האינפלציה כבר כאן. מה זה אומר לגבי ההתנהלות הפיננסית שלנו?

שיעור האינפלציה השנתית בארה"ב הגיע כבר ל-6%, וגם בישראל האינפלציה מרימה ראש • איך משפיעה העלייה המתמשכת במחירים על הצריכה, על המשכנתה ועל ההשקעות שלנו

אינפלציה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אינפלציה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פרסום מדד המחירים האמריקאי בשבוע שעבר שהראה קצב אינפלציה שנתי של מעל 6%, מבשר על שינוי מהותי בבסיס של ההתנהלות הפיננסית שלנו: הסביבה האינפלציונית. לאחר שנים ארוכות שבהן האינפלציה הייתה נמוכה, אף פחות מיעד האינפלציה השנתית של בנק ישראל (1%-3%), כעת עליות המחירים שאנו חשים מכל עבר מיתרגמות למדד הרשמי. מה זה בעצם אומר ואיך נכון להתנהל?

1. שחיקה בכוח הקנייה

אינפלציה היא מצב שבו יש עלייה כללית ומתמשכת במחירים, וכתוצאה מכך ירידה בערך הכסף. כלומר: אותו מטבע יכול לקנות פחות. הסיבות לאינפלציה מגוונות: היא יכולה לנבוע גם מעלייה במחירי הייצור, כמו למשל העלייה שנרשמה במחירי השינוע של הסחורות בעולם בגלל הקורונה, אך גם מעלייה בהיצע הכסף, מה שנקרא בשפת העם "הדפסת כסף". כאשר הבנקים המרכזיים והממשלות מדפיסות כסף כדי לתמוך באוכלוסייה, דבר זה בא לידי ביטוי בתקופת הקורונה: הכלכלות הגדילו את היצע הכסף שבידי האזרחים באמצעות מענקים ותמיכות בכלכלה. מצב קיצוני של אינפלציה נקרא "היפר אינפלציה", שבו ערך הכסף נשחק במהרה. בישראל היה מצב של היפר אינפלציה בשנות השמונים: 1985-1980, אז האינפלציה השנתית הגיעה ל-445%.

כיום אנו רואים את האינפלציה מרימה ראש בארה"ב, ובישראל בעיקר מסתכלים על הנעשה מעבר לים, ומקווים שהאינפלציה השנתית לא תעבור את הטווח העליון של בנק ישראל - 3%. נציין שעליית המדד הגבוהה בארה"ב לא התרחשה בישראל, ואתמול התפרסם מדד חודש אוקטובר שהפתיע ועמד על 0.1% בלבד. כעת קצב האינפלציה השנתי בישראל עומד על 2.6%, כאשר נותרו עוד חודשיים עד לסיום השנה.

בנוסף, צריך להביא בחשבון שקצב האינפלציה נקבע לפי עליית מדד המחירים הרשמי, אך ישנן עליות מחירים רבות במוצרים שלא לוקחים חלק במדד, ובראשם מחירי הדיור.

 
  

בהתנהלות היומיומית השוטפת, צריך לתכנן מחדש את התקציב החודשי לפי רמת המחירים החדשה: לעקוב יותר מקרוב על ההוצאות, ואם רואים עלייה ברמת ההוצאות, יש צורך לבצע התאמות: או תיעדוף מחדש של ההוצאות וויתור על חלק מהן, או לחשוב על דרך להגדיל את ההכנסות בהתאם. אך צריך להיות ערים לשינויים שחלים ולא להתנהל באופן אוטומטי, גם אם אולי קשה לראות את השינויים הללו עם כל חגי הקניות, שרק מספרים לנו כמה הכול זול, זמין, ויכול להיות שלנו ללא מאמץ.

2) השפעה על הלוואות

נקודה שכדאי לשים אליה לב בשגרה, ובעיקר בתקופה זו, היא השפעת האינפלציה על המשכנתה, ובעיקר על הכדאיות של המסלולים הצמודים. המשכנתה הקלאסית מורכבת משלושה מסלולים: מסלול פריים שתלוי בעליית הריבית בבנק ישראל, מסלול של ריבית משתנה כל מספר שנים, בהתאם לשינוי בעוגן שנקבע מראש, ומסלול ריבית קבוע. את שני המסלולים האחרונים - העוגן והקבועה - ניתן לקחת צמודים למדד או לא צמודים למדד.

בעת לקיחת ההלוואה, המסלול הצמוד למדד יהיה הזול יותר מהאלטרנטיבה הלא צמודה. כך למשל, קבועה צמודה תהיה זולה יותר מקבועה לא צמודה. הפער בין המחירים בשני המקרים מגלם את ציפיות האינפלציה, כיוון שאם תבחרו בריבית לא צמודה, "קניתם" למעשה את סיכון האינפלציה וניצלתם אותו. אם אתם מתלבטים בין מסלול צמוד ללא צמוד - שימו לב לאורך התקופה להחזר ההלוואה. אם אנחנו מדברים על תקופה של 30 שנה, סיכון אינפלציה הוא סיכון מהותי.

3) נכסים אנטי אינפלציוניים

אם נסתכל על צד השקעות הכספים, נראה שצריך להגן על הכסף שלנו מפני שחיקה שלו. השחיקה שלו תתרחש אם קצב האינפלציה יהיה גבוה, והכסף ישב בתוכניות שלא מניבות תשואה לכל הפחות בגובה האינפלציה. אם אנו משלמים דמי ניהול גבוהים על השקעת החיסכון, הכסף יישחק אם הוא לא יניב תשואה בגובה האינפלציה בתוספת דמי הניהול. דבר זה דוחף משקיעים להשקיע ברמות סיכון גבוהות - בייחוד במניות של חברות שחוזרות לצמוח אחרי הקורונה וחברות שצפויות להעלות את המחירים עקב גל ההתייקרות הכללי, או בנכסים אנטי אינפלציוניים.

נכסים אנטי אינפלציוניים הם נכסים שכוח הקנייה בהם לא נפגע עקב היחלשות המטבעות, כך למשל סחורות שונות (זהב, נחושת, חיטה), והנכס האנטי אינפלציוני הלוהט של התקופה האחרונה הוא הביטקוין בפרט ועולם המטבעות הדיגיטליים בכלל - שחייבים לשים כוכבית לצידו ולציין כי הוא מתנהל ברמות סיכון ותנודתיות גבוהים.

4) השקעה במניות ובחוב

השקעה במניות היא אחת הדרכים להגן על התיק מאינפלציה - התשואה שהתיק יניב אמורה בטווח הארוך לפצות על השחיקה בשל האינפלציה. עם זאת, צריך לזכור ששוקי המניות נמצאים בשיא וברמות מחירים גבוהות. בנוסף, אחת הדרכים למלחמה באינפלציה היא העלאת ריבית, דבר שעשוי לתמרץ ירידה בשווקים. לכן, כדאי אולי לשים לב לסקטורים שדווקא יכולים ליהנות מעליית ריבית ומאינפלציה, כמו, למשל בנקים, או לכל הפחות להיפגע ממנה פחות - כמו מניות של יצרני סחורות. המשקיעים בעולם החוב יכולים לרכוש אג"ח צמודות שמגנות מפני האינפלציה, אולם משום שהציפייה האינפלציונית מגולמת במחיר האג"ח, התשואה שהן יעניקו תהיה אפסית עד נמוכה. הן יכולות לשמש כגידור מפני תרחיש אינפלציה, ולא כנכס מניב תשואה.

צרו איתנו קשר *5988