בנק ישראל: נגדיר כללים שיעזרו להעביר כספי לקוחות להשקעות בקריפטו

לאחר מספר פסקי דין בסוגיה האם הבנק יכול לסרב באופן גורף לקבל כספים שמקורם בקריפטו (התשובה היא לא), ולאחר שבתחילת נובמבר נכנס לתוקף צו איסור הלבנת הון שחל על הגופים העוסקים בקריפטו, חלה תזוזה מסוימת ביחסם של הבנקים לתחום.

מרגע זה נחלקו הבנקים לשתי קבוצות: בנקים שהחלו בעצמם לגבש מדיניות מבוססת סיכון על מנת לאפשר ללקוחותיהם לפעול בתחום, ובנקים שממשיכים בסירובם לאפשר ללקוחות לבצע פעולות שכאלה. מקרה חריג וקיצוני הוא של בנק יהב, שם לקוחה ניסתה לבצע העברה בנקאית של כסף לבנק דיסקונט, שבו מתנהל חשבון הבנק של בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C.

Bit2C פועלת על פי היתר עיסוק מטעם הממונה על שוק ההון. היא הגישה בקשה לרישיון קבוע ופעלה לאימוץ כללי של צו איסור הלבנת הון. בנק דיסקונט ביצע לה בדיקה, ולאחר מכן פתח לה חשבון אצלו. החשש מהלבנת הון מיוחס לקבלת כספים שמקורם לא ידוע מגופים שמחוץ למערכת הבנקאית. אך בעוד שלבנקים האחרים יש בעיה לקבל אליהם כסף שמקורו לא ידוע, בנק יהב מסרב לבצע העברה בנקאית ממנו החוצה, קרי בין שני בנקים בישראל.

בבקשה לבנק יהב שיסביר מדוע אינו מאפשר את ההעברה, זו הייתה תגובתו: "נוכח הסיכונים הכרוכים בפעילות מטבעות וירטואליים, בעיקר בתחום הלבנת ההון, הבנק אינו מעניק ללקוחותיו שירותים בהקשר זה, לרבות עסקאות ו/או מסחר ו/או העברות כספיות. ככל שהרגולציה בתחום תשתנה, נוכל לבחון שוב את מדיניותנו בנושא".

אין זה חדש שהבנקים משתמשים בסוגיית הלבנת ההון כדי למנוע פעילות בתחומים מתחרים או כאלו שהם לא אוהבים. רק בשבוע שעבר ניתן פסק דין נגד בנק לאומי (בתביעת קלירשיפט נגד סירוב הבנק לתת שירותים לחברת פינטק) שבו נקבע כי "אין זה סביר לתת לבנק חופש פעולה בלתי מוגבל, גם אם זה מכוח חוק איסור הלבנת הון". פסק דין זה מצטרף לפסק דין שניתן נגד בנק מרכנתיל, שבו נפסלה מדיניות איסור קבלת כספים גורפת בתחום הקריפטו.

בנק לאומי נקט גישה אחרת והחל לאחרונה לשלוח הודעות ללקוחות שמעבירים כספים החוצה לחשבונות של גופי מסחר בקריפטו, בדרישה לקבלת אישור מוקדם מהבנק לפעילות זו. כלומר, לאומי לא אוסר את הפעולה באופן גורף, אלא מבקש לקבל אישור מראש לפני ביצועה.

אבל אם במרכנתיל הקושי שהוביל לתביעה היה סירוב הבנק לקבל אליו כספים, ממה בעצם חוששים בבנק יהב - שהלקוחה עצמה מלבינה הון, וכתוצאה מכך דיסקונט יקבל אליו כספים שמקורם בהלבנת הון?

אילו סיכונים רואה באמת בנק יהב בהעברה בנקאית בין שני בנקים בישראל?

בבנק ישראל השיבו כך לפנייתנו בנושא: "נראה כי בנק יהב גיבש מדיניות עסקית ולפיה לא יינתנו שירותים כלשהם בקשר עם מטבעות וירטואליים. הפיקוח על הבנקים צפוי לפרסם אסדרה, לרבות בחינת הסוגיה שהועלתה, בחודשים הקרובים. זו תגדיר את הדרישות מהבנקים בניהול הסיכון להלבנת הון הכרוך בהעברות כספים, שמקורם או יעדם הינם פעילות בנכסים וירטואליים, וגם תסייע ללקוחות בהעברות כספים במסגרת פעילות זו".

כלומר, גם לבנק ישראל ברור שחסימה גורפת אינה יכולה להתקיים.

לא חייבים לעבור דרך הבנק 

אבל אם אותה לקוחה בכל זאת מעוניינת לבצע פעילות בקריפטו, עומדות בפניה אפשרויות רבות - חלקן לגיטימיות וחלקן "אפורות" יותר.

כך למשל, היא יכולה להנפיק כרטיס אשראי חוץ בנקאי ולבצע באמצעותו את רכישת המטבעות הדיגיטליים, או לרכוש במזומן ישירות לארנק דיגיטלי. ומה עושים עם הרווחים מהקריפטו? כאן כבר מתגלה היצירתיות של הסוחרים. באחת מהקבוצות הפעילות ברשתות החברתיות הסבירו איך לרכוש סחורה באתרים מקוונים פופולריים, לחכות שמשקיע אחר ישלם את תמורתה בפיאט, ולהעביר לו קריפטו ישירות מארנק לארנק.

דרך נוספת להפוך רווחי קריפטו לכסף בישראל היא באמצעות הנציגות הישראלית של הבנק השוויצרי Hyposwiss. אבי סלמה, מנכ"ל הנציגות בישראל, אומר כי הבנק מבצע ניהול סיכונים בכל הקשור לקריפטו כבר מספר שנים. "הבנו עוד בשנת 2017 לאן הרוח נושבת, למדנו את התחום ופיתחנו שיתוף פעולה עם ברוקר שמתמחה בהלבנת הון וטרור", הוא מספר. "כשלקוח מבקש להכניס כספים שמקורם בקריפטו אלינו לבנק, הברוקר עורך בדיקה מעמיקה מה מקור הכסף. אם הוא מאשר, ניתן להכניס את הכסף אלינו".

התמהמהות הרגולטורים פועלת לרעת הלקוחות

למעשה, בעולם גלובלי שבו אין דרך אמיתית לחסום את הפעילות, היעדר כללי פעילות ברורים משחקים דווקא לרעת הגופים שמעוניינים לשמור על הכללים. יש היום לא מעט פרסומים בעברית, עם פנייה ספציפית ללקוחות ישראלים מצד גופים בינלאומיים שאינם מפוקחים כלל. למעשה, כיום לקוח שמעוניין לסחור בקריפטו לא יכול לדעת מי עומד בכללים ומי לא, כיוון שרשות שוק ההון מתמהמהת במתן הרישיונות הקבועים לעוסקים בתחום.

כך, לקוחה של בנק יהב שתלך לקנות קריפטו במזומן, תהיה חשופה לשלל סיכונים, ותסכן את המערכת הפיננסית יותר מהעברה בנקאית בין שני בנקים בישראל.