שיא כל הזמנים: יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו ל-207 מיליארד דולר. וכמה הוא רכש רק באוקטובר?

בנק ישראל רכש 1.7 מיליארד דולר בשוק המט"ח באוקטובר • המטבע המקומי רשם ייסוף חריג בשבועיים האחרונים והתחזק מתחילת השנה בכ-6% כנגד סל המטבעות לרמת שיא היסטורית • במיטב דש מסמנים את הסיבה העיקרית

התחזקות השקל משפיעה על האינפלציה / צילום: Shutterstock, Lord King
התחזקות השקל משפיעה על האינפלציה / צילום: Shutterstock, Lord King

בנק ישראל רכש כ-1.7 מיליארד דולר בשוק המט"ח בחודש אוקטובר על מנת למתן את התחזקות השקל, ובכך עבר את הרף שנקבע לתוכנית הרכישות של 30 מיליארד דולר. בחודש ספטמבר רכש בנק ישראל 1.65 מיליארד דולר בשוק, ומתחילת השנה היקף הרכישות מסתכם ב-30.5 מיליארד דולר. 

תוכנית הרכישות הגיעה לסיומה אם כי הנגיד אמיר ירון הבהיר לא פעם כי בנק ישראל לא יהסס להמשיך להתערב בשוק. בשבוע שעבר אמר הנגיד אמיר ירון כי "התכנית לרכישת מט"ח בהיקף של 30 מיליארדי דולר הייתה תכנית חריגה לזמנים חריגים. בראייה ארוכת טווח בנק ישראל יצר תהליך לאורך השנים שאיפשר למשק להסתגל בצורה הדרגתית ולעבור ממשק מוטה ייצור למשק מוטה שירותים תוך שמירה על רמת תעסוקה גבוהה וזה הישג גדול. הוועדה המוניטרית היא זו שמחליטה על המדיניות בנושא זה ורק היא מחליטה. היא מסתכלת על היצואנים אבל גם על היבואנים והצרכנים".

למרות התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח המטבע המקומי התחזק מתחילת השנה בכ-6% כנגד סל המטבעות לרמת שיא היסטורית. בשבוע החולף כתבנו על הסיבות שהביאו לייסוף המהיר של השקל, בהן הציפיות להעלאת הריבית נוכח השינוי בטון של הוועדה המוניטרית בבנק ישראל כאשר בישיבתה לפני הריבית, חבר אחד הצביע בעד העלאה של הריבית כבר עכשיו.

אלכס ז'בזינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש מסמן זאת כסימה העיקרית לייסוף המהיר. "הסיבה העיקרית לייסוף המהיר של השקל היו ציפיות לעליית הריבית בישראל. לפי עקום הריביות (IRS), הריבית הגלומה בישראל בעוד 3 ו-5 שנים עברה להיות גבוהה מהריבית הגלומה בארה"ב. אנו מעריכים שבנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח למרות הגעה לרף הרכישות", כתב זבז'ינסקי בסקירתו השבועית.

השפעת הייסוף על האינפלציה - 0.3%

"בהנחה ששער החליפין יישאר ברמה הנוכחית בחצי השנה הקרובה, השפעתו של הייסוף על האינפלציה צפויה להסתכם בכ-0.3% ותתפרס בין תגובה של סעיף הנסיעות לחו"ל כבר במדד נובמבר (כ-0.1%) לבין תגובה מושהת של הסעיפים האחרים. הדבר המעניין הוא שהמשקיעים מייחסים חשיבות גדולה מאוד להשפעה של שע"ח על האינפלציה, כאשר הגורם שמשפיע יותר חזק וברור על האינפלציה בישראל, מדדי המחירים ליצרן בחו"ל, עובר מתחת לרדאר. הקורלציה בין מדדי המחירים ליצרן בארה"ב ובאירופה לבין האינפלציה בישראל גבוהה פי-4 מאשר בין השינוי בשע"ח של השקל לאינפלציה. ניתן לראות בבירור טיב הקשר גם בעין.

"העלייה בקצב השנתי של מדד המחירים ליצרן באירופה מ-10.3% לפני שלושה חודשים ל-16% בספטמבר, כפי שהתפרסם בשבוע שעבר, צפויה להוסיף כ-0.3% לאינפלציה בישראל. לפי הקשר ההיסטורי בין ה-PPI באירופה לאינפלציה בישראל, בהסתברות גבוהה, קצב האינפלציה בישראל בחודש דצמבר יעלה מעל 3%", סיכם זבז'ינסקי.