התחזקות השקל טובה למשק: תביא לירידת יוקר המחיה

הפתרון הנכון למשק הישראלי הוא לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם - לתת לשער הדולר לרדת עד לנקודת שיווי-משקל שתיקבע ע"י השוק, ולאפשר בכך גל הוזלות משמעותי בכל מוצרי היבוא

בנק ישראל / צילום: אורית דיל
בנק ישראל / צילום: אורית דיל

ההתחזקות המשמעותית של השקל הובילה בימים האחרונים לגל של אזהרות מצד תעשיינים ויצואנים שטוענים כי השקל החזק יפגע בכלכלה הישראלית. לדבריהם הכנסות היצואנים יקטנו, המפעלים יעברו להפסדים, חברות ההייטק יעבירו את מרכז הפעילות שלהם לחו"ל ועשרות אלפי עובדים יאבדו את מקומות עבודתם.

התחזקות השקל נובעת מההיצע הגדול של דולרים שהגיעו בשנה האחרונה לישראל, הן מצד יצואנים שהגדילו את פעילותם בחו"ל, הן מצד חברות הייטק שגייסו מיליארדי דולרים בהנפקות בחו"ל, והן מצד ספקולנטים מכל רחבי העולם שמקווים להרוויח מהפרשי השער בין השקל לבין שאר המטבעות. תנועת הכספים של הספקולנטים נובעת מהערכתם שבנק ישראל יעלה בשנה הקרובה את הריבית וכתוצאה מכך הם יוכלו להמיר בחזרה את השקלים לדולרים תמורת יותר דולרים.

היחלשות הדולר אל מול השקל הישראלי אינה תופעה רגעית וחולפת. ישנם מומחים שמעריכים שמגמה זו יכולה להימשך חודשים רבים ושער הדולר, שירד אתמול ל-3.1 שקלים לדולר, עלול אף לרדת מתחת לרף הפסיכולוגי של 3 שקלים.

כדי למנוע את המשך התחזקות השקל, התעשיינים דורשים מבנק ישראל להמשיך לרכוש מדי חודש מיליארדי דולרים, אחרי שהבנק המרכזי כבר רכש מתחילת השנה יותר מ-30 מיליארד דולר. במקביל הם דורשים משר האוצר לגבש תוכנית חירום שתסייע להם להוזיל את עלויות הייצור, בין השאר על ידי ביטול מס המעסיקים.

במבט ראשון אזהרות היצואנים ודרישותיהם לבלימת התחזקות השקל נשמעות מוצדקות. אולם במבט שני נראה כי דווקא המשך התחזקות השקל זה בדיוק מה שהמשק הישראלי משווע אליו כבר שנים רבות. זוהי הזדמנות נדירה לפתרון בעיית יוקר המחיה בישראל שהוא מהגבוהים בעולם המערבי. ישראל היא מדינה שמייבאת את מרבית חומרי הגלם שלה, כמעט את כל הציוד הכבד הרכבים והמכונות התעשייתיות, חלק גדול ממוצרי הצריכה החשמל והאלקטרוניקה ואת מרבית מוצרי ההלבשה וההנעלה.

התחזקות השקל, אפילו מתחת ל-3 שקלים לדולר, תביא סוף סוף להוזלה משמעותית של כמעט כל מוצרי הצריכה, להשוואת יוקר המחיה לרמה המקובלת במרבית מדינות המערב ולשיפור רמת החיים של מיליוני אזרחים שלא מצליחים כיום לגמור את החודש.

צעד ראשון ומבורך בכיוון של הוזלת היבוא נעשה כבר לפני שבוע בחוק ההסדרים שאושר בכנסת יחד עם תקציב המדינה. זאת באמצעות רפורמת המזון ורפורמת התמרוקים שמבטלות את הצורך בתקינה הישראלית היקרה והמסורבלת ומקבלות את התקינה האירופית כקבילה גם בישראל. רפורמות אלה יאפשרו כניסה של יבואנים חדשים (יבוא מקביל) שיתחרו עם היבואנים הבלעדיים ששלטו בשוק ויוכלו להביא להוזלות מחירים משמעותיות.

הצעד השני המתבקש עתה הוא הימנעות מהתערבות נוספת של בנק ישראל בבלימה מלאכותית של הירידה בשער הדולר. לבנק ישראל יש כיום יתרות דולרים מצטברות של למעלה מ-200 מיליארד דולר. סכום אדיר זה נרכש במחירים גבוהים בהרבה ממחיר הדולר הנוכחי, כדי לנסות לבלום ירידות קודמות, כשהדולר נסחר ב-3.3 שקל לדולר, ב-3.4 שקל לדולר ואף ביותר. למרות רכישות אלה מגמת ההתחזקות של השקל לא נבלמה, ושער החליפין של הדולר נושק כיום ל-3.1 שקלים לדולר.

המשמעות של הרכישות העצומות של בנק ישראל היא כפולה. מצד אחד הרכישות בלמו את קצב הירידה של שער החליפין תוך סבסוד היצוא הישראלי בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים (ההפרש בין עלות הדולרים למדינה לבין השווי שלהם היום בשוק). מצד שני הרכישות בלמו את הוזלת מחירי היבוא ובכך הגדילו את יוקר המחיה ופגעו ברמת החיים של אזרחי ישראל במיוחד מהשכבות החלשות.

לאור כל זאת, הפתרון הנכון למשק הישראלי הוא לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם. לתת לשער הדולר לרדת עד לנקודת שיווי-משקל שתיקבע על ידי השוק, ולאפשר בכך גל הוזלות משמעותי בכל מוצרי היבוא. ירידה נוספת בשער הדולר תאפשר גם הוזלה של חלק גדול מהמוצרים שמיוצרים בארץ, מאחר שעם התחזקות השקל הם יוכלו לרכוש את חומרי הגלם המיובאים שלהם במחירים זולים יותר.

ובאשר ליצואנים שהכנסותיהם ייפגעו ככל שהשקל יתחזק, כאן הממשלה צריכה להיכנס לתמונה ובכסף שייחסך מסבסוד שניתן כיום לכל היצואנים כתוצאה מקניית הדולרים של בנק ישראל, לסבסד רק מפעלים וחברות שחשובים לכלכלת ישראל ו/או לביטחונה. לא כל חברת הייטק משגשגת ורווחית צריכה לקבל סובסידיה מהמדינה באמצעות שמירה על שער חליפין גבוה ומלאכותי. לא כל מפעל תעשייתי שאינו יעיל ואינו מסוגל להתמודד בשוק החופשי צרך לקבל את הסובסידיה.

הסבסוד הישיר למפעלי יצוא יינתן לפי קריטריונים ברורים כמו לדוגמה מפעלים וחברות שעובדים ליצוא באזורי פריפריה ומעסיקים עובדים מקצועיים. או לדוגמא תעשיות ביטחוניות שהמדינה מעוניינת בהמשך קיומן למרות רווחיות נמוכה.

הכותבת היא ראש המחלקה למימון ולימודים כמותיים. הפקולטה למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל

צרו איתנו קשר *5988