"בניגוד לבועת הדוט.קום, הפעם יהיה תיקון, אבל זו לא תהיה מחיקה"

"אני חושב שהדור הראשון של הספאקים שראינו בארה"ב עבד לא נכון ומה שקורה עכשיו זה שיש תיקון חזק גם בארה"ב ומונעים בישראל את התקלות שקרו שם" • כך אמר זוהר לבקוביץ', יזם ומשקיע, בוועידת ההייטק השנתית של גלובס • עוד הוא מתייחס ליוזמות "טובות", הנפקות ותופעת המאכערים

זוהר לבקוביץ, יזם ומשקיע / צילום: כדיה לוי
זוהר לבקוביץ, יזם ומשקיע / צילום: כדיה לוי

"היו תקופות הזויות. היה את תקופת הדוט קום הזכור לשמצה. הסכומים היו אחרים אבל כמויות הכסף גם היו מטורפות. היום זה שונה, כי החברות שמתחת הן חברות אמיתיות. בדוט קום החברות שהיו מתחת היו אשפה". כך אמר זוהר לבקוביץ', יזם ומשקיע, לכתב ההייטק אופיר דור בוועידת ההייטק השנתית של גלובס, כשהוא מתייחס לשנות ה-90 בהן רשם את הסטארט אפ הראשון שלו. "אני חושב שהפעם יהיה תיקון, אבל זו לא תהיה מחיקה. תהיה ירידה, יירדו ב-10% או 15%, אבל הבשר הוא שם, החברות הן אמיתיות, הטכנולוגיה אמיתית, זה עובד".

אתה לא רואה מצב כמו בועת הדוט קום, שכולם יירדו באיזה 50%?
"קשה לי להאמין. יהיו חברות שיימחקו, ראיתי חברות שמשקיעות ברכבים אוטונומיים וכל מיני דברים כאלה שניפחו שווי למפלצות. נראה חיתוך בחברות שהוקמו על ידי ספאקים בארה"ב. לא איירון סורס, שכבודם במקומם מונח והם ימשיכו להצלי אנחנו נראה חברות שייחתכו מאוד, אבל בגדול השוק ברובו הוא שוק טוב. חברה כמו מאנדיי, וויקס, אפל, גוגל, הם עדיין עושים דברים טובים. יכול להיות שנראה ירידה קלה, אבל דרמות לא יהיו פה".

אמרת את המילה SPAC. זו הדרך החדשה-ישנה לבורסה. זו אחת התופעות של יותר מדי כסף, של חברות לא טובות נכנסות לבורסה בדלת האחורית. למה צריך את זה?
"צריך את זה כי הבורסה האמריקאית והישראלית הגיעו למקום בו צריך להאיץ אותן. התהליכים הפכו ליקרים וארוכים מדי. הגענו למקום שלהנפיק חברה ב-IPO מלא בנאסד"ק יכול לקחת שנה וחצי. עבור מנכ"לים זה תהליך מפחיד נורא. אתה יודע איפה השוק היום, אתה לא יודע איפה הוא יהיה עוד שנה וחצי. העלויות גבוהות מאוד וזה מנע מהרבה חברות טובות להגיע לשם.

"כמנכ"ל כשאני יודע שיש לי כסף לעוד שנה ואני יודע ש-IPO ייקח יותר מזה, זה מבלבל. לכן קמו ספאקים, אבל אני חושב שהדור הראשון של הספאקים שראינו בארה"ב עבד לא נכון ומה שקורה עכשיו זה שיש תיקון חזק גם בארה"ב ומונעים בישראל את התקלות שקרו שם. וזה הולך להיות הרבה יותר נכון, הרבה יותר נקי, הרבה יותר משתלם".

