"תפקידנו הוא לדאוג לאנשים לקורת גג. לא לדירה בבעלותם": מנכ"ל משרד השיכון בראיון

הפגישה עם אביעד פרידמן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון נערכת בקומפלקס משרדי הממשלה בשייח ג'ראח, במזרח ירושלים. אם ניתן ללמוד משהו מהתכנון של המתחם והאדריכלות של המבנה, שגילו פחות מ-40, אז מצבנו די עגום: הוא מנותק לחלוטין מהמרקם העירוני, מוקף במגרש חניה ענק, בלי עצים, ובעיקר מוזנח וריק. במסדרון שמוביל ללשכתו של המנכ"ל תלויות תמונות שרי השיכון של מדינת ישראל. יש המון תמונות וזה לא מפתיע - בשתי הממשלות הקודמות חלפו כאן שישה שרים. הסיבה לראיון היא החשיפה של תוכנית הדיור הממשלתית בתחילת השבוע שעבר.

לפרידמן, שהגיע לממשלה מעולם העסקים, חשוב להבהיר שמהלך המעבר לשירות ציבורי היה אידאולוגי, לא כלכלי אמנם, אך משתלם מבחינות אחרות: "גדלתי בבית נדל"ני. אבא שלי, צבי פרידמן, היה יזם ועבד בהתאחדות הקבלנים הרבה מאוד שנים. הנושא הזה זורם בעורקי ולא הייתי צריך 100 ימי חסד כדי להיכנס לתפקיד. הנושאים האלה מעסיקים אותי גם בלי קשר לתפקיד שלי.

"בגלובס עשו לי הצהרת הון מפורטת. כספית לא הייתי צריך את זה. אני רואה במנכ"לות מתנה שקיבלתי לגיל 50. השר אלקין נתן לי הזדמנות לשבת על השולחן, איפה שמשרטטים את העתיד של מדינת ישראל".

"הרבה דברים נקבעים על פי אופי השר"

הוא מכיר היטב בכך שמשרד הבינוי והשיכון נחלש בשנים האחרונות, אך טוען שהמצב משתנה: "בקדנציה הזאת אנחנו מנסים, ככל שאפשר, להחזיר את משרד השיכון לעוצמות שהיו לו בעבר. מינהל התכנון חזר אמנם למשרד הפנים, אבל דירה להשכיר, מנהל מקרקעי ישראל, התחדשות עירונית כאן, וגם השר אלקין הוא שר חזק מאוד. בסופו של דבר הרבה דברים נקבעים על פי אופי השר. השר אלקין מנוסה וחכם, ולכן הוא מביא איתו לעולם הזה הרבה כוח. יש להוסיף לזה את העבודה שהוא השר המקשר בין הכנסת לממשלה, מה שמאפשר לו לדאוג לכך שהחקיקה תתממש. בנוסף, הוא יו"ר קבינט הדיור. כל הדברים האלה נותנים למשרד כוח. אם להשתמש בעולם הדימויים שממנו באתי, אז הממשלה הזאת היא חברה בלי בעל שליטה, מה שמצריך שיתופי פעולה מצד כולם. במציאות הזאת, אנחנו שחקן מאוד מרכזי".

"ההליכה עם ראשי הערים היא דבר חשוב"

התיקונים שמציע חוק ההסדרים, כמו גם תוכנית הדיור הממשלתית, המקודמים בימים אלה ממוקדים מאוד בהגדלת היצע הדיור. פרידמן מאמין שלמשרד הבינוי והשיכון יש תפקיד: "יושבים אצלנו וברמ"י אנשים שיוזמים ומתכננים תוכניות שמובאות לוותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור). עכשיו למשל אנחנו מקדמים תוכניות בכפר יונה, בנוף הגליל, ברחובות ובטירה. מדובר באלפי יחידות דיור. מרגע שאושרה התוכנית פועל המשרד כדי לקדם שיווקים. מספר השיווקים השנה יגיע לשיא של 29 אלף יח"ד של המשרד. יחד עם רמ"י נגיע ל-80 אלף יח"ד. בשנה הכי טובה של כחלון הוא הגיע ל-70 אלף יח"ד".

