האם הקואליציה מנעה מהאופוזיציה להצביע בוועדות הכנסת?

מדוע האופוזיציה לא מצביעה בוועדות? המחאה אולי מוצדקת, אך יש לה מחיר • המשרוקית של גלובס

מאז הקמת הממשלה באמצע חודש יוני דיוני הוועדות בכנסת מתנהלים במתכונת חסרה ובאופן שכמותו לא אירע בעבר. חברי האופוזיציה סירבו במשך חודשים ארוכים לשבץ את עצמם בוועדות במחאה על הרכבן. לאחרונה, חלקם החלו להגיע לדיונים בוועדות, אך ברוב המקרים הם אינם משתתפים בהצבעות עצמן. למה זה קורה? חברת הכנסת קרן ברק האשימה בכך את התנהלות הקואליציה. "בעצם לא נתנו לנו להצביע", היא הסבירה בראיון לאיילה חסון ברשת 13 במהלך דיון על מה שאירע בוועדת הכספים לפני אישור התקציב. "אסור לנו להצביע בוועדות. אנחנו יושבים שם, נלחמים על סעיפים, אבל אין לנו זכות הצבעה בגלל איזה סעיף תקנוני".

אז מה קורה בוועדות הכנסת? ראשית, תזכורת קצרה. עסקנו כאן בעבר באופן שבו הורכבו הוועדות בכנסת הנוכחית מבחינת חלוקת הכוחות בין הקואליציה לאופוזיציה. גילינו כי בהשוואה לעבר אכן נוצר מצב שבו בוועדות קריטיות, כמו ועדת הכספים, לקואליציה יש רוב נוח יותר בהשוואה למה שהיה לה בכנסת ה-20, שגם בה חלוקת הכוחות הייתה 61-59.

בשל המצב הזה, באופוזיציה סירבו במשך זמן רב לשתף פעולה עם ועדות הכנסת, ולא שיבצו את חבריהם בהתאם למקומות שהוקצו להם, כפי שעליהם לעשות. הצעת הקואליציה שופרה פעמיים - פעם אחת על רקע עתירה שהוגשה בנושא לבג"ץ - אך בשורה התחתונה גם בהן הרוב "המיוחד" בוועדת הכספים, למשל, נותר על כנו. בחודש שעבר קבע בג"ץ כי החריגות המדוברות לא מצדיקות את התערבותו בהרכב הוועדות, ונראה היה שהאופוזיציה הרימה ידיים והחליטה לשים קץ למצב החריג ששורר בכנסת. דבריה של ברק מראים כי הסוגיה עדיין לא הגיעה לכלל פתרון.

אבל מהו הסעיף התקנוני שעליו היא מדברת? ברק מסרה לנו כי "בתקנון הכנסת מופיע סעיף (102 א'), שניתן להשתמש בו כדי לשלול את זכות ההצבעה של סיעות שלא מעבירות שמות חברי ועדה קבועים. אבל… הסעיף המדובר לא צפה פני עתיד ולא הייתה כל כוונה להשתמש בו בצורה כה קיצונית ודרקונית, ולשלול את זכות ההצבעה של אופוזיציה שלמה, וכך להעביר רפורמות מרחיקות לכת ותקציב מדינה לשנתיים - פה אחד".

במילים אחרות, ברק טוענת שבקואליציה מינפו את המצב התקדימי שבו האופוזיציה מחרימה את הוועדות במשך תקופה ארוכה כדי להיתלות בסעיף טכני, שאיש לא חשב שיופעל בצורה כזאת, ולמנוע מהאופוזיציה להפריע לאישור התקציב בוועדות. אלא שהמציאות מעט מורכבת יותר.

הסעיף שהזכירה ברק אכן קובע כי סיעה שלא שיבצה את נציגיה בוועדה 60 יום לאחר הקמתן לא תוכל להשתתף בהצבעות בוועדה זו. מה קורה לאחר 60 יום? בתקנון נכתב רק כי "בחלוף התקופה, לא יהיו חברי הסיעה רשאים להשתתף כחברי הוועדה בישיבותיה, עד לבחירתם על ידי הכנסת כחברי הוועדה". מה זה אומר בפועל? בדוברות הכנסת הסבירו לנו כי ראשית הפעלת סעיפי התקנון אינה נתונה לשיקול דעתה של הקואליציה, וכי ליו"ר הכנסת לא הייתה כל ברירה או החלטה בעניין. ושנית, גם לאחר 60 יום כל סיעה יכולה להגיש מתי שתרצה את רשימת נציגיה בוועדות, ואלו יכולים להשתתף מייד (לאחר אישורם במליאה) בדיונים ובהצבעות. ואכן, שאר סיעות האופוזיציה, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית, כבר מינו נציגים לוועדות ואלה אף הצביעו בחלק מהדיונים.

