הידבקות בקורונה או חיסון: מה מביא לחסינות גבוהה יותר?

העדויות נצברות על כך שחסינות בפני קורונה עקב חולי והחלמה היא חזקה לפחות כמו החסינות שנותנים החיסונים. מדענים חלוקים לגבי ההשלכות של זה על מדיניות ההתחסנות.

דבר אחד בטוח: החיסונים הרבה יותר בטוחים ומהווים אסטרטגיה אמינה יותר להשגת חסינות, בהתחשב בסיכונים של מחלה במופע קשה או מוות בגלל הידבקות. אבל הדעות חצויות לגבי השאלה אם אנשים שחלו בעבר בקורונה והחלימו צריכים לעבור מסלול התחסנות מלא, והאם הדבקה בעבר צריכה להיחשב כהוכחת חיסון - כפי שנהוג במדינות מסוימות, כולל הרבה מאירופה.

תפקיד החסינות בפני הידבקות, שמדענים ניסו להבין מתחילת המגפה, קיבל משמעות חדשה בתוך הוויכוחים לגבי החובה להתחסן. החיסונים לרוב גורמים לפיתוח תגובת נוגדנים חזקה יותר מהידבקות, וזה עשוי להפוך אותם לטובים יותר בהדיפת הנגיף בטווח הקצר. ההדבקה גורמת לתגובה המתפתחת לאורך זמן, מה שאולי הופך אותה לחזקה יותר בטווח הארוך. שילוב של שני הסוגים כנראה חזק יותר מכל אחד מהם בנפרד. אבל עדיין לא ידוע אם חסינות זו או אחרת חזקה יותר, והאם החוזק היחסי שלהן בכלל משנה לגבי מדיניות ההתחסנות.

ההשוואה מסתבכת עוד יותר בגלל הופעתם של זנים חדשים, כמו זה שהתגלה החודש בדרום אפריקה, שעשוי להיות יותר מידבק וכן לחמוק בקלות גדולה יותר מזריקות החיסון.

חסינות עקב הידבקות לא נחקרה באופן נרחב כמו חסינות שהושגה בעקבות קבלת זריקה. אבל לאורך המגפה, צצו רמזים המציעים ששני סוגי החסינות לכל הפחות מקבילים.

כמה מחקרים שעברו ביקורת עמיתים ונעשו בשלב מוקדם יותר במגפה, לפני שהופצו חיסונים רבים, מצאו שלאנשים שנדבקו בגלים הראשונים הייתה סבירות של 80% לצאת שליליים בבדיקה בגל הבא של המגפה. המחקרים האלה כללו עובדי בריאות בבריטניה, את אוכלוסיית דנמרק ומטופלים במרפאת קליבלנד, מערכת בריאות גדולה שיש לה מרפאות בעיקר באוהיו ובפלורידה.

מחקר ישראלי מהעת האחרונה מצא שאנשים שחוסנו בשתי זריקות של החיסון של פייזר וביונטק - החיסון הנפוץ ביותר בישראל - היו בסבירות גבוהה פי 13 להידבק בשלב מאוחר יותר לעומת אנשים שחלו והחלימו. המחקר, שלא זכה לביקורת עמיתים, עקב אחר הדבקות מאומתות בין יוני ואוגוסט השנה לגבי אנשים שחוסנו או נדבקו בינואר או פברואר. המחקר הצביע גם על כך שחסינות לאחר הידבקות נמשכת זמן רב יותר לעומת חסינות לאחר קבלת חיסון.

עוד עדויות ממצבי אמת צריכות להיבדק על מנת לטעון שחסינות עקב הידבקות עדיפה על חסינות לאחר חיסון, כך אמר דיוויד דאודי, פרופסור עמית לאפידמויולוגיה בביה"ס ע"ש בלומברג לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

גורם שאולי הדגיש יתר על המידה את היתרון לכאורה בהידבקות במחקר הישראלי היה שאנשים מחוסנים היו בסבירות גבוהה יותר צפויים לטוס למדינות אחרות ולחזור עם הנגיף למשפחותיהם המחוסנות, וזה העלה את מספר הנדבקים בקבוצה זה, אמר.

