"רוב הפרויקטים בקריפטו ייכשלו, אבל מה שיצליח ישנה את העולם"

פרופסור דן בונה מסתכל על כל ההייפ סביב עולם הקריפטו בעיניים חוקרות. בונה (52), הוא מדען מחשב ישראלי ופרופסור באוניברסיטת סטנפורד, שבה הוא חוקר את תחום המטבעות הדיגיטליים. כבר בשנת 2013 זכה בפרס גדל היוקרתי על כלים קריפטוגרפיים המבוססים על מיפוי בי-ליניארי.

המחקר של בונה, כמו כל עולם הקריפטו, התחיל מתחום ההצפנה והאבטחה של האינטרנט, ועם השנים הפך למשהו אחר לגמרי: "כיום אנחנו עובדים על שלושה כיוונים עיקריים: הראשון, איך אפשר להבטיח רמה מסוימת של פרטיות על הרשת, כך שאם ישלמו לך משכורת בקריפטו לא כל העולם יראה כמה הרווחת; השני, אילו עוד אפליקציות אפשר לפתח על גבי הבלוקצ'יין - היום יש ארבע: גיימינג, NFT ,DEFI ו-DAO, כל אחת היא עולם ומלואו, אך בעתיד יהיו עוד אפליקציות; ולבסוף, איך בונים את הדבר הזה שיעבוד בגדול - בהיקפים עולמיים. היום למשל, ויזה מעבירה 30 אלף טרנזקציות בשנייה, באת'ריום אנחנו עדיין רחוקים משם. יש פרויקטים שמתקרבים לעבודה בהיקפים האלו, ואני מאמין שתוך 3-4 שנים נהיה שם".

ואז נוכל להחליף את ויזה?
בונה: "ואז נוכל לשפר את ויזה. למה שנרצה להחליף אותה? בגלל שכל הקריפטו הוא חיה חדשה, לא ממש יודעים איך להתייחס אליה, אבל המקומות שבהם היא מתפתחת הם אלו שבהם יש בעיות. פשוט מצאו דרכים יותר טובות מהקיימות להתגבר עליהן".

בוא נתחיל דווקא בעולם הפחות מוכר, של ה-DAO. איזו בעיה הוא פותר?
"ה-DAO's (ארגון אוטונומי מבוזר, המיוצג על ידי קוד ונשלט על ידי השותפים בארגון, שמצביעים על התנהלותו בהתאם לקבוע בקוד, א' א') מספקים שני צרכים: אנשים שרוצים להשקיע במשהו גדול אבל אין להם מספיק כסף, ואנשים שרוצים השפעה על הבחירה לאן הכסף הולך. לכן, זה בנוי בצורה של שותפויות. למשל, דאו שרוצה להשקיע בהפקת סרטים: אנשים שמים כסף וביחד, בהצבעה, בוחרים באיזה סרט להשקיע. אם הסרט מצליח, הדאו מרוויח. או אספנים שרוצים להשקיע בפריטים יקרים - אחד מהדאו'ס הגדולים הוא בתחום האופנה (FLAMINGO DAO), אשר רכש סקיצה דיגיטלית של שמלה של דולצ'ה וגבאנה. יש דאו של צדקה, דאו למימון פיתוח תרופות, ומתפתחים הרבה נוספים למימון מיזמים בכל תחום - שאם הם ירוויחו, הדאו ירוויח.

"אבל השותפים בדאו הם אלו שבוחרים, ביחד, את מי לממן, ולא שמים כסף בפרויקט נתון מראש".

סיפור השמלה הדיגיטלית של דולצ'ה וגבאנה משיק גם לעולם ה-NFT, שמהצד אולי נראה ככלי להלבנת הון. 'הנה משהו שאין דרך לתת לו שווי מבוסס מציאות, נקבע לזה כל שווי שהוא, אף אחד לא יכול לומר שזה מופרך, כי זה יחיד מסוגו'.
"אנשים תמיד היו אספנים של סמלי סטטוס - פעם זה היה ציור של פיקאסו תלוי בסלון, עכשיו זו דיגיטציה. הערך הוא בגלל הייחודיות. בסוף, גם התמונות של פיקאסו קיבלו את הערך אחרי שהוא מת, וידעו שלא יהיו יותר כמותן".

"גם האדם הפשוט יוכל לסחור בזכות השקיפות הגבוהה"

בוא נדבר על האפליקציה המעניינת ביותר היום, ה-DEFI, איזה בעיות היא פותרת?
"הבעיה הקשה ביותר שהיא פתרה היא העברת כספים בין מדינות, בייחוד בסכומים לא גבוהים. היום בשביל להעביר 10 דולר בין ארה"ב לארגנטינה, צריך לשלם 60% מהכסף כעמלה. כאן, אתה מכניס מטבע לאפליקציית הארנק ושולח את המפתח שלו בהודעת SMS. חתכת את כל הברוקרים בדרך".

