היזמת שפיתחה פתרון חדש לפרקינסון: "האפקט הלא תרופתי יכול להיות דרמטי"

מיכל צור, את מייסדת ומנכ"לית משותפת ב־Remepy, חברה שמפתחת פתרון לפרקינסון ולמחלות נוספות. הגעת מחברות הייטק קלאסיות כמו סאיוטה, שעסקה באבטחת מידע ונפתלי בנט היה המנכ"ל שלה, וקלטורה. איך מצאת את עצמך בעולמות הביומד?
"מה שאפיין גם את סאיוטה וגם את קלטורה זה שיצאנו לדרך כקבוצה של אנשים שרצתה לעשות משהו יחד, ורק אחר־כך חשבה על הרעיון ופיתחה אותו. היתרון במקרה הזה הוא שקל מאוד לעשות פיבוטים (שינויי כיוון - ה"ו) יחד, כי העיקרון שמחבר את הקצוות הוא הקבוצה ולא הרעיון".

● "ישראלים חשבו שיחכו להם בקנדה עם שטיח אדום - וגילו שהם פשוט מהגרים"
● CBS קנו את האתר שלה ב־150 מיליון דולר. האם היא תשיב להם את הקהל השמרני?
● עם גיוס המונים של 9 מיליון דולר: השוקולד הישראלי שמוכר אפילו לבלגים
● המיליארדרים של תעשיית אריכות החיים

כך זה גם היה הפעם, ב־Remepy?
"לא בדיוק, התחלנו גם כקבוצה וגם עם רעיון. הבנו שהמדע מקדים את עולם הרפואה בכמה שנים, ושדרך הכלים הטכנולוגיים אנחנו יכולים לגשר על הפער. בתקופה הראשונית, כשאמרתי לחברים שאני מתכוונת להיכנס לעולמות ה־Healthcare, הם אמרו לי: תגידי, את משוגעת, את לא יודעת איזו רגולציה יש שם וכמה זה קשה. התחלתי לבדוק וראיתי שהרגולציה בתהליכי שינוי משמעותיים מאוד. כיום למשל יש ב־FDA מסלול חדש מקוצר ויעיל מבעבר לאישור תרופות היברידיות, הסוג שאנחנו מפתחים (שילוב של תרופה ואפליקציה לניהול מחלה - ה"ו). לכן אנחנו רצים מהר. אנחנו רוצים להיות הראשונים שמביאים טיפול מסוג כזה לשוק".

תסבירי למה הכוונה בתרופה היברידית.
"ידוע כיום שברוב המחלות הטיפול הרבה יותר טוב אם משלבים בין טיפול תרופתי לטיפול לא תרופתי. הטיפול התרופתי הוא משהו שהרופאים ממש מכירים. הם יודעים מה מנגנוני הפעולה, מה המינון, כי הרי אלה עוברים ניסויים ורגולציה.

"מנגד, יש עולם שלם של טיפולים שאנחנו יודעים שעובדים - פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, תרגולים קוגניטיביים, טיפולים פסיכולוגיים, פעילות גופנית, תזונה. אבל הרופאים לא תמיד יודעים מה מנגנוני הפעולה שלהם ומה המינון הנדרש. גילינו שיש מחלות, בעיקר נוירולוגיות ואימונולוגיות וגם סוגים מסוימים של סרטן, שבהן האפקט של הטיפול הלא תרופתי יכול להיות ממש דרמטי".

אפליקציה להעצמת התרופה

מבין כל המחלות שאתם מתמקדים בהן ועושים ניסויים קליניים לטיפול בהן - פרקינסון בשלב הכי מתקדם. איך הגעתם דווקא לזה?
"לפני שבחרנו את המחלות, אמרנו: בואו נראה מה יכול להיות האפקט של אפליקציה שמנגישה לאנשים כל מיני תרגולים - בלי תרופה. לכן גייסנו לסדרת ניסויים אנשים שלא מקבלים תרופות אבל היו קצת לא מאוזנים, למשל מי שסובייקטיבית חושבים שיש להם דעיכה קוגניטיבית, או שסובלים מרמות חרדה ולחץ גבוהות.