בשורה התחתונה: דבריה של ברק לא נכונים ברובם. בתקנון הכנסת אכן יש סעיף שקובע כי סיעה שלא תמנה את נציגיה לוועדות תוך 60 יום לא תוכל להשתתף בהן. אך, לפי דוברות הכנסת הפעלתו לא נתונה לשיקול הדעת של יו"ר הכנסת, וממילא, גם לאחר אותם 60 יום, הסיעה עדיין יכולה לבחור בנציגים קבועים, ולאחר אישורם במליאה הם ישובצו לעבודת הוועדות כרגיל.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: קרן ברק
מפלגה: הליכוד
תאריך: 30.10
ציטוט: "אסור לנו להצביע בוועדות. אנחנו יושבים שם, נלחמים על סעיפים, אבל אין לנו זכות הצבעה בגלל איזה סעיף תקנוני"
ציון: לא נכון ברובו

למדינת ישראל כבר יש תקציב, אך המחלוקות סביב הליך העברתו בכנסת עדיין לא שככו. מאז הושבעה הכנסת ה-24 בתחילת אפריל, דיוני הוועדות השונות מתנהלים במתכונת חסרה: חברי האופוזיציה סירבו במשך חודשים ארוכים להשתתף בדיונים, ולאחרונה, על אף שחלקם מגיעים לישיבות עצמן, הם אינם מצביעים על ההחלטות השונות.

חברת הכנסת קרן ברק מהליכוד טענה במוצאי שבת האחרונה, ה-30.10, בתכנית "המטה" עם איילה חסון ברשת 13, כי הדבר נובע מהחלטה שרירותית של הקואליציה. "בעצם לא נתנו לנו להצביע", היא האשימה. "אסור לנו להצביע בוועדות. אנחנו יושבים שם, נלחמים על סעיפים, אבל אין לנו זכות הצבעה בגלל איזה סעיף תקנוני".

בדקנו מדוע חברי כנסת מהאופוזיציה לא משתתפים בהצבעות בוועדות.

ב-12.7 אישרה הוועדה המסדרת בראשותה של עידית סילמן מימינה את הקמתן של הוועדות השונות בכנסת, ואת החלוקה בכל ועדה לפי נציגי קואליציה ואופוזיציה. סעיף 102 בתקנון הכנסת קובע כי על הייצוג בוועדות השונות לשקף את יחסי הכוחות בכנסת כולה, קרי לשמור על המאזן בין המפלגות השונות כפי שהוא משתקף מתמונת המנדטים הכללית.

אלא שלפי ההחלטה המקורית של הוועדה המסדרת, בוועדות חשובות בהן הקואליציה זקוקה לרוב כדי להעביר החלטות קריטיות, דוגמת ועדת הכספים ו-ועדת הכנסת, היה אמור לעמוד לקואליציה רוב של שניים ולפעמים שלושה חברי כנסת, למרות הרוב הזעום שלה בכנסת, של מנדט אחד בלבד. כדי לפצות את האופוזיציה ולקיים את לשון התקנון, הקצתה הקואליציה רוב גדול יותר מבדרך כלל לאופוזיציה בוועדות משניות יותר, כמו רוב של חמישה חברים בוועדת המדע והטכנולוגיה ורוב של ארבעה ח"כים בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.

אחרי אישור מתווה הוועדות בוועדה המסדרת, על כל סיעה בכנסת להצהיר על הנציגים שתשלח לכל ועדה, לפי מספר המקומות שהוקצו לה. אלא שהאופוזיציה סירבה בתוקף לשתף פעולה עם החלטת הוועדה במחאה על החלוקה הלא הוגנת לטענתה. ב-23.7 הציעה סילמן הצעה משופרת, אך כזאת שעדיין תשמר את הרוב המוצק לממשלה בוועדת הכספים, שם התקיימו רוב הדיונים המכריעים לקראת אישור התקציב.

בשל המשבר, ב-9.8 עתרו מספר חברי כנסת מסיעות האופוזיציה – דוד ביטן, מירי רגב, קטי שטרית ופטין מולא מהליכוד ומשה ארבל ומיכאל מלכיאלי מש"ס – לבג"ץ, בדרישה שיתערב ויכריח את הקואליציה לחלק באופן הגון יותר, לשיטתם, את הוועדות השונות. כשבועיים לאחר מכן שופטי בג"ץ אכן מתחו ביקורת נוקבת על ראשי הקואליציה ודרשו מהם לתקן את הצעת החלוקה. שבוע לאחר מכן הועברה הצעה משופרת נוספת לחברי האופוזיציה, אך אלה נותרו בסירובם לשלוח נציגים לוועדות ולקחת חלק בעבודת הכנסת, שכבר החלה במרץ.

