האם החרדים לא הסכימו למתווה הפשרה בכותל?

אם החרדים הצביעו בממשלה נגד מתווה הכותל, למה טוענים שהם תמכו? בדקנו • המשרוקית של גלובס

ח"כ מיכאל מלכיאלי, ש”ס. יומן הבוקר, רדיו ירושלים, 7.11.21 / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
ח"כ מיכאל מלכיאלי, ש”ס. יומן הבוקר, רדיו ירושלים, 7.11.21 / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

המחלוקת סביב תפילת יהודים רפורמים בכותל המערבי חזרה בימים האחרונים לכותרות לאחר חשש מעימות במקום - שלבסוף נמנע - בין ח"כ גלעד קריב לבין ח"כים חרדים, ועל רקע הבטחה של חברים בקואליציה, בהם שר האוצר, לקדם מחדש את מתווה הפשרה מלפני חמש שנים.

ח"כ מיכאל מלכיאלי התראיין השבוע בנושא ברדיו ירושלים, והגיב לטענה שהעלה באותו שידור ח"כ קריב, שלפיה ב-2016 המפלגות החרדיות דווקא הסכימו למתווה הפשרה. מלכיאלי קבע כי מדובר "בשקר מוחלט. לא היו דברים מעולם, אף אחד לא הסכים למתווה הזה", אמר. אז האם המפלגות החרדיות אכן התנגדו למתווה הפשרה גם ב-2016? בדקנו.

ראשית לעובדות שמוסכמות על כולם. המתווה שאותו גיבשה ועדה בראשות מזכיר הממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, אושר בממשלת נתניהו שבה היו חברות המפלגות החרדיות. החלטת ממשלה 1075 אימצה את ההצעה שלפיה לזרמים הליברלים ביהדות יוקצה אזור מיוחד בחלקו הדרומי של הכותל, שם יוכלו לקיים תפילות מעורבות ללא מחיצה, ולארגון "נשות הכותל" תינתן אפשרות לקיים תפילת נשים נפרדת. ההחלטה עברה ברוב גדול, אך שרי ש"ס ויהדות התורה, וכך גם השר אורי אריאל מהבית היהודי, הצביעו בממשלה נגד המתווה.

אז אם שרי המפלגות החרדיות הצביעו נגד למה רווחת המוסכמה שהם הסכימו לפשרה? מסיבה פשוטה: ההסכמים הקואליציוניים אפשרו להם להטיל וטו על המתווה, שמהווה שינוי של הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה. הם בחרו לא לעשות זאת, ועל פי חלק מהדיווחים בתקשורת, אף לקחו חלק במו"מ העקיף שהתקיים מול התנועות הליברליות, וגיבו את רב הכותל והמקומות הקדושים, שהסכים לפשרה "בלב כבד".

רק כעבור חודשיים השתנה הלך הרוח החרדי בסוגיה. בש"ס החלו להקשיח את הקו נגד המתווה, ואיימו בפרישה מהממשלה, וראש הממשלה נתניהו החליט "להשהות" את יישום המתווה שלמעשה נגנז.

המאבק סביב הסוגיה העלה בימים האחרונים עניין נוסף. באותו ראיון טען מלכיאלי כי "אחד מגדולי הרפורמים, שאני לא זוכר כרגע את שמו, קרא לכותל המערבי 'קיר של בית המטבחיים שמקריבים שם קורבנות ויונים". גם הח"כים אריה דרעי ואוריאל בוסו מש"ס, וח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה חזרו על טענה דומה. האם יש בה אמת?

מקור הציטוט הוא במכתב שנשלח לפני 51 שנה על ידי קלאוס יעקב הרמן, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת ג'ורג' וויליאמס במונטריאול, למנחם פרוש (אביו של מאיר) שהיה אז ח"כ מטעם אגודת ישראל. באותו מכתב הוא אכן יוצא נגד דרישות הרפורמים להתפלל בכותל המערבי, וקורא למקום "קיר של בית מטבחיים ישן לבקר וליונים".

אלא שהרמן הוא לא "אחד מגדולי הרפורמים", מעולם לא היה בכיר בזרם הזה, ובטח שאי אפשר להתייחס אליו כמי שמייצג את יחסה הרשמי של התנועה כלפי הכותל. למעשה, הוא כלל לא היה רב. שמו אינו מוזכר בערכים ובאתרי אינטרנט המתארים את תולדות התנועה הרפורמית במאה העשרים, וגם מהתנועה הרפורמית בישראל מסרו למשרוקית כי אינם מכירים את שמו.

הרמן, שנפטר ב-1998, השתייך לזרם שנקרא "המועצה האמריקאית ליהדות", ובשנותיו האחרונות כיהן כסגן נשיא המועצה. זהו גוף שהתפצל מהתנועה הרפורמית בארה"ב בשנות ה-40 של המאה העשרים בשל תמיכתם של הרפורמים ברעיון הציוני. לאחר קום המדינה, העמדות הללו הביאו לכך שהזרם הפך לקטן יחסית, ולאחר מלחמת ששת הימים - התקופה בה שלח הרמן את מכתבו לפרוש - התנועה התכווצה אף יותר.