"בדאטה של הניסויים הראשונים ראינו שאנחנו משפיעים על קישוריות באזורים מוטוריים במוח בעקבות התרגולים המיוחדים שפיתחנו. ככל שהמחקר התקדם, גילינו שיש הרבה מאוד סוגי תרגולים שיש להם אפקט דרמטי בהקלת סימפטומים של פרקינסון. אנחנו מקווים שבעתיד נראה שהתרופה גם מעכבת את התפתחות המחלה. הפתרון שאנחנו מפתחים משלב בין פרוטוקול דיגיטלי לבין תרופה נפוצה לפרקינסון שמעלה את רמות הדופמין במוח. השילוב הוא מה שהופך את התרופה להיברידית".

את יכולה להמחיש איך זה עובד?
"האפליקציה נותנת פרוטוקול של תרגילים. במקרה של פרקינסון מדובר בכאלה מסוג מוטוריקה עדינה, תרגילי דיבור, פיזיותרפיה, תרגילים קוגנטיביים ואפילו תרגולי ריקוד, שאותם מבצעים במשך 15 עד 40 דקות.

"כדי לקבל אישור FDA אנחנו עורכים סדרת ניסויים קליניים זהים בחומרתם לתרופה רגילה. אנחנו עומדים לקראת השלב השלישי של הניסוי הקליני, שיחל ביוני 2026, ויכלול כ-400-300 אנשים. מחציתם יקבלו את השילוב של התרופה והאפליקציה, מול תרופה פלוס אפליקציית פלצבו, כדי להוכיח שלטיפול ההיברידי יש אפקט הרבה יותר משמעותי. אני מעריכה ששנה וחצי אחרי סיום הניסוי הטיפול יוכל להיות מאושר".

בשנים האחרונות ניכר שיש טרנד של תרופות היברידיות. אבל ראינו שחברת Pear Therapeutics האמריקאית למשל פיתחה תרופה דיגיטלית בתחום ההתמכרויות - כלומר אפליקציה בלבד - וסופה היה כישלון עד כדי פשיטת רגל.
"Pear Therapeutics הייתה אחת החלוצות בתחום התרופות הדיגיטליות. היא פרצה את הדרך להבנה של ה-FDA שאפשר לייצר אפקטים טיפוליים באמצעות אפליקציה דיגיטלית. היא ניסתה להחליף תרופה באפליקציה ונתקלה בכמה אתגרים, למשל לשכנע רופאים וחולים לא לפנות לתרופה, אלא לעבור טיפול דיגיטלי בלבד. ומדובר היה במחלות שבהן לחולים לא בהכרח הייתה מספיק מוטיבציה להשקיע בטיפול בעצמם".

דיברנו על פרקינסון, אבל אתם עוסקים במחלות נוספות. במה מדובר?
"מחלה אוטואימונית בשם מיאסטנה גראביס, טיפול הורמונלי לנשים בטיפולי פוריות וכן סרטן מסוגים מסוימים".

"המדינה בתת-ניהול ואין אמון"

בלטת במחאת ההייטק בשנתיים וחצי האחרונות. במרץ אמרת בכיכר הבימה: "בלי שלטון חוק תהיה פה אנרכיה, ובאי־ודאות חוקית אין ביטחון, אין כלכלה ובטח שאין הייטק". איך את רואה את הדברים היום?
"היינו צריכים מבוגר אחראי בדמות הנשיא טראמפ שיבוא ויכתיב לנו מה לעשות, אחרת היינו ממשיכים להילחם עוד הרבה זמן. אחת הבעיות הכי גדולות כרגע היא חוסר אמון בקרב חלקים גדולים בציבור כלפי כל מה שהממשלה עושה. המדינה בסוג של תת־ניהול ותת־תפקוד וכבר אין אמון בשום דבר.

"שנתיים אחרי האסון הכי גדול שפקד את המדינה הממשלה עדיין מנסה לייצר קיטוב בין מחנות בציבור. זה רע מאוד. אבל הציבור נשא את האלונקה ביחד, נפצע ביחד, נהרג ביחד. אנחנו במצב שבו נמחקה האחריות, שבה לא ניתן שום דין וחשבון לציבור, ולראיה לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית".

