כך הפסידה ישראל עסקת ענק באמירויות

אחרי שבאמירויות בחרו טכנולוגיה דרום קוריאנית על פני כיפת ברזל, מנכ"ל התעשייה האווירית מדבר על הדשדוש בעסקאות הביטחוניות: "ההתחלה הייתה קשה"

שליט האמירויות מוחמד בן זאיד ומנכ''ל התעשייה האווירית בועז לוי / צילום: תעשיה אוירית
שליט האמירויות מוחמד בן זאיד ומנכ''ל התעשייה האווירית בועז לוי / צילום: תעשיה אוירית

זועק לשמיים הניגוד המוחלט בין מה שנראה כהצלחה ישראלית גדולה בסלון האווירי בדובאי, התעניינות מקניינים ומדינות רבות, כולל כאלה שלא בקשר דיפלומטי עם ישראל, ופוטנציאל לאינספור עסקאות כמו זו של חברת סקיילוק מבית אבנון, לבין כשלון בעסקת מכירת "כיפת ברזל" לאמירתים. בתעשיות הביטחוניות הישראליות התסכול מרקיע שחקים, לאחר הכרזת איחוד האמירויות כי תרכוש מערכת הגנה אווירית מתחרה, מתוצרת קוריאה הדרומית במקום את כיפת ברזל הישראלית (בשותפות אמריקנית).

משרד ההגנה של איחוד האמירויות הודיע היום (ה') כי הוא מתכוון לרכוש את מערכת ההגנה האווירית הדרום קוריאנית MSAM אשר בשווי העסקה המגיע לכ-3.5 מיליארד דולר. המערכת הזו תשתלב כמה מערכות אחרות באמירויות ובהן THAAD ופטריוט האמריקניות, והפנטסיר הרוסית. לפי הפרסומים באמירויות העסקה הזו נחתמה לאחר שנכשל משא ומתן עם משרד הביטחון הישראלי על רכישת מערכת כיפת ברזל להגנת האמירויות ממתקפות טילים.

העסקה הזו אמורה הייתה להיות עסקת דגל של ישראל והאמירויות והדיבורים עליה החלו זמן קצר לאחר חתימת הסכמי אברהם עם האמירויות. אלא שהמשא ומתן בסוגיה התעכב, כאן בגלובס כתבנו על הדשדוש של העסקאות הביטחוניות עם האמירויות בשנה האחרונה למרות הציפיות הגבוהות, בתעשיות הביטחוניות האשימו באזנינו את משרד הביטחון בביורוקרטיה ובהתנהלות שגויה מול האמירתים שהביאו לאובדן של עסקאות רבות ובהן עסקת מיליארדים של רחפנים וכטב"מים. משרד הביטחון דחה את הביקורת והציג נתונים של עליה במספר העסקאות ועל פגישות רבות של מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל עם בכירים מהמפרציות על מנת לקדם את שיתוף הפעולה ואת הייצוא הביטחוני. השליטה של משרד הביטחון בעסקאות הביטחוניות נובעת בין השאר מהצורך באישור כל עסקה כזו ובעיקר מכך שהמשרד הוא זה שמנהל למעשה את המו"מ על העסקאות, ולא התעשיות עצמן.

האכזבה הזו היא אולי הסיבה לנוכחות המרשימה של ישראל בסלון האווירי הערבי בדובאי, משרד הביטחון וכן כמה וכמה מהתעשיות הביטחוניות הישראליות הקימו שם ביתנים. היעד הוא לנסות ולממש את הפוטנציאל הקיים בשוק הביטחוני העצום של מדינות המפרץ פוטנציאל שעד כה הביא תוצאות מועטות בלבד.

אופטימיות בביתנים

סיבה לאופטימיות היא ביקורי בכירים אמירתיים בביתנים הישראלים. הביקור המעניין היה של האישיות הכי בכירה באמירויות, השיח' מוחמד בין זאייד יורש העצר והשליט של האמירויות בביתן התעשיה האווירית. בין זאייד התעכב בביתן זמן רב ושוחח עם מנכ"ל התע"א בועז לוי. לפי הנוכחים הוא גילה עניין רב וידע רחב על היכולות של התעשיה הישראלית בתחומי החלל, המל"טים, הגנה אווירית ועוד וגם בהיבט האזרחי - הסבת מטוסי נוסעים למטען ושדרוגם, לאחר העסקה שחתמה התעשיה האווירית עם חברת איתיחאד האמירתית.

בראיון בלעדי לגלובס אומר מנכ"ל התעשיה האווירית בועז לוי כי בין זאייד היה לבבי וכי הידע והבקיאות שהפגין היו רחבים, כמו גם הדגש שלו על היכולות של התעשיה האווירית. הוא איחל הצלחה לעסקת ההשבחה, ובעקבות השיחה לוי מגלה אופטימיות "לא זהירה" כדבריו. "האמירתים רואים בנו פרטנר הן בהיבטים הצבאיים והן האזרחיים בשל היכולות הייחודיות שלנו. התגובות כאן אלינו הן הרבה מעבר לדמיון ולמה שקיווינו. יש כאן חברות תעופה ענקיות והקשר עימן הוא פתח להרחבת העסקאות בתחום האזרחי".

