אומיקרון מדגיש את הסיכון של שיעור התחסנות נמוך במדינות עניות

הזן החדש של נגיף הקורונה זוהה לראשונה באפריקה, שם רק 7% מהאוכלוסייה מחוסנת במלואה, בעוד שבמערב שיעור החיסון עומד על 58%־67%

חיסון לקורונה בדרום אפריקה / צילום: Associated Press, Themba Hadebe
חיסון לקורונה בדרום אפריקה / צילום: Associated Press, Themba Hadebe

הזיהוי של זן חדש של נגיף הקורונה עם מוטציות רבות בדרום אפריקה בשבוע האחרון מדגיש את הסיכון לבריאות הציבור בקרב אוכלוסיות גדולות ולא מחוסנות בעולם המתפתח, שם נאבקות המדינות להשיג חיסונים בעוד שהנגיף מתפשט ומתפתח.

בסך הכל, רק 7% מהאנשים באפריקה מחוסנים במלואם, לעומת כ־42% מאוכלוסיית העולם כולו - על פי אוניברסיטת אוקספורד. באירופה ובארה"ב, רמות החיסון עומדות על 67% ועל 58%.

הפער הזה, כך אומרים מומחי בריאות הציבור, עזר לפתוח את הדלת לעליית הווריאנט האחרון, שיש בו יותר מ־50 מוטציות - כולל 30 על חלבון הספייק, החלבון אותו תוקפים החיסונים - לעומת הזן שהתגלה בסין לפני שנתיים.

מדעני ארגון הבריאות העולמי הכריזו ביום שישי שהזן החדש, שכינו אותו אומיקרון, הוא "וריאנט מדאיג", ואמרו שהעדויות מצביעות על כך שהוא יותר מדבק ויכול להדביק גם אנשים שחלו בעבר בקורונה או אנשים מחוסנים.

הווריאנט שכרגע נפוץ בעולם, דלתא, זוהה לראשונה בהודו וגרם לעלייה בהדבקות שהגיעה באביב האחרון במדינה, שמעט מתושביה קיבלו חיסוני קורונה, לשיא של 400 אלף מקרים ביום. כשליש מתושבי הודו מחוסנים לגמרי כיום, אך אזורים נרחבים של העולם המתפתח מפגרים אחרי נתון זה בהרבה.

במדינה המאוכלסת ביותר באפריקה, ניגריה, רק 1.7% מהאנשים מחוסנים לגמרי מתוך אוכלוסייה של 206 מיליון נפש. במדינה השנייה המאוכלסת ביותר באפריקה, אתיופיה, הלכודה כעת במלחמת אזרחים, רק 1.2% מהתושבים חוסנו.

העולם עלול להידרדר למעגל מסוכן

כמה מומחי בריאות הציבור אומרים שהם חוששים שהעולם עלול להידרדר למעגל מסוכן שבו זנים חדשים ומדאיגים מתפתחים בקרב אוכלוסיות לא מחוסנות, וגורמים למדינות המחוסנות יותר להזמין זריקות דחף, מה שיקשה עוד יותר על הבאת חיסונים לעולם המתפתח.

"אנחנו במצב שבו מדינות בעלות הכנסה גבוהה ימשיכו לקבל חיסוני דחף באופן שגרתי, בעוד שאנשים במדינות בעלות הכנסה נמוכה עוד לא קיבלו את המנה הראשונה של החיסון", אמרה אלכסנדרה פלאן, פרופסורית אסיסטנטית לבריאות הציבור ובריאות עולמית באוניברסיטת ג'ורג'טאון.

על מנת לעזור לסגור את הפער, הודיע במאי ממשל ביידן שיתמוך בהשהיה זמנית של רישום הפטנטים וקניין רוחני אחר הקשורים לחיסונים. הרעיון היה לתת למדינות מתפתחות לייצר חיסונים בעצמן לאוכלוסיות שלהן.

תומכי הרעיון הזה, כולל דרום אפריקה והודו, לא הצליחו להגיע להסכמים עם מתנגדיו, כולל האיחוד האירופי, שאמרו שהסרת הגנות הפטנטים תדכא את ההשקעה במחקר תרופות ולא תקל בסוף על מגפה.

ביידן: לוותר על הגנות הקניין הרוחני על חיסונים

ביום שישי קרא הנשיא ביידן מחדש למדינות לוותר על הגנות הקניין הרוחני על החיסונים. "החדשות האלה היום מדגישות את החשיבות של פעולה מהירה בנושא זה", אמר.

הווריאנט החדש כבר התפשט לכמה מדינות דרום אפריקאיות אחרות, וכן לאירופה ולסין, וגרם לעצירת הטיסות הבינלאומיות ולממשלות לשקול מחדש צעדי סגר שהן מאוד היו רוצות להימנע מהם.

מניות, מחירי הנפט ואגרות חוב ממשלתיות כולם ירדו ביום שישי כשחברות התכוננו לאפשרות העגומה שהפרעות המגפה ימשיכו אל תוך 2022.

