גם בלי לבטל את גיוס החובה, צה"ל צריך להתעדכן

לראשונה מאז שהתחילו לשאול את השאלה הזאת, התגלה שיש רוב בציבור הישראלי לרעיון של צבא מקצועי: צבא שמבוסס על גיוס מבחירה ותגמול ראוי למשרתים. הצבא המקצועי יהיה קטן יותר, אך השקעת משאבים ראויה תאפשר לשמור אותו בגודל הראוי לעמידה ביעדי הביטחון של ישראל. משאבים אלו יושגו מהתועלת הכלכלית האדירה של שחרור מאסה של צעירים ללימודים, הכשרה ושוק העבודה כמה שנים מוקדם יותר. משרד האוצר כבר אמד את התועלת מכך בעשרות מיליארדי שקלים בשנה, וניתן לגייס חלק מהכסף הזה כדי להוסיף עוד חיילים, תגמול אישי וחימוש מתקדם.

עם זאת, יש כאלו שחוששים מההשלכות של מעבר כזה, כמו מחסור בכוח אדם וויתור על היומרה מעצבת החברה של צה"ל. נראה שזו כבר לא עמדת רוב, אך זו עמדה לגיטימית ואיתנה בציבור הישראלי. בכל מקרה, גם בתרחיש האופטימי ביותר מעבר לצבא מקצועי לא יתרחש מחר, והוא יהיה כרוך בשינויים ניכרים בניהול כוח האדם של צה"ל. לכן, אני רוצה להציע כמה הצעות שגם תומכי צבא מקצועי וגם תומכי גיוס החובה יוכלו להסכים עליהן. אלו רפורמות שעונות על חלק מהבעיות שיוצר גיוס החובה, בלי לבטל אותו כליל:

הורדת גיל הפטור לחרדים

בואו נפסיק לעבוד על עצמנו, החרדים לא הולכים להתגייס בהמוניהם. זה פשוט לא הולך לקרות. החוק היום מחייב חרדים ללמוד בישיבה תחת הסדר "תורתו אומנותו", ואוסר עליהם לעבוד עד שיכלו את "שירותם" בישיבה. זו קטסטרופה כלכלית וחברתית, משום שזה הגיל הקריטי להחלטות כמו נישואים, ילדים וקריירה שמכריעות בין חיים של תורה ועבודה לחיים של לימוד במשרה מלאה. בהתחשב בדמוגרפיה החרדית, זה יכריע את גורל המדינה, פשוטו כמשמעו.

האם זה שוויוני? לא. האם המצב היום שוויוני? גם לא. שוויון יהיה רק כשיהיה צבא מקצועי באופן מלא. גם הממשלה הנוכחית מבינה את זה, ורה"מ בנט דרש את הורדת גיל הפטור ל-21. אלא שבעקבות התעקשות של בני גנץ, נוצרה נוסחה משונה בהוראת שעה ל-3 שנים. זה נושא שחשוב להתעקש עליו בחזרה.

העלאת שכר החיילים

למרות ההכרזה האחרונה על העלאת שכר החיילים ב-50%, מגויסי החובה בצה"ל ימשיכו להרוויח "שכר" מביך: בין 1,235 שקל לעורפיים ל-3,048 שקל ללוחמי חוד בשנתם השלישית. צריך להציב גבוה בסדר העדיפויות התקציבי את העלאת את השכר למינימום (5,300) ואף יותר למקצועות צבאיים חשובים, יחד עם דיפרנציאליות באורך השירות.

שירות דיפרנציאלי

השירות הצבאי היום לא שוויוני. אין דין לוחם בגבעתי כדין פקיד בשלישות כדין איש סייבר כדין טייס קרב. יש גם עדיין פער בין גברים לנשים באורך השירות, וברור לכולם שיש בכך היגיון בשל הבדלי התפקידים.

אני מציע לקחת את ההיגיון הזה למסקנתו המלאה: שירות ארוך יותר במקצועות שדורשים הכשרה ארוכה יותר, ושירות קצר יחסית לאלו שעובדים במקצועות שקל להכשיר כוח אדם לבצעם. כל עוד מאזנים זאת בתשלום גבוה יותר על השירות הארוך יותר, אין כאן פגיעה בשוויון יותר מאשר היום. מה שבטוח, הביטחון ירוויח.

רפורמה בשירות הקבע

בצבא מקצועי, הצבא כולו יהיה מורכב מחיילי קבע. אך רגע לפני שעושים זאת, כדאי לערוך רפורמות מקיפות בשירות הקבע הנוכחי: פנסיה בגיל 67 כמו כל עובד בישראל, גיוס נרחב מהאזרחות לתפקידים ספציפיים, תגמול כספי על ביצועים, אזרוח של מערכים שמאפשרים זאת וכמובן - ביטול תוספות הרמטכ"ל לטובת שכר הולם לכל הדרגים.

מודל חצי-מקצועי

תא"ל במיל' אורן אבמן אף הציע מעבר של צה"ל למודל חצי מקצועי, במסגרתו:

1. שירות חובה יימשך 18 חודשים, תוך ביטול כלל המסלולים הייחודיים כמו ישיבות הסדר, נח"ל חרדי ועוד.

2. שירות בתפקיד לוחם יימשך שלוש שנים, ולאחר 18 חודשים יקבל הלוחם משכורת מינימום כפי שנהוג במשק, במשך חצי שנה. בשנת השירות השלישית יקבל משכורת המקבילה לתנאי קבע.

3. הצבא ייצור שלד מקצועי של קצונה ואִתרוג הלוחמים בצה״ל ושל היחידות הלוחמות - יש לייצר בידול באופן דרמטי ביחס לאחרים. כך גם עבור תומך הלחימה ביחידות הלוחמות, ובמערכים חיוניים נוספים שיגדיר הצבא (מודיעין וכדומה).

4. מערך מילואים סמי-מקצועי דיפרנציאלי - מַעֲבר למודל כשירות ואימונים חדש, בדומה למשמר הלאומי של ארצות הברית אשר מתאמנים במהלך סוף שבוע שלם פעם בחודש, נוסף על שבועיים מרוכזים בשנה.

בעזרת פתרונות פרקטיים כאלה ניתן לחזק את הביטחון, לייעל את צה"ל ולהפחית את הפרת זכויות הפרט במודל הנוכחי. יש הרבה מה לעשות גם בלי לבטל את גיוס החובה, ואם מהלכים כאלו יצליחו - יהיה ניתן לשקול בצורה מושכלת יותר גם מעבר לצבא מקצועי באופן מלא.