טוקספייס זו דוגמה לחברה שהתחיל במסגרת SPAC והיום ירדה ב-70%. זה לא איזה מסלול לחברות לחברות שייכנסו בשווי גבוה מדי?
"המודל שהתחיל בארה"ב והיה מודל שגוי, היה מודל במסגרתו היה תמריץ ליזם ה-SPAC להעלות את השווי ולהנפיק בכמה שיותר, למכור את המניות שלו ולברוח משם, ואחר כך שקרנות הפנסיה יתקנו את הנזק. המודל שהרשות בישראל בנתה, עם הרבה שכל ובדיקה, הוא מודל אחר שאני כיזם של SPAC בארץ לוקח על עצמי חסימה של קרוב ל-3 שנים על האחזקות שלי. אם לקחתי חברה והנפקתי אותה במיליארד דולר והיא בעצם שווה רק 100 מיליון, אני אפגוש את הכסף שלי רק עוד 3 שנים. השוק לא יסלח לי כל כך הרבה זמן. הפסדתי את הכל.

"לכן המוטיבציה שלנו היא למצוא חברה אמיתית, סולידית, שאפשר להפוך אותה ליוניקורן אמיתי. להנפיק אותה בשווי אמיתי ולבנות אותה ביחד עם החברה במשך 3 שנים עד שגם אני אוכל להנות מזה. המוטיבציה היא הפוכה לגמרי - זה ינקה את השוק מספקולנטים. בארה"ב מי שנכנס היו בעיקר שחקנים ספקולטיביים. היום כשאתה חסום ל-3 שנים, זו כבר לא ספקולציה כיפית. אני חושב שעשו פה מאוד בשכל, וזה מפתיע שאני אומר על רשויות שהן עשו בשכל, אבל הן עשו עבודה מדהימה".

אתה החלטת לעשות סטארטאפ של אימפקט, שזה אומר לנסות איזושהי בעיה "טובה" לעולם שזה להתמודד עם בריונות ברשת, עם תכני שטנה ודברים אחרים. נוטים לסגוד להייטק, במיוחד בישראל. יש הייטק טוב והייטק רע לדעתך?
"אני חושב שעברנו את גיל 3, כל דבר יכול להיות טוב ורע. אני לא חושב שיש יזמים שהקימו את החברות שלהן כדי לעשות נזק. כשצוקרברג ושריל חשבו על פייסבוק, הם לא אמרו 'בואו נקים פלטפורמה שילדים ייאנסו בה'. כשהקימו את יוטיוב, הם לא חשבו שיריצו שם סרטוני פדופיליה. אבל לפעמים המערכת קמה על יוצריה, לפעמים מאבדים שליטה ועכשיו זה הזמן לקחת שליטה חזרה.

"כשהתחלנו, היה לי רעיון ללכת לקרנות וליזמים גדולים עם מטאטא ויעה ולהגיד 'כולנו הרווחנו מליצור את החברות האלה, בואו ננקה'. הילד שלי יודע שאחרי שמשחקים - אוספים ומנקים. עשינו המון כסף מהיצירה של הבעיה הזאת, בואו ננקה. פייסבוק הם אחלה, 90% ממה שהם עושים הוא טוב, אבל ה-10% הרע הוא נורא. גם בגוגל, כשמחפשים 'סלפי עירום' מקבלים מיליון ילדות אמריקאיות בעירום. גוגל לא רוצים שזה יקרה, נלחמים בזה. אבל זה כמו שאני אומר לבן שלי - עשינו משהו, יש תופעות לוואי, בוא ננקה אותן.

"אני לא מגיע משיפוט של טוב ורע אלא שיש תופעות לוואי שצריך לתקן. יש גם חברות שהן גם רעות מהיסוד - האופציות הבינאריות שישראל הייתה מעצמה שולטת בהן, זה רע מהיסוד. הימורים על סוגיהם השונים יש בזה הרבה רע, השאלה היא איך עושים את זה. יש אלמנטים לכאן ולכאן. צריך להתמודד עם המציאות. אפילו פורנו - איך אתה מפיק את הפורנו? האם אתה עושה את זה בצורה חוקית או שאתה מנצל נשים כדי להפיק את זה בצורה אגרסיבית ואלימה? אני חושב שאפשר לעשות פחות או יותר הכל, אבל עם אתיקה. וכשעובדים עם אתיקה, ועושים את הדברים נכון - הכל יכול להיות בסדר".