בשורה התחתונה: טענתו של מלכיאלי דורשת הקשר. השרים החרדים אכן הצביעו בממשלה נגד מתווה הפשרה בכותל, אך בפועל הם אפשרו לו לצאת לדרך, ולא הפעילו את זכות הווטו שניתנה להם. רק בהמשך שינו את דעתם. הטענה שלפיה "אחד מגדולי הרפורמים" כינה את הכותל "קיר של בית מטבחיים" אינה נכונה: הציטוט שייך לאדם שלא היה מרכזי בתנועה.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: מיכאל מלכיאלי

מפלגה: ש"ס

תאריך: 7.11

ציטוט: "אף (ח"כ חרדי) לא הסכים למתווה (הכותל); אחד מגדולי הרפורמים קרא לכותל המערבי 'קיר של בית המטבחיים שמקריבים שם קורבנות ויונים"

ציון: דרוש הקשר

המחלוקת סביב תפילת יהודים רפורמים בכותל המערבי חזרה בימים האחרונים לכותרות, לאחר שורה של עימותים ברחבת הכותל בימי שישי והבטחה של חברים בקואליציה, בהם שר האוצר, לקדם מחדש את מתווה הפשרה שסוכם לפני יותר מחמש שנים.

בראיון לרדיו ירושלים ב-7.11 אמר חבר הכנסת גלעד קריב, לשעבר מנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל, כי בכוונתו להבטיח את קיום המתווה, וטען כי גם המפלגות החרדיות הסכימו לו כשהתקבל ב-2016 "לא רק בשתיקה, הם היו בסוד העניינים. הם לא הצביעו בעד המתווה בישיבת הממשלה אבל הם נתנו אור ירוק לבנימין נתניהו ואין על זה ויכוח". מיד אחריו עלה לשידור חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי מש"ס, וטען שמדובר "בשקר מוחלט. לא היו דברים מעולם, אף אחד לא הסכים למתווה הזה". מלכיאלי אף הסביר כי "אחד מגדולי הרפורמים, שאני לא זוכר כרגע את שמו, קרא לכותל המערבי 'קיר של בית המטבחיים שמקריבים שם קורבנות ויונים".

בדקנו האם המפלגות החרדיות הסכימו להעברת מתווה הכותל או התנגדו לו כשעלה להצבעה בממשלה.

ב-31.1.2016, לאחר כמעט שלוש שנים של משא ומתן ועבודת מטה של ועדה בראשות מזכיר הממשלה דאז אביחי מנדלבליט, אושרה החלטת ממשלה 1075, שמהותה "אימוץ המלצות הצוות המייעץ לסוגיית הסדרי התפילה בכותל המערבי". על פי המתווה, לזרמים הליברלים ביהדות הוקצה אזור מיוחד בחלקו הדרומי של הכותל, שם יוכלו לקיים תפילות מעורבות ללא מחיצה, ולארגון "נשות הכותל" תינתן אפשרות לקיים תפילת נשים נפרדת. בעת הישיבה, השרים אורי אריאל מהבית היהודי, אריה דרעי ודוד אזולאי מש"ס ויעקב ליצמן מיהדות התורה הצביעו נגד ההחלטה. מלכיאלי, אגב, עוד לא היה חבר כנסת, וממילא לא חבר ממשלה, בעת הזו.

אלא שלפי שלל הפרסומים בתקשורת באותה תקופה, ההתנגדות של הח"כים והשרים החרדים הייתה סמלית בלבד. אלו ידעו שההחלטה תעבור על אף התנגדותם, ובחרו שלא להפיל אותה באמצעות הטלת וטו, כפי שיכלו על בסיס ההסכמים הקואליציונים שחתמו עם הליכוד, שקבעו כי הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה יישמר. על פי חלק מהדיווחים, המפלגות החרדיות לקחו חלק פעיל במשא ומתן – העקיף אמנם - מול התנועות הליברליות, וגיבו את הרב שמואל רבינוביץ', רב הכותל והמקומות הקדושים, שנאלץ להסכים לו "בלב כבד".

רק כעבור חודשיים, החלו גורמים חרדים להקשיח את הקו מול ראש הממשלה נתניהו. הרב שלום כהן, נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס, איים באמצע חודש מרץ כי יורה לנציגי ש"ס לפרוש מהממשלה אם המתווה ייושם. לפי דיווחים בתקשורת מאותה תקופה, ההודעה הגיעה בעקבות לחץ ציבורי הולך וגדל ברחוב החרדי נגד הפשרה שהתקבלה עם הרפורמים. ב-27.3, אמר נתניהו כי למרות אישור החלטת הממשלה בסוף ינואר, "התעוררו מספר קשיים. אנחנו פועלים על מנת למצוא להם פתרון". כעבור שלושה חודשים החליטה הממשלה "להשהות" את יישום החלטתה מינואר, ולמעשה ביטלה את מתווה הכותל, מה שגרר זעם על נתניהו מצד התנועות הליברליות בארץ ובארה"ב. השרים יובל שטייניץ ואביגדור ליברמן, אגב, התנגדו לביטול המתווה.

