אקזיטים | פרשנות

המדינה רוצה לעודד רכישת סטארט-אפים, וזה מאתגר

התור לקראת יציאה להנפקה בנאסד"ק או בבורסת ניו יורק הולך ומתארך, ואקזיט באמצעות מכירה עשוי להוות עסקה טובה ומהירה לכל הצדדים • תזכיר חוק שהוגש בימים האחרונים על ידי משרד האוצר מבקש לעודד את המגמה

הנפקת חברת פיוניר. התור לקראת יציאה להנפקה בנאסד''ק או בבורסת ניו יורק הולך ומתארך / צילום: Nasdaq, Inc
הנפקת חברת פיוניר. התור לקראת יציאה להנפקה בנאסד''ק או בבורסת ניו יורק הולך ומתארך / צילום: Nasdaq, Inc

הסטטיסטיקה פועלת מסורתית נגד רכישות של סטארט-אפים על ידי חברות ענק. מספר הזהב עומד בדרך כלל על 90% מכלל המיזוגים והרכישות שנכשלים, תופעה שנובעת בדרך כלל מפערים תרבותיים בין הרוכש לנרכש.

4 מיליארד דולר בחצי שנה: הישראליות שהנפיקו בחו"ל משקיעות את הכסף בסטארט-אפים 

במקרים רבים, משמשות הרכישות בישראל כאמצעי להגדלת כוח האדם המועסק או לרכישת פטנטים. לרוב, לאורך השנים בוטלו או שונו ללא היכר המוצרים שפותחו בעת הרכישה, והיזמים עזבו תוך שנה או שנתיים לדרכים חדשות.

גם בעיני המשקיעים והיזמים, המתנה ליציאה להנפקה בטווח הקרוב עדיפה פי כמה מונים על אקזיט באמצעות מכירה, במיוחד בתמחור הגבוה הניתן כיום בשוק הציבורי לחברות טכנולוגיה. תאגידים המעוניינים לרכוש סטארט-אפ חושבים פעמיים - המחיר יקר, התרומה לא תמיד ברורה, ואולי הם יכולים לפתח מוצר דומה בעצמם. אולי זו הסיבה בגללה נחתך מספר האקזיטים הישראלים באמצעות מכירה בשנה שעברה בכ-50%.

ובכל זאת, התור לקראת יציאה להנפקה בנאסד"ק או בבורסת ניו יורק הולך ומתארך, ואקזיט באמצעות מכירה עשוי להוות עסקה טובה ומהירה לכל הצדדים. הגמישות של אסטרטגיית היציאה של המשקיעים - בין אם בהנפקה או במכירה, היא חשובה. היא מייצרת גם לקרנות ההון סיכון אופק כלכלי: הן לא נזקקות להמתין רק להנפקה, אלא ביכולתן גם לייצר החזרים ממיזוגים ורכישות.

גם עבור החברות הרוכשות - פרטיות או ציבוריות - מדובר בדרך מהירה להגדיל את נפח הפעילות, השוק, מספר העובדים ושיפור התדמית בשוק ההון. אולי זו הסיבה בגללה כוכבות סבב ההנפקות של השנתיים האחרונות - איירון סורס, גיי'פרוג, טאבולה ואאוטבריין - ביצעו רכישות משמעותיות.

תזכיר חוק שהוגש בימים האחרונים על ידי משרד האוצר מבקש לעודד את המגמה, ואף ביתר שאת, לא רק לטובת רכישות של סטארט-אפים ישראליים, אלא גם לרכישות של חברות זרות על מנת להעביר את מרכז הפעילות ואת הקניין הרוחני שלהן לישראל.

ברשות החדשנות, ברשות המסים ובאגף התקציבים באוצר מקווים לעשות זאת באמצעות הטבות מס על הלוואות לצרכי רכישה וכן על עסקאות הרכישה עצמן. תוכניות אלה צפויות לעודד את שוק ההלוואות הישראלי ולהעניק להנהלה הישראלית משקל גדול יותר במהלך עסקאות רכישה, אך ספק אם יוכלו להתמודד עם העלייה החדשה במשכורות בהייטק הישראלי ובירידת שווי הדולר - המטבע בו מגייסות חברות ההייטק את הונן. כל עוד ישראל תשאר יקרה לחברות, הן יתפשטו בעולם, בין השאר על ידי רכישות של חברות זרות המעסיקות כוח אדם יקר מעט פחות.

צרו איתנו קשר *5988