סוכר | ניתוח

ישראל במקום ה-1 או ה-34 ב-OECD בצריכת סוכר, תלוי את מי שואלים

כדי להבהיר כמה מס המשקאות הממותקים נדרש, משרד הבריאות הציג נתונים שלפיהם ישראל במקום הראשון ב-OECD בצריכת סוכר • לפי מחקרים אחרים המדינה בתחתית הטבלה מבחינת צריכת סוכר לנפש, שכן הרוב הולך לתעשייה • אז כמה סוכר באמת צורכים בישראל? נראה שאף אחד לא באמת יודע

כמה סוכר באמת צורכים בישראל? / צילום: Shutterstock, Africa Studio
כמה סוכר באמת צורכים בישראל? / צילום: Shutterstock, Africa Studio

אחד המסים השנויים במחלוקת שעברו בתקציב האחרון הוא המס על משקאות ממותקים. זאת, על פי משרד הבריאות, כדי לשמור על בריאותנו ולהפחית את הוצאות המערכת. כדי להדגים כמה חמורה הבעיה בארץ, משרד הבריאות הציג נתונים שלפיהם ישראל במקום ה-1 ב-OECD בצריכת הסוכר (כולל ממתקים ומשקאות קלים) לנפש, אפילו מעל ארה"ב.

דברים אלו פורסמו ב-2016 במסגרת דוח ועדת האסדרה לתזונה בריאה שמינה שר הבריאות, והוצגו בפני הכנסת ב-2017 כדי לשכנע אותם בנחיצות מס הסוכר. אמנם לקח זמן עד שהתנאים לכך הבשילו, אך נראה שנתון זה בהחלט הניע את המערכת הפוליטית למקד את מאמצי המיסוי דווקא בסוכר.

מצד שני, הנתון לפיו אנחנו צורכים יותר סוכר מארה"ב (176 גרם לנפש ביום!) היה צריך להדליק כמה נורות אדומות. אמנם ישראלים לא בדיוק מתנזרים מסוכר, אך קשה להשוות לצריכת הסוכר האינטנסיבית בארה"ב ומגפת ההשמנה הקיצונית שנבעה ממנה. איך זה יכול להיות? סקירה שביצע מרכז המחקר והמידע של הכנסת מנסה לרדת לעומק העניין.

"אין הסבר לפערים בהערכות הצריכה"

ראשית, חשוב לציין שצריכת הסוכר של ישראל אינה שלנו בלבד, שכן גם הרשות הפלסטינית נמצאת על תשתית הסחר הבינלאומי ומעטפת המכס של ישראל. כלומר, מה שמשרד הבריאות החשיב כצריכה ישראלית הוא למעשה הצריכה המשותפת של ישראל והרש"פ. כמה סוכר צורכים ברש"פ? אף אחד לא יודע, אך מעריכים שמדובר ב-25% מכלל הצריכה, כלומר 132 גרם לנפש ביום "בלבד". זה עדיין נתון גבוה מאוד, שמציב אותנו במקום ה-2 ב-OECD מיד אחרי ארה"ב.

אלא שעל פי איגוד תעשיות המזון, גם נתון זה שגוי ומוגזם. זאת מכיוון שסוכר בישראל משמש לא רק לצריכה בחטיפים ומשקאות, אלא גם בתעשייה: סוכר דרוש בתעשיות משמעותיות בישראל כמו כימיקלים ותרופות, אך יבוא הסוכר בישראל כולל גם את הכמות שמיובאת כחומר גלם לתעשייה. טענה זו מתחזקת לפי פרסום של ה-OECD מ-2018 המודד את אספקת הסוכר לנפש, כלומר כמה סוכר זמין בפועל לצרכנים. על פי גישה זו, ישראלים צורכים 91 גרם לנפש ביום בלבד, מה שמציב אותנו במקום ה-34 מתוך 36 ב-OECD. כמעט צמודים לתחתית.

אלא שגם הנתון הזה לא חקוק בסלע. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה הערכה שונה לגמרי על אותו נתון של אספקת סוכר לנפש. לטענתם, מדובר ב-128 גרם לנפש ביום. חוקרי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מספרים ש"פנינו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה בבקשת הסבר לסיבה לפערים אלה, אך לדברי הלשכה אין בידיה הסבר".

כמה סוכר צורכים? איזה מספר שתרצו

לסיכום, נראה שכמות הסוכר הנצרכת בישראל יכולה להיות איזה מספר שתרצו, בהתאם לאג'נדה שבה אתם בוחרים. אם אתם מעוניינים במס, תוכלו לעשות כמו משרד הבריאות שסיפר בכנסת על צריכה של 176 גרם סוכר לנפש ביום. אם אתם מתנגדים לו, תוכל לצטט את ה-OECD שמביאים נתון של 91 גרם בלבד. אפילו תוכלו לצטט מחקר אחר של ה-OECD, שמצא שישראל צורכת סוכר 40% פחות מאשר ממוצע הארגון, כלומר 85 גרם בלבד. אם מתחשק לכם שהמספר יהיה 128 או 132, גם לזה תמצאו תימוכין.

זו לא הפעם הראשונה שנתון מתברר כשגוי או לא מדויק בהקשר של מס הסוכר, למשל כשהנתון על צריכת הסוכר של בני נוער צוטט משנת 2006, כאשר מאז הייתה צניחה בצריכת הסוכר בקרב כל הישראלים ובני נוער בפרט.

מה האמת? את זה רשויות המדינה לא מצליחות לספק. בלי הבקרה של הממ"מ, כנראה שחברי הכנסת אפילו לא היו יודעים שקיים נתון אחר מלבד זה שהציג בפניהם משרד הבריאות. אפשר לתמוך או להתנגד למס בלי קשר לצריכה הקיימת, אך החלטות שישפיעו על הכיס שלנו צריכות להתקבל על בסיס ראיות ולא תחושות בטן.