הרפורמה לרישוי עצמי: זכות ערר נדירה תלך לאיבוד

עד כה, שני חברי ועדה מקומית יכלו להגיש ערר גם על היתרים שניתנו לתוכניות תואמות תב"ע • המעבר לרישוי עצמי יחבל ביכולת הערר במקרים הללו

תוכנית בנייה - שרטוט / צילום: אייל פישר
תוכנית בנייה - שרטוט / צילום: אייל פישר

כידוע, בהתאם לדין ולפסיקה, למתנגדים לבקשה להיתר אין זכות להגיש ערר לוועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה, על החלטתה של רשות הרישוי של הוועדה המקומית לתת היתר בנייה מכוח התוכניות החלות, ללא הקלות ו/או שימושים חורגים (היתר תואם תב"ע). זכות וזו קיימת אך ורק למבקש הבקשה להיתר, במקרה שבקשתו להיתר סורבה.

■ עד היום: הדרך היחידה של המתנגדים לבקשה להיתר שאושרה על ידי רשות הרישוי, לפתוח עבורם את שערי ועדת הערר, היא אם הם יטענו כי בניגוד לקביעת רשות הרישוי, אין מדובר בבקשה התואמת את התוכניות החלות על החלקה, וכי הבקשה כוללת סטיות מהוראות התוכניות החלות, באופן המצריך פרסום הקלה (ראו דברי בית המשפט העליון ב-עע"מ 317/10 אהוד שפר נ’ מורן סקאל יניב).

■ מה קרה עכשיו: לאחרונה, במסגרת ערר שהוגש על החלטתה של מליאת הוועדה המקומית ושל רשות הרישוי ברמת גן, קבעה ועדת הערר המחוזית תל אביב כי כאשר הערר מוגש על ידי שני חברי הוועדה המקומית בהתאם לסעיף 152(א)(2) לחוק התכנון והבנייה, ניתן לערור על החלטת רשות הרישוי גם בלא לטעון כי ההחלטה סוטה מהוראות התוכניות החלות על החלקה, הואיל ו"בכל הנוגע לשני חברי הוועדה המקומית, לשון החוק אינה מגבילה את זכות הערר על החלטת רשות רישוי רק למצב שבו מוכחות סטיות מתוכנית".

לפיכך, אף שזכות ערר חריגה זו אינה נתונה למתנגדים לבקשה להיתר, קיימת להם האפשרות "לשכנע" שניים מחברי הוועדה המקומית להגיש ערר על החלטת רשות הרישוי, וזה יידון ככל ערר המוגש נגד החלטת הוועדה המקומית, חרף העובדה שמדובר בבקשה להיתר התואמת את התוכניות החלות.

המשמעות: אמנם רק לעתים נדירות מוגשים עררים על ידי חברי הוועדה המקומית, אולם לו תאושר הרפורמה אשר תאפשר רישוי עצמי על ידי אדריכלים, קרי - החלפת רשות הרישוי המקומית ברישוי עצמי על ידי אדריכלים מהשוק הפרטי, אזי לצד התועלת שעשויה להתקבל מרפורמה זו, "תאבד" זכות הערר הנדירה על החלטות לאשר בקשות להיתר התואמות את הוראות התוכניות החלות, שכן לא תהא לחברי הוועדה המקומית היכולת לערור על הליכי רישוי עצמי התואם את התוכניות החלות, הואיל והליכים אלו כלל לא יעברו את שבט ביקורתם של חברי הוועדה המקומית.

האפשרות לשמור על אופציית ערר זו היא אם ייקבע כי יש להעביר כל החלטת רישוי עצמי לעיונם של חברי הוועדה המקומית, כפי שקורה עם החלטות רשות הרישוי, אולם יהא בכך כדי לעכב את הליכי הרישוי העצמי, ולאיין את התועלת האמורה לצמוח מהם.¿

ערר (ת"א) 1138-08-20 

הכותב מנהל מחלקת תכנון ובנייה במשרד עוה"ד גינדי כספי ושות’

צרו איתנו קשר *5988