שבוע אחרי הצעה אחרונה זו העביר יו"ר הכנסת מיקי לוי מכתב ליו"ר סיעת הליכוד יריב לוין, בו הזהיר כי למחרת יפקע הדדליין להגשת שמותיהם של נציגי הסיעות בוועדות השונות. בדבריו כיוון לוי לסעיף 102(א) בתקנון הכנסת, שקובע כי סיעה שלא שיבצה את נציגיה בוועדה 60 יום לאחר הקמתן על ידי הוועדה המסדרת לא תוכל להשתתף בהצבעות בוועדה זו. אלא שהתקנון לא מפרט מה קורה לאחר אותם 60 יום, ורק מציין כי "בחלוף התקופה, לא יהיו חברי הסיעה רשאים להשתתף כחברי הוועדה בישיבותיה, עד לבחירתם על ידי הכנסת כחברי הוועדה לפי הוראות סעיף קטן זה".

ב-25.10 דחה בגץ את עתירת חברי הכנסת מהאופוזיציה, והסביר כי "נוכח הרף הגבוה להתערבות בהחלטות בעניינים פנים-פרלמנטריים – הקשיים שנותרו ביחס להרכב הוועדות אינם מצדיקים התערבות שיפוטית". בפסק הדין ציינו השופטים כי הקואליציה אכן הגישה מספר הצעות משופרות ואף ביקרו את התנהלות האופוזיציה בנוגע לאי מינוי נציגים לוועדות. בינתיים, דיוני הוועדות התקיימו כסדרם, כאשר חברי כנסת מכל סיעות הבית כבר משתתפים בדיונים, אך ח"כים מהאופוזיציה נמנעים מלהשתתף בהצבעות.

חברת הכנסת ברק מסרה ל"משרוקית" כי "העובדה שתקציב המדינה וחוק ההסדרים, שמכיל עשרות רפורמות, עברו פה אחד ע״י הצבעת הקואליציה בוועדות הכנסת, ללא הצבעת האופוזיציה, שזכות ההצבעה שלנו נשללה ע״י הפעלת סעיף תקנוני שלא היה צריך להשתמש בו, צריכה להדיר שינה מכל אזרח שהדמוקרטיה חשובה לו.

בתקנון הכנסת מופיע סעיף (102 א), שניתן להשתמש בו, כדי לשלול את זכות ההצבעה של סיעות, שלא מעבירות שמות חברי וועדה קבועים. אבל זה היה מיותר, ולא משקף את הפרקטיקה של דרכי עבודת הוועדות בכנסת, מה גם שהסעיף המדובר לא צפה פני עתיד ולא היתה כל כוונה להשתמש בו בצורה כה קיצונית ודרקונית, ועל ידו לשלול את זכות ההצבעה של אופוזיציה שלמה(!!!), וע״י כך להעביר רפורמות מרחיקות לכת ותקציב מדינה לשנתיים פה אחד, רק ע״י קולות הקואליציה, תוך כדי שלילת זכות ההצבעה של כל חברי האופוזיציה.

בין כל קשת דרכי ההתמודדות האפשריות של האירוע הזה, האופציה הזו שנבחרה, שהובילה להחלטה לשלול את זכות ההצבעה לנבחרי הציבור של כמעט חצי מהעם, היא הגרועה ביותר, והיא צריכה להדיר שינה ממי שהדמוקרטיה חשובה לו ולהכעיס כל אזרח במדינה".

אלא שבשיחה עם דוברות הכנסת הובהר ל"משרוקית" כי הפעלת סעיפי התקנון אינה נתונה לשיקול דעתה של הקואליציה, וכי ללוי לא הייתה כל ברירה או החלטה בעניין. עם זאת, הוסבר לנו כי התקנון אינה קובע שסיעה שאיחרה את הדדליין לשיבוץ נציגיה בוועדות מנועה מלהשתתף בהצבעות עד לתום פעולת הכנסת. תחת זאת, הסיעה יכולה להגיש מתי שתרצה את רשימת נציגיה בוועדות - גם לאחר 60 יום - ואלו יכולים מיד להשתתף בדיונים ובהצבעות ללא דיחוי. ואכן, חלק מסיעות האופוזיציה דוגמת ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית מינו נציגים לאחר פסיקת בג"ץ, שכבר הספיקו להצביע בוועדות השונות.

לסיכום, חברי כנסת מהאופוזיציה החרימו את הדיונים וההצבעות בוועדות הכנסת השונות בשבועות הראשונים לתפקודן בשל מחלוקת עם הקואליציה על הייצוג בהן. לאחר מספר הצעות חלוקה שהקואליציה טענה שהן משופרות, שחלקן הוגשו בעקבות דרישת בג"ץ, האופוזיציה עמדה בסירובה להשתתף בוועדות. לאחר 60 יום, סיעות שלא שיבצו נציגים בוועדות אכן מנועות מלהצביע בוועדות, כפי שברק טענה. זאת לפי תקנון הכנסת, ולא בעקבות החלטה של הקואליציה או של יו"ר הכנסת. עם זאת, סיעות אלו יכולות בכל זמן להכריז על נציגיהן ולקחת חלק מלא בוועדות, כולל הצבעה. לכן, דבריה של ברק אינם נכונים ברובם.

תחקיר: אורי כהן

צרו איתנו קשר *5988