ומה לגבי טענתו של מלכיאלי כי "אחד מגדולי הרפורמים" התנער מהכותל המערבי וקרא לו בזלזול "קיר של בית מטבחיים"? הציטוט הזה מסתובב בימים האחרונים באוויר לא מעט, ולא במקרה. אל מלכיאלי הצטרפו השבוע גם דרעי, אוריאל בוסו מש"ס ומאיר פרוש מיהדות התורה, שחזרו על הציטוט הנפיץ. בוסו טען בנאום בכנסת ב-1.11 כי "הרפורמים", ברבים, "אמרו על בית המקדש 'בית מטבחיים'". באותה ישיבה טען מלכיאלי עצמו כי מדובר ב"רב" וב"אחד האנשים הבכירים ביותר" בתנועה הרפורמית שאמר זאת. "ראשי הרפורמים כתבו לנו לראשי אגודת ישראל 'בעיניו הכותל זה קיר תומך של בית מטבחיים לבקר וליונים'", התלונן חבר הכנסת מאיר פרוש במליאת הכנסת ב-8.11. "כך הם התייחסו לכותל".

מקור הציטוט הוא במכתב שנשלח לפני 51 שנה, אך פורסם כנראה לראשונה רק לפני כשבועיים ב-26.10, כשהמאבק סביב הכותל החל להתלהט מחדש, על ידי עיתון "המבשר" השייך למשפחתו של פרוש. המכתב, הכתוב בגרמנית, נשלח ב-22.11.1970 על ידי קלאוס יעקב הרמן, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת ג'ורג' וויליאמס במונטריאול, לאביו של מאיר פרוש, מנחם, אז חבר כנסת מטעם אגודת ישראל. במכתב קובל הרמן על מעשיו של פרוש במליאת הכנסת חצי שנה קודם לכן, ב-10.3.1970, אז הטיח חבר הכנסת החרדי סידור תפילה של התנועה הרפורמית אל רצפת המליאה והוקיע את מנהגי התנועה, במסגרת דיונים על חוק השבות.

בהמשך המכתב הרמן מביע את מורת רוחו כלפי דרישות הרפורמים להתפלל בכותל המערבי, ואכן קורא למקום "קיר של בית מטבחיים ישן לבקר וליונים".

אלא שמבדיקת המשרוקית עולה שהרמן לא היה "אחד מגדולי הרפורמים", לא אחד מ"הבכירים ביותר" שבהם, ובוודאי לא יצג את הרפורמים ברבים או את "ראשי" התנועה כפי שטענו הח"כים החרדים. למעשה, הרמן כלל לא היה רב, אלא כאמור פרופסור למדעי המדינה יהודי שנמלט מגרמניה הנאצית והשתקע באמריקה. שמו אינו מוזכר בערכים ובאתרי אינטרנט המתארים את תולדות התנועה הרפורמית במאה העשרים, וגם מהתנועה הרפורמית בישראל מסרו למשרוקית כי אינם מכירים את שמו.

בהספד שפורסם לאחר מותו ב-1998 על ידי המועצה האמריקאית ליהדות נאמר כי הרמן כיהן בשנותיו האחרונות בסגן נשיא המועצה והיה פעיל בה במשך שנים. מדובר בגוף שבשנות ה-40 התפצל מהתנועה הרפורמית בארה"ב בשל תמיכתם של הרפורמים ברעיון הציוני. המועצה האמריקאית ליהדות דגלה במשך שנים ברעיון הפרדת הלאומיות מדת היהדות ואף התנגדה להיותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. בשל עמדות אלו, לאחר קום המדינה היא נותרה זרם זעיר יחסית בקרב יהדות ארה"ב, ולאחר מלחמת ששת הימים - התקופה בה שלח הרמן את מכתבו לפרוש - התנועה התכווצה אף יותר.

אם כן, השרים החרדים אמנם התנגדו באופן רשמי לאישור מתווה הכותל ב-2016, אך עשו זאת לאחר חודשים של משא ומתן בין גורמים חרדים לבין רפורמים וקונסרבטיבים וגיבוש מסקנות על ידי ועדה ייעודית, ותוך שהם יודעים שההחלטה תעבור. הם בחרו שלא להטיל וטו על החלטת הממשלה על אף שההסכמים הקואליציונים אפשרו להם לעשות זאת ולמנוע את המתווה. רק לאחר כמה חודשים, ולפי הדיווחים בתקשורת כתוצאה מלחץ ציבורי ותקשורתי, איימו השרים במשבר קואליציוני אם המתווה לא יוקפא. באשר לטענת הח"כים החרדים כי גדולי הרפורמים התייחסו בזלזול ובביטול לכותל המערבי, נראה שמדובר באדם אחד, שאינו רב ואינו מנהיג קהילה רפורמית אלא חבר בתת-זרם משני בארה"ב, שהתבטא כך לפני 51 שנים במכתב פרטי. על כן דבריו של מלכיאלי ושאר חברי הכנסת החרדים דרושים הקשר.

תחקיר: אורי כהן

צרו איתנו קשר *5988