משרד הבריאות מגלגל אחריות על היזמים ומי שישלם הם רוכשי הדירות

משרד הבריאות רוצה שיזמים יבצעו תסקירי בריאות, אולם עלותו הגבוהה של תסקיר כזה תניא יזמים מלהיכנס מלכתחילה לפרויקטים חדשים, בעיקר כאלה השוכנים מחוץ לאזורי הביקוש ומאופיינים בלאו הכי בשולי רווח זעירים

שר הבריאות ניצן הורוביץ / צילום: אורון בן חקון
שר הבריאות ניצן הורוביץ / צילום: אורון בן חקון

לאחרונה פורסם כי משרד הבריאות מקדם תיקון לחוק התכנון והבנייה, שיחייב יזמים וקבלנים להציג בפני הרשויות המקומיות תסקיר השפעה על הבריאות כחלק מהליכי התכנון והרישוי למבנים. לפי מקדמת היוזמה, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, תסקיר כזה יבחן היבטים שונים של הקשר בין בנייה לבריאות: סוגיות של אור וחום במרחב הציבורי, השפעות חומרים הנפלטים ממבנים ומפעלים במהלך הבנייה ובעת התפעול, השפעת הבנייה והמבנה על איכות האוויר, על הגישה לאוויר הפתוח ועוד.

במתכונתו הנוכחית, התיקון המוצע לחוק מיותר ואפילו מסוכן. ראשית, משום שהוא עלול להאריך במידה ניכרת את הליכי התכנון והרישוי, הארוכים והמסורבלים ממילא. משמעותו הרחבה של הדבר היא הכבדה קריטית על שוק הנדל"ן, המתמודד גם כך עם עלייה עקבית ברמות הביקוש ומשווע להגדלת ההיצע, במיוחד בתחומי הדיור והתעסוקה.
שנית, קרוב לוודאי כי ההוצאות הכבדות שהיזמים יידרשו להן לצורך הכנת התסקיר, יגולגלו אל כיסם של רוכשי הדירות ומשתמשי הקצה.

וישנו תרחיש סביר נוסף: עלותו הגבוהה של תסקיר מהסוג שמבקש משרד הבריאות תניא יזמים מלהיכנס מלכתחילה לפרויקטים חדשים, בעיקר מחוץ לאזורי הביקוש. וזה עוד בלי שדיברנו על ניגוד העניינים הטבעי העומד בבסיסו של תסקיר בריאותי אשר נערך על ידי היזמים עצמם.

הכוונה לכלול תסקיר בריאותי כתנאי לקידום הליכי תכנון ורישוי מבנים, היא צעד ראוי כשלעצמו. שקיפות המידע לגבי השפעת הבנייה על תחלואה ותמותה, למשל, נחוצה ומתבקשת. ואולם, נראה כי חיובם של היזמים דווקא לערוך בחינה מקצועית ומקיפה, שכלל אינה נמצאת בתחום מומחיותם, אינו נובע אלא מרצונה של המדינה להתנער מאחריותה ולחסוך בהוצאות שאמורות להיות מושתות עליה.

כבר ב-2018 נדחתה הצעת חוק שביקשה לעגן הגשת תסקיר סביבתי במיזמי נדל"ן מחמת התנגדויות רבות, ומאז לא שבה לסדר היום.

נכון, יזמים לא בונים פרויקטים לשם שמים. הם רוצים להרוויח. אך יש לזכור, כי הם אינם נושאים באחריות לצפיפות הבנייה הקיימת בערים, לאיכות האוויר בקרבת מרכזי התעשייה או לקרקעות ששימשו במשך שנים את בסיסי צה"ל ונותרו מזוהמות גם לאחר פינוין.
האחריות לסוגיות כבדות משקל אלה רובצת לפתחה של המדינה, או לכל הפחות של הרשויות המקומיות. על אלה לפעול יחד ליצירת מנגנון יעיל לבחינת ההיבטים הבריאותיים של מיזמי בנייה, אשר יהיה נתון לפיקוח מצד משרדי הממשלה הרלוונטיים. אין מדובר כמובן במהלך פשוט, יהיה עליו להיעשות בהדרגה והוא יחייב שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים - אך דבר אחד בטוח: אין זו העת לפתרונות חלקיים, שרק יחריפו את המשבר בשוק הדיור.

הכותב הוא מייסד משרד עורכי הדין גרומן ושות’, המתמחה בהתחדשות עירונית

צרו איתנו קשר *5988