נתונים מהמשרד הבריטי לסטטיסטיקה לאומית הראה שבין מאי ואוגוסט, הדבקה קודמת מעניקה רמת הגנה נגד זן דלתא של הנגיף הדומה לחיסון בזריקה של פייזר או בזריקה שפותחה בידי חברת אסטרה זנקה בשיתוף אוניברסיטת אוקספורד.

כמה מחקרים מצביעים על ההיפך. מחקר אחד, שנעשה על ידי המרכז למניעת מחלות והפצתן, מצא שבין אנשים שאושפזו עם מחלה נשימתית, הקורונה הייתה שכיחה פי חמישה בקרב אנשים לא מחוסנים שחלו בה בעבר בהשוואה למי שחוסן לגמרי ומעולם לא נדבק בנגיף. מבקרים אומרים שבמחקר זה, שלא זכה לביקורת עמיתים, היו ככל הנראה פגמים שהדגישו יתר על המידה את כוחו היחסי של החיסון.

במרכז למניעת מחלות והפצתן אמרו בביקורת מהעת האחרונה שהעדויות המדעיות הקיימות גם על אנשים מחוסנים לגמרי וגם על אנשים שנדבקו בנגיף בעבר מצביעות על סיכוי נמוך להדבקה נוספת לפחות בששת החודשים שלאחר מכן.

"זה מורכב אבל אנחנו נמצאים במצב בעולם בו חיסונים והדבקה קודמת נראים כמספקים הגנה שווה", אמרה מוניקה גנדי, פרופסורית לרפואה ומנהלת עמיתה של מחלקת האיידס, המחלות המידבקות ורפואה עולמית באוניברסיטת קליפורניה סן פרנסיסקו.

לשתי צורות החסינות כנראה חוזק שונה. התחסנות בחיסוני mRNA נותנת ריכוז גבוה יותר של נוגדנים מנטרלים - הסוג המונע מהנגיף להיכנס לתאים - לעומת הדבקה, אם כי הרמות ירדו בשתי הקבוצות, על פי מחקר מהעת האחרונה שפורסם במגזין "נייצ'ר" על ידי חוקרים מאוניברסיטת רוקפלר בניו יורק.

זיכרון חיסוני, עם זאת, כנראה חזק יותר לאחר הידבקות. המחקר של הקבוצה מרוקפלר גילה במחקר מוקדם יותר, שגם הוא פורסם ב"נייצ'ר", שהנוגדנים שיוצרו על ידי תאי זיכרון B - המתרבים במהרה במפגשים עוקבים עם הנגיף - המשיכו להתפתח לפחות שנה לאחר ההדבקה. המחקר על אנשים מחוסנים מצא שהנוגדנים שיוצרו על ידי תאי הזיכרון B שלהם לא השתנו בהרבה לאורך זמן.

סיבה אחת אפשרית להבדל, כך אמרו, הייתה שחלקים מהנגיף נשארים בגוף גם שבועות לאחר ההידבקות, בעוד שחלקיקי החיסון נמוגים במהירות. היתרון: הזיכרון החיסוני של אנשים שנדבקו מוכן לייצר מערך נרחב יותר של נוגדנים לעומת הזיכרון החיסוני של אנשים שחוסנו.

חסינות היברידית היא החזקה מכולן

מישל נוסנצווייג, הפרופסור שהוביל את המחקר ברוקפלר, אמר שהנתונים רומזים על כך שהחיסון כנראה נותן הגנה טובה יותר מהידבקות אבל ההגנה הזו דועכת במהירות. עם זאת, הוא הוסיף כי האיכות של הזיכרון החיסוני לטווח ארוך, שהוא קריטי לתגובה לזיהום ולהימנעות מאשפוז, טובה יותר אצל אנשים שנדבקו בעבר.