כשאת רואה, למשל, את מחאת החרדים העצומה בירושלים מהשבוע שעבר נגד הגיוס, תחת סלוגנים מסוג "נמות ולא נתגייס", מה עובר לך בראש?
"מה שעובר לי בראש הוא שברמה הדמוגרפית ישראל לא תוכל להתקיים אם החרדים לא ישתלבו בחברה כאזרחים שווי זכויות ושווי חובות. התרגלנו לחיות עם ציבור שלם שלא עובד, לא משרת, ומקבל הרבה מאוד תגמולים מהמדינה. זה לא הגיוני. אין סיבה שהציבור הזה לא יעבוד, אין סיבה שהציבור הזה לא ילמד לימודי ליבה, ואין סיבה שחלק מהציבור הזה גם לא ישרת בצבא".

את מזהה ייאוש או שאנחנו עדיין לא שם?
"אני חושבת שעדיין אין ייאוש ושיש הרבה מאוד תקווה. רוב האנשים שמקיפים אותי רוצים להמשיך לחיות פה. הציבור לא טיפש. הוא מבין שקרה מחדל גדול, שהמדינה לא מנוהלת, והשינוי יבוא לידי ביטוי בבחירות הקרובות, אין לי ספק. בסוף חייבת להיות פה מנהיגות שהיא ממלכתית, מאחדת ולא מקוטבת; מנהיגות שהיא של כל הציבור, לא רק של חלק קטן ממנו. צריך להביא בחשבון את האינטרסים של כולם, כולל החרדים".

את נפתלי בנט, מתמודד מוביל בבחירות הקרובות, את מכירה 25 שנה. הוא גם חבר דירקטוריון ב־Remepy. בעבר הוא היה יו"ר מועצת יש"ע ועמדותיו ימניות במובהק. היו לכם לאורך השנים ויכוחים על רקע פוליטי?
"נפתלי אוהב לשמוע רעיונות ועמדות ששונים משלו, והוא גם קשוב. זה אחד הדברים שהכי מאפיינים אותו. אז כן, היו לנו המון ויכוחים על הרבה מאוד נושאים לאורך השנים. אבל עוד לפני שהיה ראש ממשלה, הוא אמר שקיטוב הוא אחת הסכנות הגדולות לחברה הישראלית.

"הרבה אנשים מאוד הופתעו מהממשלה שהוא הקים, למרות העמדות המאוד ימניות שלו. אותי זה לא הפתיע כי הוא הבנאדם הכי ממלכתי ומאחד שאני מכירה".

שורה תחתונה?
"המדינה הזאת כנראה תמיד תצטרך להגן על עצמה, ותוכל לעשות זאת רק אם תהיה מובילה מבחינה טכנולוגית ומדעית, ממש בחזית".

את חושבת על כניסה לפוליטיקה?
"אני רואה את עצמי מעורבת במה שקשור להגדרה מחודשת של החוזה החברתי במדינה, מה שאפשר לקרוא לו 'חוקה רזה'. בעיניי, אחת הסיבות שיש כל־כך הרבה חוסר אמון בין הקבוצות בציבור היא היעדרו של מסמך שמגדיר מספיק טוב את מערכת היחסים בין המוסדות השלטוניים לבין האזרחים במדינה, כי כל אחד כל הזמן חושש שידפקו אותו.

"אפשר לקרוא לזה מסמך חברתי, הצהרת העצמאות החדשה או הצהרת אחדות ועקרונות שעליהם המדינה מושתתת. זה משהו שאשמח לקחת בו חלק, אם תינתן לי ההזדמנות. זה דומה בעיניי להסכם מייסדים, שיש בסטארט-אפים".

ישראל היא בהחלט סוג של סטארט־אפ, או אולי נכון יותר לומר - סטארט־אפ שצמח לחברה גדולה שמחפשת את דרכה.
"כשמדינת ישראל יצאה לדרך היה לנו מעין הסכם מייסדים, שנקרא הצהרת העצמאות, והוא הביא אותנו עד גבול מסוים. עכשיו הפכנו להיות חברה ציבורית גדולה מאוד, עם הרבה יותר סוגים של אנשים שמפחדים שזכויותיהם ייפגעו. לכן דרוש לנו כיום מסמך מכונן חדש".