הצוללת | פודקאסט

זו הייתה שנת האקזיטים של הקיבוצים. האם החברים הפכו לשמחים יותר?

לא רק ההייטק הישראלי בתנופה בשנתיים האחרונות, כי אם גם התעשייה הקיבוצית, שרשמה עשרה אקזיטים רק ב-2021 • האחרון שבהם התרחש בקיבוץ גזית, עם המכירה של פלזית-פוליגל לפלסקולייט תמורת כ-200 מיליון דולר, סכום שובר שיאים • האם בום האקזיטים יימשך גם לתוך 2022? • הצוללת, האזינו

קיבוצים / צילום: איל יצהר
קיבוצים / צילום: איל יצהר

כשמדברים על "אקזיט", המחשבה הראשונה שעולה לראש היא - הייטק. חברה קטנה עם טכנולוגיה מבוקשת שנמכרת לחברה גדולה יותר, בתמורה למאות מיליוני דולרים, או כזו שיוצאת להנפקה בנאסד"ק, ברעש וצלצולים.

אבל שנת 2021 עשויה להיזכר דווקא כשנת האקזיטים של הקיבוצים. עשרה אקזיטים של קיבוצים נרשמו רק בשנה הזו, האחרון שבהם, מלפני כחודש, הוא של חברת פלזית-פוליגל של קיבוץ גזית שנמכרה לפלסקולייט האמריקאית. גם סכום המכירה שובר שיאים באקזיטים הקיבוציים: יותר מ-200 מיליון דולר. פלזית-פוליגל היא חברה שמייצרת לוחות פלסטיים לחממות ומקלחונים למשל. וזה לא אקזיט ראשון לקיבוץ אלא כבר אקזיט שני.

עוד דוגמה טרייה מגיעה מקיבוץ שדה נחמיה שבידיו נמצאת חברת מוצרי הפלסטיק חוליות. קרן ההשקעות הפרטיות טנא שמתמחה, בהשקעות בקיבוצים ושותפה בחברה, בוחנת כעת אפשרות להוציא אותה להנפקה בבורסה בתל-אביב לפי שווי של לפחות 800 מיליון שקל. גבוה פי 4 מהשווי שלפיו נכנסה להשקעה בה לפני כשלוש שנים.

זוהי רק ההתחלה. רשימת האקזיטים של הקיבוצים רק מהשנה החולפת ארוכה ביותר: החל ממצר, העוגן, שדה אליהו והזורע ועד גן שמואל, געתון ועוד ועוד. כפי שמנסח זאת ערן בן-שושן, מנהל משותף בדולפין בית השקעות, וחבר ההנהלה הכלכלית בקיבוצו עין כרמל, "הכוכבים הסתדרו לתעשייה הקיבוצית".

הוא מתכווון לכך שהתקופה של משבר הקורונה דווקא שיחקה לידיהם של הקיבוצים, לאור "עלייה במחירי חומרי הגלם ובתעשיית מוצרי הפלסטיק. תעשייה המהווה חלק הארי בתעשייה הקיבוצית". גם מבחינת נדל"נית, הקיבוצים הפכו ליעד מבוקש בשנתיים האחרונות, אחרי שיותר ויותר משפחות - לצד אנשים צעירים - חיפשו לעבור למקום כפרי וקהילתי יותר. חלקם לכן רכשו בתים בקיבוצים, או עברו להתגורר בהם בשכירות.

את הנסיקה של התעשייה הקיבוצית רואים זאת גם בנתוני המכירות. בשנת 2021 הכניסה התעשייה הקיבוצית כ-50 מיליארד שקל, עלייה של קרוב ל-5% בהשוואה ל-2020. היקף המכירות של התעשייה הקיבוצית בחו"ל הוא כיום יותר מכ-50%-55% מהיקף הפעילות, לעומת כ-40% בכלל התעשייה בישראל. כך לפי חברת המידע העסקי Coface Bdi.

ההצלחה שלה זוכה התעשייה הקיבוצית נפרשת כבר על פני עשור שלם. זה עשור שבו קיבוצים הכניסו משקיעים; מכרו אחזקות; החלו להיסחר בבורסות ברחבי העולם; ואף הפכו למשקיעים בעצמם בסטרט-אפים שונים. במילים אחרות, הקיבוצים החליפו את דת העבודה בדת הכלכלה.

האם מגמת האקזיטים של הקיבוצים צפויה להמשיך גם בעתיד? האם רואים יותר אקזיטים בקיבוצים העשירים ביותר, או דווקא בפחות מבוססים מביניהם? והאם הכסף הגדול הפך את הקיבוצניקים ליותר מבסוטים מהחיים? בכל אלה נעסוק בפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".

צרו איתנו קשר *5988