מה שנקרא חסינות היברידית - אצל אנשים שגם נדבקו בעבר וגם חוסנו - הייתה החזקה מכולן. החוקרים מרוקפלר גילו שהחיסון מקפיץ את רמות הנוגדנים בדם ואת תאי הזיכרון B אצל אנשים שנדבקו בעבר. ההשפעה עבדה גם בכיוון ההפוך: מחקר של אנשים מחוסנים שנדבקו בהתפרצות קורונה שקרתה בסוף השבוע של יום העצמאות האמריקאי בקייפ קוד גילו שהם ייצרו רמות גבוהות של נוגדנים ותאי T שנועדו להילחם בנגיף. המחקר, שהובל על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי בית ישראל בבוסטון, עדיין לא זכה לביקורת עמיתים.

עדיין נותרות שאלות לגבי השאלה אם אנשים שחלו בעבר בקורונה צריכים לעבור מסלול התחסנות מלא. מחקר של אוניברסיטת ניו יורק מצא שלמרות שמנה אחת של החיסון של פייזר הגבירה באופן משמעותי את רמות הנוגדנים אצל אנשים שנדבקו בעבר, מנה שנייה הביאה לתגובה חלשה יותר.

עוד מחקר של חוקרים מביה"ס לרפואה אייקאן בביה"ח מאונט סיני בניו יורק גילה שמנה בודדת של החיסון של פייזר או מודרנה ייצרה יותר נוגדנים אצל אנשים שחלו בעבר בקורונה מאשר שתי מנות אצל מי שלעולם לא נדבק בנגיף. המחקר מצא גם שאנשים שנדבקו בעבר מדווחים על תופעות לוואי יותר קשות עקב החיסון. החוקרים הגיעו למסקנה שמתן מנה אחת למי כבר נדבק בעבר בקורונה לא תשפיע באופן שלילי על רמות הנוגדנים שלהם ותחסוך מהם כאב מיותר. המחקרים של אוניברסיטת ניו יורק ומרכז אייקאן לא עברו ביקורת עמיתים.

ישנם רופאים האומרים שהעדויות הנצברות לגבי תפקיד החסינות בעקבות הידבקות תומכות במדיניות יותר מדורגת למדיניות החיסונים. ביניהם נמצאת ד"ר גנדי, התומכת במנת חיסון בודדת לאנשים שנדבקו בעבר בנגיף. היא גם חושבת שהדבקה קודמת צריכה להיות בעלת משקל בעת קביעת החובה להתחסן. "להכריח אנשים להתחסן כך שמישהו שלא התחסן עלול להיות מפוטר אפילו אם יש לו הוכחה שנדבק בעבר זה ללכת רחוק מדי", אמרה.

מרטי מקארי, פרופסור בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, גם הוא תומך במדיניות חיסונים במסגרתה אנשים שכבר חלו בעבר ייבדקו כל מקרה לגופו, בייחוד בקרב ילדים. "אין בסיס מדעי לחסן אנשים שכבר חלו", אמר. "לא ברור לי שהיתרונות של ההתחסנות אצל מי שכבר יש לו נוגדנים עולים על הסיכון".

אבל אחרים אומרים שהתחסנות אוניברסלית - כפי שמציעים במרכז למניעת מחלות והפצתן - היא עדיין דרך הפעולה הנכונה. זה בעיקר בגלל שהחיסונים בטוחים והוכח שהם מגבירים את התגובה החיסונית גם אצל אנשים שנדבקו בעבר.

עניין אחד הפועל נגד גישה יותר מכוונת באופן אישי הוא שהתגובה החיסונית להידבקות יכולה להשתנות בין אנשים שונים, ואין דרך למיין את האנשים אצלם הובילה ההידבקות לתגובה חיסונית חזקה מאלה שאצלם לא נוצרה תגובה חזקה. למרות שגם התגובות לחיסון משתנות מאדם לאדם, מנת החיסון קבועה, וכך היא לפחות בתור משתנה במשוואה, היא נותרת קבועה, כך אומרים ב־CDC.

"הסיכון שבחיסון הוא נמוך ביותר", אמר טום פרידן, לשעבר מנהל ה־CDC ומנכ"ל Resolve to Save Lives, עמותה העובדת לחיזוק המוכנות למגפות. "היתרון גדול ואי הוודאות לגבי הידבקות קודמת היא כזו שלא ניתן להפוך אותה לתחליף להתחסנות".