במגזר העסקי, המחסור בעובדים בעקבות הקורונה דווקא גרם לחלק מהמעסיקים להבין שהם יכולים להסתדר עם פחות עובדים. "אני מבין היום שהקורונה שינתה חלק גדול מהתפיסה העסקית. הבנו שבמקומות מסוימים אנחנו יכולים להסתדר עם הרבה פחות כוח אדם לעומת מה שהתרגלנו", אמר דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי.
לדברי הכלכלנית דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, "התופעה הזו מתחברת למגמה כללית שאפיינה את רוב העסקים במהלך הקורונה, כאשר היו חייבים להתייעל והטמיעו דיגיטציה היכן שיכלו.
"זו מגמה שהייתה צפויה עוד לפני הקורונה, אך הייתה צפויה להימשך כעשור. בגלל הקורונה זה הפך ממגמה איטית לזעזוע חד, כאשר בתוך מספר חודשים השתנה לחלוטין שוק העבודה. כשיש זעזועים חדים ומהירים, לא כולם מצליחים להתאים את עצמם במהירות הנדרשת. עסקים התאימו עצמם מהר יותר מהעובדים".
נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר אמר, כי "אנחנו כל הזמן קוראים למשק להתייעל. להעלות פריון בעבודה אפשר במיכון יותר משוכלל ובאמצעות עובדים יותר יעילים.
"הנושא של צמצום מספר העובדים והעלייה בהתמקצעות עושה משהו טוב למשק. זו אחת מתופעות הלוואי החיוביות של הקורונה. בהרבה מקומות היה קשה להזיז את הגבינה, אך הקורונה אפשרה לעשות את זה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