אבל אחת הבעיות של הקריפטו, שלא נמצא תחת פיקוח, היא עמלות גבוהות מאוד.
"נכון, אבל יש תחרות אדירה, והעמלות הולכות ויורדות לבד. בעיה שנייה שה-DEFI אמורה לפתור היא שחיקת מטבעות הפיאט, קרי הגנה מאינפלציה, לכן אנחנו רואים מעבר ניכר לקריפטו במדינות שנמצאות בבעיה כזו. ארה"ב לאחר הדפסות הכספים היא הדוגמה המפורסמת, אבל למה ללכת רחוק? ביירות עכשיו היא מוקד קריפטו חם מאוד.

"וישנה גם הנקודה של אוכלוסיות שונות שאין להן גישה למערכות הפיננסיות, אוכלוסייה שהבנקים לא רוצים. היום, עם סלולר בלבד הם יכולים לבצע השקעות בפרויקטים שונים, ולהרוויח כסף".

כלומר, אוכלוסייה חלשה שהבנקים לא רוצים, צריכה לדעת להוריד ארנק, למכור מהבורסה האחת לאחרת, במטבע ספציפי שבו השקעת בפרויקט שהיית צריך לדעת להעריך, לחשב מס - זה נגיש יותר לדעתך?
"בסוף, רוב האוכלוסייה לא תשתמש בכל הדבר הזה, היא תשים כסף בבורסות כמו קוינבייס וזהו".

הנגישות היא למי שמבין איך פועל קוד וקורא אותו, זה אותו האדם הפשוט שאין לו נגישות למערכת הפיננסית?
"ואיך פועלות אג"ח מגובות נכסים, מישהו באמת מבין? ההבדל הוא שאת האג"ח ניתן לשנות, מי שהנפיק אותן יכול לעשות עליהן מניפולציות לאורך הדרך. כאן הכול בקוד שקוף ואוטומטי. אופציות מסובכות מישהו מבין? אבל בעולם הבלוקצ'יין, למשל, לא תהיה אפשרות לבקדייטינג (תארוך לאחור של אופציות).

"אז כן, כשמשקיעים במשהו צריך להבין אותו, לחקור את הפרויקט. אבל זה יותר קל בגלל השקיפות הגבוהה של הקוד, וההתנהלות של המכשיר כחוזה חכם: מתמלאים התנאים, המשקיע מקבל את גמולו, לא צריך אסיפה או בית משפט. זה גם ייצור שפע של אפשרויות, ושפע של מכשירים. היום לפתוח פרויקט על ה-DEFI זה לכתוב קוד של 100 שורות, ומי שרוצה - קונה. ניסית פעם להנפיק מכשיר פיננסי חדש ולגרום לכך שהמערכת הבנקאית תשווק אותו? זה בלתי אפשרי".

"תחליף לזהב, לא מהר יהפוך ל'מטבע עובר לסוחר'"

הביטקוין יהפוך למטבע עובר לסוחר?
"לדעתי הביטקוין הוא תחליף לזהב. לא נראה אותו הופך מהר למטבע עובר לסוחר. אנחנו רואים את זה באל-סלבדור שעשתה מיקור חוץ לכל המערכת הפיננסית שלה (אל סלבדור הפכה למדינה הראשונה שאימצה את הביטקוין כמטבע חוקי, א' א'), אבל זה עדיין נראה רחוק".

אז מדוע כל מיני ענקיות תשלומים כמו מאסטרקרד נערכות לתשלומים בביטקוין?
"אף אחד לא יודע עדיין לאן הדברים הולכים, אבל בשביל האפשרות שזה יקרה, הן לא לוקחות סיכון להישאר מאחור. אולם בשביל שזה יקרה בצורה יעילה, המדינה צריכה לוותר על המיסוי של העסקה כמס רווחי הון, ואת זה אני לא רואה קורה כל כך מהר. אני גם לא רואה מערכת שבה קנית חלב בסופר בביטקוין, וחישבת את החלק היחסי של מס רווחי ההון שישולם על השימוש במטבע".

אז אם ביטקוין זה תחליף לזהב, למה צריך את כל אלפי המטבעות שמונפקים?
"בפועל, פרויקטים מצליחים יש אולי כמה עשרות. כל השאר ייכשלו. תסתכלי על זה כמו ה-E-COMMERS של סוף שנות ה-90 - היו מלא מיזמים, רובם נכשלו. אלו שהצליחו - גוגל, פייסבוק, אמזון, שינו את העולם. אותו תהליך יקרה כאן".

ואנחנו נישאר עם מפלצת לא מפוקחת שלא ברור מה לעשות איתה.
"רגולציה גם בתחום הזה היא עניין של זמן. ומה, היה עדיף שגוגל לא הייתה קמה?".

הפריצה האמיתית של הבלוקצ'יין תהיה כאשר מגזרים מסורתיים יתחילו להשתמש בטכנולוגיה באופן שוטף. למשל, במקום לנהל מרשם טאבו, רושמים אותו על הבלוקצ'יין ואז אין סכסוכי קרקעות. או ניהול מלאי של מפעל, או רישום ציונים באוניברסיטה, זה יקרה?
"חברות הן שמרניות בהתנהלות שלהן, ולהערכתי לא יעברו באופן אקטיבי לטכנולוגיה אחרת כל כך מהר. אבל החדשות שיקומו, כבר יקומו עם הטכנולוגיה הזאת".