פרידמן מודע היטב לכך ששיווקים רבים בעבר נכשלו: "אני חושב שקרו כמה דברים. ההליכה עם ראשי העיריות היא דבר חשוב. כשהלכנו בלעדיהם היה לזה מחיר. לפעמים יזם בא ורואה שראש העיר מתנגד ואז הוא מוותר מראש. דבר שני, יש מענקים יותר גדולים, אז היזמים חושבים שיש סיכוי יותר גדול. דבר שלישי שצריך להיאמר הוא שיש מצוקת דיור. בסופו של דבר היזמים מוכרחים קרקע. אי אפשר לבנות על הירח".

לפרידמן חשוב להבהיר שגישת המשרד היא כלל ארצית: "אחד הדברים שהחלטנו במשרד הוא שאנחנו לא מתעסקים עם אזורי היוקרה. מחיר למשתכן עבד באזורי היוקרה: גליל ים, שדה דב, מודיעין. יש לי שני אחיינים, קצינים לשעבר, שהלכו למחיר למשתכן. אחד זכה בדירה בפרויקט בירושלים, והשני ביבנה. ההנחה שהראשון קיבל היא בסדר גודל של 1.4 מיליון שקל. השני, 300 אלף. איזה היגיון יש פה? בתוכנית החדשה של מחיר מטרה יש גג של 300 אלף שקל. לא ייווצר מצב שכדאי ללכת למקום אחד ולא למקום אחר. נוסף לכך, הורדנו את כל המקומות היקרים. אלה שבהם מחיר הקרקע עלה על 20 אלף שקל למ"ר".

"כל השיווקים בקריית גת מצליחים" 

פרידמן מאמין שהשילוב של מצוקת הדיור והקורונה שינו את כללי המשחק: "אנשים רוצים מאוד לגור בשדרות, בנתיבות, ובאופקים. לאשקלון, אנשים מגיעים גם מגיעים. בסופו של דבר, החסם העיקרי לדיור במדינת ישראל הוא תחבורה ואחר כך תעסוקה. בן אדם שנוסע 50 דקות ברכבת יכול לעבוד בכל מקום שהוא רוצה. בחומש הקרוב יוקצו 8 מיליארד שקל לתשתיות תחבורתיות וסביבתיות. זה לא יושב אמנם בתקציב הדיור, אבל זה יושב בצוות שאנחנו חלק ממנו ונועד לפתור חסמים משמעותיים. חסם אחר היה כיתות לימוד. בחומש הזה הוקצו 19 אלף כיתות למקומות שיש בהם דיור ותחבורה. אנחנו דוחפים את המקומות האלה כדי שיהיה יותר קל לגור שם. מקום כמו קריית גת, שלפני שנתיים היית אומר שהוא פריפריאלי, הוא אחלה מקום. כל השיווקים בקריית גת מצליחים".

 בנייה באשקלון. ''אנשים רוצים לגור בכל מקום'' / צילום: Shutterstock

פרידמן מצהיר שהמהלכים האחרונים של הממשלה יביאו להתחדשות עירונית גם בפריפריה: "לראשונה התקבלה החלטה שאנחנו מקצים 180 מיליון שקל להתחדשות עירונית בפריפריה. אם נלך למכרז בת"א, בבת ים , בראשון לציון, יגשו הרבה קבלנים. השוק יסחוב את זה. זה לא המצב בקריית שמונה, שיש בה בעיות ביטחוניות והיא גם על השבר הסורי-אפריקאי. המימון יסבסד את הפרויקטים שם. בנוסף, הבאנו תקציב של 500 מיליון שקל לשבע רשויות באזורי ביקוש, כדי שיוכלו לבנות למעלה מ-3,000 יח"ד".
פרידמן אינו מודע לביקורת על איכות התכנון של מתחמי הפינוי בינוי החדשים, ולטענות על כך שכולם נראים אותו דבר: "ברמת ההצהרה, המשרד צריך לתת את הדעת על זה. באנו לפה כדי להוביל".