ומה על העסקאות המתמהמהות בתחום הצבאי? "יש הבדל מהותי בין עסקאות בתחום האזרחי לצבאי שתלוי הרבה יותר בהיתרים ובקשר בין הממשלות", אומר לוי, "לקח לגורמים הממשלתיים זמן להתבשל, ההתחלה הייתה קשה, גופים ממשלתיים זזים יותר לאט, אבל נראה שכעת זה מתקדם, ומשרד הביטחון וסיבט (האגף ליצוא ביטחוני) נותנים את כל הגיבוי והתמיכה."

לפי לוי השינוי שמתרחש בין השאר בשל ההתעניינות האמירתית בפתרונות כוללים לשדה הקרב העתידי כפי שהתעשיה האווירת מתמחה ולא רק בהגנה ספציפית מפני סכנה זו או אחרת. לוי מגלה כי בביתן ביקרו לא מעט גורמים גם ממדינות האיזור הערביות שאין להן קשר דיפלומטי עם ישראל, ונוצרו קשרים להמשך.

נזכיר כי כאן בגלובס חשפנו שהמגעים בין ישראל לסעודיה התקדמו בהקשר להסכמים כלכליים ואחרים, גם אם לא כינון יחסים. בשבוע שעבר פרסמנו בגלובס כי לאחר פניות של כמה חברות, הממשל בריאד נתן אור ירוק לקיום עסקים עם חברות ישראליות דרך בחריין והאמירויות.

השוק מאוד תחרותי

בסלון האווירי דוכנים ישראלים נוספים ובהם של אלביט שם ביקר אתמול שר ההגנה של האמירויות מוחמד בן אחמד אל בווארדי ונפגש עם בצלאל מיכליס נשיא אינטל ועם יאיר קולס ראש סיבט - האגף לסיוע ליצוא ביטחוני.

ביתן ישראלי שזכה להצלחה גדולה גם הוא, הוא של חברת סקיילוק (קבוצת אבנון IGG) המתמחה במערכות נגד תקיפות רחפנים, שזוכות להתעניינות רבה. המערכת SKYLOCK DOME מאתרת ומעניקה, הגנה ונטרול של רחפנים תוקפים. היא מתריעה על זיהוי וכניסה שלו למרחב האווירי, מאתרת את מיקום המפעיל ומחלצת פרוטוקולי מידע. לאחר מכן המערכת משבשת את הקשר בין המפעיל לרחפן העוין ומספקת יכול השתלטות במקרה הצורך. המערכת הוצגה גם בתערוכת IDEX שהייתה באמירויות בפברואר, ולאחריה נחתמו כמה עסקאות מכר. בעת האחרונה גם לאחר התקיפה על בית ראש ממשלת עיראק, ההתעניינות גברה ובין השאר נחתמו עסקאות עם ממשלת אתיופיה שרכשה מערכות כאלה להגנה על בית הפרלמנט ומתקנים ממשלתיים נוספים. אתיופיה נזכיר בעיצומה של מלחמת אזרחים.

חברת IGG מהאמירויות רכשה גם היא בחודשים האחרונים את מערכת SKYLOCK DOME שנמכרו עד כה בסך הכל ל-27 מדינות בעולם ובהן גם מרוקו ומדינות במזרח אסיה. מקצת המערכות שימשו ומשמשות להגנה באירועי ספורט גדולים אבל בעיקר על מתקנים ביטחוניים רגישים, בנייני ממשל ומתקני תשתיות. החברה שהיא חלק מחטיבת ה-HLS (Homeland Security) של קבוצת אבנון בראשה עומד אביעד מצה, מעסיקה 40 עובדים, והיקף העסקאות השנתי נאמד בעשרות מיליוני דולרים. עוד עסקה קרובה ומעניינת היא עם עומאן, מדינה שקשריה עם ישראל חזקים גם אם לא רשמיים, והיא נחשבת אחת מהמדינות הבאות בתור להצטרפות להסכמי אברהם.

איציק הובר מנכל סקיילוק אומר כי החברה שלו בניגוד לגדולות, מתמחה במערכות הגנה פשוטות וזולות, וביעילות מירבית, המעניקות הגנה פרטנית ומרחבים גם יחד, בעיקר נגד הסכנה המתגברת של רחפני התקיפה. לדבריו השוק במפרץ מעניין מאוד ובעל פוטנציאל גדול, וכך החברה הכינה מצגת ופריסה מיוחדת להצגת מערכות ההגנה מרחפנים לעיני הסעודים, הסובלים רבות מתקיפות כאלה.

לפי הובר, דעיכת הקורונה מסייעת למכירות המתגברות אם כי השוק מאוד תחרותי וסקיילוק מתמקדת לא בעסקאות ענק אלא בפתרונות מיידיים ויעילים למטרות יעודיות. וכך לאתיופיה נמכרו שתי מערכות האחת להגנה על הפרלמנט, מערכת רובוט מלאה מותקנת על רכב וכוללת מכ"מ , אופטיקה ליום ולילה, גלאי רדיו וחוסמי רדיו לטווח של עד 1.5 קמ. המערכת השניה מותקנת באופן קבוע על תורן בלב אדיס אבבה לוהיא משמשת להגנה בטווחים של עד 5 ק"מ.

סקיילוק מהווה בכך דוגמא לחברות הבינוניות והקטנות המצליחות בזכות גמישותן להגיע לשווקים רבים.