתחום הבריאות, טען כי בשל חוסר הוודאות לגבי החיסון, יש להמתין לפחות כמה חודשים לראות את כיוון התחלואה, או לערוך קודם כל מחקר נוסף בחיסון.

פרופ' רבקה כרמי מאוניברסיטת בן גוריון ומספר דוברים נוספים טענו כי המחלה אינה מסוכנת לילדים בדרך כלל. הם הוסיפו כי הניסויים הקליניים לא מדדו מניעת הדבקה אלא רק מניעת תחלואה, אי לכך הם לא בכרח מונעים לונג קוביד ואת תופעות הטווח הרחוק האפשריות של המחלה. דברים אלה שונים ממה שנאמר על ידי אלרעי פרייס והדוברים הקודמים, אשר הראו כי החיסון מפחית הדבקה ומפחית לונג קוביד במי שנדבקו, גם אם לא לחלוטין.

אריה גרינבוים, שלא ציין את תפקידו, העלה חשש כי תופעות הלוואי לא ידווחו כראוי, והציע פתרון של שינוי שיטת הדיווח הישיר על ידי הציבור.

אהוד זלצר, נוירולוג וחבר פורום קורנל לבריאות, ציין כי התחסן ויחסן את בתו, אך קרא לקבל את ההחלטה עבור כל ילד ולא משיקולים של בריאות הציבור. "הגורם הכי טוב לאזן בין השיקולים השונים עבור ילד ספציפי, הוא ההורה, למעט במקרים קיצוניים", אמר.

ד"ר דן ימין, ד"ר להנדסה באוניברסיטת תל אביב המתמחה במודלים בל מגיפות, הציע לדחות את תחילת מתן החיסון בשלושה חודשים. הוא פנה למשרד הבריאות ואמר: "בזכותכם, ובזכות שיעור המתחסנים הגבוה במנת הדחף, המוגנות באוכלוסיה היא גבוהה". לכן להערכתו עדיף להתחסן כאשר ההגנה של מנת הבוסטר תתחיל לרדת, וכך להשיג בשתי מנות חיסון הגנה לטווח ארוך יותר. המחיר, לדבריו, יהיה מקרים ספורים של PIMS ותחלואה קשה. "וגם אם תהיה עליה אפשר לשנות את ההחלטה מהר".

נחמיה גרשוני איילהו, מייסד חברת התחקירים והמודיעין "מידע", שתמך באישור החיסון, ציין כי אין הבדל בין החיסון לקורונה לבין יתר החיסונים שילדים מקבלים בשגרה, והדגיש את הלא ידוע דווקא לגבי הוירוס. גיא כהן, סטודנט למדעי החיים, הביא רשימה של הוירוסים האחרים הללו, אשר גורמים לתופעות חמורות מאוד שנים לאחר המחלה. לעומת זאת במקרה של חיסונים, לא ידוע על כך.

לאחר מכן נערך פאנל שבו נענו השאלות העיקריות שעלו מן הציבור, והדיון נחתם.