לדבריו של פרידמן מתקיים כעת מהפך תפיסתי שתכליתו עידוד הדיור להשכרה: "במשך שנים דיברו איתנו על זה שאנשים רוצים פה לגור בבתים משלהם ולא יהיה דיור להשכרה. כשאתה מסתכל על מקומות אחרים, אתה רואה שאנחנו במקום נמוך מבחינת כמות האנשים שגרים בדירות להשכרה. בגרמניה מתגוררים כ-49% בדיור להשכרה. כמדינה, ובטח שכמשרד שיכון, תפקידנו לדאוג לקורת גג, לא בהכרח לנכס בבעלות. הפתרון של דיור להשכרה. כל עוד היא הוגנת, יציבה וארוכת טווח, הוא טוב. המדינה צריכה לייצר את הפתרונות האלה".

מה היו החסמים שמנעו את זה עד היום?
"לא הייתה חקיקה שאיפשרה את זה. חוק ההסדרים האחרון התייחס לזה. מעבר לכך, השנה יהיו בדירה להשכיר 6,000 יח"ד. בשנה שעברה היו רק 1,500".

פרידמן אינו מסכים עם הקביעה שהפתרון של דירה להשכיר רלוונטי רק למעמד הבינוני ומעלה: "באזורי הביקוש יהיה דיור במחיר מפוקח ו-25% מהדירות במחיר מופחת. ולגבי המחירים, הם גבוהים אולי בירושלים ובמתחם הבורסה ברמת גן, אבל, הוצאנו מכרזים באור יהודה, ברכסים וגם בג'לג'וליה".

"צריך לייצר חקיקה בשביל שהתוכנית תקרה"

אחד המנגנונים שאותם מציעה תוכנית הדיור הממשלתית הוא השמשה של דירות מגורים שבהם נעשה שימוש חורג (משרדים, קליניקות, גני ילדים), כולל דירות נופש. פרידמן מודה שהנושא לא מגובש עדיין: "ב-17 ההחלטות שאותן הבאנו בתוכנית הדיור הממשלתית יש עשר החלטות שהן אחרי חקיקה ושבע החלטות שהן בשלבים שונים. צריך לעבוד ולייצר חקיקה כדי שזה יקרה".

אף שמדובר בהצהרת כוונות, יש לפרידמן כמה תובנות בנושא. לדבריו אכיפת ביטול השימושים החורגים תהיה אך ורק באזורי הביקוש: "לפי טענת ראש העיר ת"א יש אלפי דירות נופש. ועוד אלפי דירות עם שימושים חורגים. מצד שני, אין סיבה לטפל בזה בפריפריה. אם אני מפנה את הקליניקה בדימונה, לאיפה היא תלך? גם אין פה לחץ על הדירות האלה. אבל באזורי הביקוש, גם בירושלים וגם בחיפה, יש משמעות".
ביטול השימושים החורגים, הוא מזכיר, לא יהיה תקף לקומות הקרקע: "גני ילדים לא יתפנו וגם מסחר. המסחר במפלס הרחוב הוא חלק מהעירוניות".

איך המדינה תתמודד עם האתגר?
"האדריכל שיש לו משרד בדירת מגורים משלם ארנונה. הוא מזדכה על שכר הדירה כהוצאה מוכרת במס, אז זה רשום. אנחנו מתכוונים להקים צוות משותף למשרד האוצר ומנהל התכנון ומשרד הפנים שיקדם חקיקה בתחום הזה".

אביעד פרידמן

אישי: נשוי + 5, מתגורר בתל אביב. בעל תואר ראשון במדעי הרוח מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת בר־אילן
מקצועי: בעל 19 שנות ניהול עסקי כמנכ"ל מעריב ומנכ"ל igb. שותף בחברת ריתמיה מהקמתה עד מכירתה לחברת בוסטון סיינטיפיק, ושותף להובלת חברות חדשנות כאורמד ואירודרום. שימש בתפקידים בכירים במשרדים ממשלתיים: הקליטה, החוץ וראש הממשלה. שימש גם כיועץ לראש הממשלה אריאל שרון ז"ל
עוד משהו: שימש במשך שש שנים בהתנדבות בתפקיד יו"ר החברה למתנ"סים. רב סרן במילואים, חובב קריאה, כתיבה, ריצה ואופניים