זוהר לבקוביץ, יזם ומשקיע / צילום: כדיה לוי
 זוהר לבקוביץ, יזם ומשקיע / צילום: כדיה לוי

כשאתה מגייס עובדים, אתה נתקל בעובדים שאכפת להם מה החברה עושה?
"אנחנו בעסקי ההכללות עכשיו? כשיש לך אוכלוסיה, יש לך את הכל. בכל אוכלוסיה יש את הטובים ואת הפחות טובים. רוב עובדי ההייטק שאני נתקל בהם הם אחלה אנשים. רוב האנשים בעולם הם אחלה אנשים, ותמיד יש את המיעוט האחר. כשאני יושב מול מועמד לגייס אותו, ואני אומר לו - אפשר לקחת את המוח הנפלא שלך ואתה יכול לקטלג מגפיים באמזון לבלק פריידיי או שאתה יכול לבוא אלינו ולעזור לנו לתפוס פדופילים, ברור שזה עושה אימפקט. יש אנשים שהאימפקט עליהם הוא אדיר והם יוותרו על הרבה משכורת ותנאים כדי לעשות את הדבר הנכון, ויש כאלה שזה פחות או בכלל לא ישפיע עליהם. החוויה שלי מהעולם היא שרוב האנשים הם טובים, ובוודאי אלה שאני נתקל בהם בהייטק".

אני נתקל בפוסטים אצלך בפייסבוק בתופעה של מאכערים בהייטק שמנסים להביא עסקאות ואתה לא כל כך אוהב את הדרך שהם עובדים בה.
"יש לי בעיה עם כל דבר שנכנסים אליו האנשים הלא נכונים. בישראל השוק שסביב ההייטק, של אנשים שפחות מתאימים למה שהם עושים ובאים להינות מהפירורים ולקחת טרמפ על ההייטק, הוא בעייתי. אני חזרתי לארץ אחרי המון שנים בארה"ב, ושאלתי ידידה אם היא יכולה לקשר אותי לסוכן ביטוח שיבטח את המכולה שלי שעמדה להגיע לישראל. היא חיברה, במהלך הפגישה עם סוכן הביטוח הוא אמר לי - יש לי חבר יזם, אולי תיפגש איתו ותשקיע בו? נפגשתי, השקעתי, ואחרי כמה חודשים קיבלתי הודעה מאותה ידידה שאני חייב לה 5% על זה שהיא חיברה אותי לסוכן ביטוח שיבטח את המכולה שלי וכו'. כמובן שהתשובה שלי הייתה מאוד קצרה והתחילה באות F. מאז נתקלתי בתופעה הזאת המון. קשה לי עם אנשים שלא מכבדים את המקצוע שלהם.

"יש בישראל ובארה"ב בנקאי השקעות, אנשים שעובדים קשה, קורעים את התחת, לומדים את החברה שהם מייצגים, עושים מאץ' אמיתי, נפלא. מגיע להם כמה שהם מבקשים. מצד שני יש כל מיני מאכערים ושרלטנים. כתבתי לא מזמן על מישהי שכתבה לי שם של חברה ואמרה לי 'בוא תשקיע בחברה'. היא לא ידעה מה אני מחפש, היא לא ידעה מה החברה עושה. החברה מאותו רגע מוכתמת עבורי, כי אם אני רוצה להשקיע אני חייב לגברת האלמונית הזאת שלא עשתה שום עבודה 5%. על מה? מה קרה פה?

"קשה לי עם אנשים כאלה, שתופסים יזמים מהפריפריה שקשה לנו יותר להגיע לאנשים הגדולים כי אנחנו לא מהקליקה. המאכערים האלה תופסים את האנשים שיותר קשה להם, ודופקים אותם. עצוב לי לראות שרלטנים שמשתלטים על יזמים טובים עם סיפורים, שקרים והונאה ודופקים להם את העסק, ובזה אני נלחם. בעיני צריך רגולציה כמו בקליפורניה, שלבנקאי השקעות יש רישיון. אם החברה לא עובדת כמו שהוא סיפר, אני יכול לתבוע אותו".

***גילוי מלא: האירוע נערך בשיתוף החברה הכלכלית לפיתוח פתח תקווה, אמדוקס, מיקרוסופט, Google Cloud ורשות החדשנות