בשלב זה עדיין לא ברור היכן צץ הווריאנט החדש. דרום אפריקה פיתחה מערכת מעקב יסודית, העושה ריצוף גנטי של דגימות של נגיף הקורונה, על מנת להבין איך הוא משתנה, והמשמעות של זה עשויה להיות שזו פשוט המדינה בה התגלה הזן החדש, אך לא המקום בו הוא התפתח.

כמו כן, אפריקה אינה לבד בכך שחלקים גדולים מאוכלוסייתה לא מחוסנים. בדרום אפריקה, שחיסנה כ־24% מאוכלוסייתה, יעברו כנראה בקרוב את בולגריה, המדינה הכי פחות מחוסנת באיחוד האירופי, שיש בה מלאי חיסונים גדול הודות לרכישות שעשה האיחוד האירופי במיליארדי דולרים, אבל עדיין צריכה לשכנע יותר מ־25% מהאוכלוסייה שלה לקבל את החיסון.

מה שברור, כך אומרים מומחי בריאות הציבור, הוא כמה השיקום מהמגפה ושיקום הכלכלה העולמית, אפילו במדינות עשירות, תלוי גם בהגדלת מלאי החיסונים וגם בעידוד הביקוש להם במקומות עניים בעולם בהם אנשים עדיין לא מתחסנים.

במשך רוב השנה, אפריקה הייתה בשולי הפצת החיסונית המסיבית בעולם. Covax, הקמפיין בתמיכת ארגון הבריאות העולמי להביא מנות חיסון למדינות בעלות הכנסה נמוכה, הצליח לשלוח רק 544 מיליון מנות, כשליש ממה שתכנן לשלוח עד עתה.

איסורי יבוא, תקלות בייצור והתפשטות זן דלתא המדבק יותר ברחבי הודו, יצרנית החיסונים הגדולה ביותר בעולם, עיכבו את הפצת הזריקות. המכשולים האלה סוף סוף מוסרים, וב־Covax צופים שלפחות 400 מיליון מנות חיסון נוספות יישלחו בחודש הקרוב.

יצרנים ברחבי העולם נמצאים במסלול לייצר סך של 12 מיליארד מנות עד סוף השנה, על פי הפדרציה הבינלאומית של יצרנים ואיגודים, קבוצת לובי של התעשייה. מדובר ביותר מ־11 מיליארד מנות שבארגון הבריאות העולמי אומרים שנחוצות על מנת להזריק שתי מנות ל־70% מאוכלוסיית העולם.

ועדיין, הזמנות עצומות מהמלאי הזה הולכות למדינות עשירות, שם יש סכנה שיאוחסנו במחסנים. מדינות עניות פחות יודעות מתי המנות שלהן צפויות להגיע.

ככל שהמלאי גדל, נתקלות הרשויות באתגרים חדשים, ביניהם הביקוש. אנשים במקומות בהם יש מעט מקרים - או שאין בהם חולים מאומתים בגלל מיעוט בדיקות וטיפול בבתי החולים - פחות לחוצים לקבל את החיסון.

כאב ראש למדינות ללא חשמל יציב

באוכלוסייה הצעירה יחסית באפריקה היו פחות מקרי מוות בגלל הקורונה מאשר במדינות המבוגרות יותר באירופה ובאמריקה, אם כי הנתונים הרשמיים מעריכים את הפגיעה של המחלה בהערכת חסר גדולה. מומחי בריאות הציבור בילו עשורים במאבק נגד הססנות בקבלת חיסונים באזורים שמרנים מאוד כמו צפון ניגריה, שם אוכלוסייה מוסלמית גדולה לעתים קרובות סקפטית לגבי הכוונות של ארגונים לא ממשלתיים ממדינות המערב.

"הרבה חיסונים מגיעים כעת ושיעור קבלתם מאתגר", אמר ג'ון נקנגזונג, וירולוג מקאמרון ומנהל מרכזי אפריקה למניעת מחלות והפצתן, בשיחה עם עיתונאים ביום שישי.

ממשלות לא מצאו את המימון לקמפיינים של מודעות חברתית, ולאחר שנה שחיכו לחיסונים, משלוחים גדולים הגיעו בהתרעה קצרה, עם מעט זמן להקים אתרי התחסנות. שמירה על המנות מקוררות היא כאב ראש למדינות בהן החשמל לא יציב. מדינות בדרום אפריקה ביקשו מ־Covax לעכב את משלוחי החיסונים שלהן לסוף 2021 לשנה הבאה, כדי שיהיה להן מספיק זמן להקים את התשתית היקרה לחלוקת המנות.

"חיסון הקורונה הוא אחד ההישגים המדעיים יוצאי הדופן של האנושות", אמר מטשידיסו מואטי, מנהל אזורי של ארגון הבריאות העולמי לאפריקה. "באפריקה, אנו לאט לאט מתגברים על בעיות המלאי".