האם נבחרת הדירקטורים קפואה כבר 4 שנים?

אישור המינוי התבקש בשל קיפאון בנבחרת הדירקטורים? היא דווקא פעילה •  המשרוקית של גלובס

ההתעקשות של הממשלה למנות את עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית למרות עמדת ועדת המינויים הרימה הרבה גבות. השרה לשוויון חברתי מירב כהן נשאלה על כך בכאן רשת ב'. "אני הצבעתי בעד (המינוי) ואני רוצה להסביר", אמרה כהן. "נבחרת הדירקטורים לא פעילה משנת 2017, וגם אם היא הייתה פעילה, במקרה של עמיר פרץ זה לא היה עוזר לו להיות בנבחרת הדירקטורים, כיון שיש לו זיקה פוליטית ולכן בכל מקרה ועדת גילאור הייתה צריכה לאשר אותו".

נסביר: הממשלה החליטה השבוע לאשר את המינוי של פרץ, למרות שהוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות החליטה שלא להמליץ עליו, מאחר שסברה כי אינו עומד בדרישה לכישורים מיוחדים, דרישה שחלה עליו בשל היותו בעל זיקה פוליטית לשר הממנה אותו, בני גנץ. פרץ גם אינו חבר בנבחרת הדירקטורים. כהן טוענת שהנבחרת לא מתפקדת, ושגם לו הייתה מתפקדת זה לא היה עוזר לפרץ. האמנם?

נבחרת הדירקטורים היא מאגר מועמדים שעברו הליך סינון ונמצאו כשירים לשמש דירקטורים בחברות הממשלתיות. מאז שנת 2014 הקימה רשות החברות הממשלתיות שלוש נבחרות דירקטורים, אך בניגוד לרושם העולה מדברי כהן, נבחרת הדירקטורים השלישית דווקא פעילה מאוד: על-פי נתונים שנמסרו למשרוקית ממשרד האוצר, מאז 2017 מונו כ-150 חברים בנבחרת השלישית לדירקטוריונים בחברות הממשלתיות. מחוות הדעת של היועמ"ש אביחי מנדלבליט עולה כי גם הנבחרת השנייה, שהוקמה ב-2015, עדיין פעילה וניתן למנות חברים מתוכה. למעשה, כפי שהראה גיא זהר ב"מהצד השני", הנבחרת העמידה לרשות הממשלה אפשרות לבחור את מנכ"לי התעשייה האווירית ורפאל לשעבר.

בתגובתה למשרוקית הסבירה כהן כי כוונתה הייתה לטעון "שרשימת הדירקטורים הוקפאה, כלומר לא ניתן היה להוסיף אליה (לנבחרת) מועמדים חדשים". כהן מוסיפה בתגובתה כי "גם אם נבחרת הדירקטורים הייתה פועלת כרגיל, עדיין עמיר פרץ היה מגיע לטיפול של ועדת גילאור כיוון שיש לו זיקה פוליטית".

מהמילים "גם אם נבחרת הדירקטורים היתה פועלת כרגיל", ניתן להסיק שישנה בעייתיות כלשהי בנבחרת. אלא שהיועמ"ש ראה בעייתיות הפוכה בהחלטה למנות את פרץ: בהזכירו את חוות הדעת שכתבה בזמנו משנתו, דינה זילבר, מציין מנדלבליט כי המינוי מהווה "סטייה מהכלל על-פיו יש למנות דירקטורים ממאגר נבחרת הדירקטורים", ומוסיף בהמשך כי סטייה זו "מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים".

כהן צודקת שפרץ בכל מקרה היה צריך לעבור את ועדת המינויים, שכן החוק דורש מכל מי שממונה לדירקטוריון בחברה ממשלתית לעבור דרכה, בין אם הוא חבר בנבחרת הדירקטורים ובין אם לא. אבל זה לא מסביר למה הממשלה החליטה להתעלם מהמלצות הוועדה.

בשורה התחתונה: דבריה של כהן לא נכונים ברובם. פרץ היה צריך לעבור בוועדת המינויים בכל מקרה, אבל נבחרת הדירקטורים פועלת כרגיל. המינוי מהווה סטייה מהכלל לפיו יש למנות חברים מתוך הנבחרת, ויחד עם ההתעלמות מחוות הדעת של הוועדה - המינוי "מעורר קשיים משפטיים משמעותיים", כהגדרת היועמ"ש.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: מירב כהן

מפלגה: יש עתיד

תוכנית: קלמן ליברמן

תאריך: 29.11.2021

ציטוט: "נבחרת הדירקטורים לא פעילה משנת 2017 בעצם מיובשת וגם אם היא הייתה פעילה, במקרה של עמיר פרץ זה לא היה עוזר לו".

השרה לשוויון חברתי מירב כהן (יש עתיד) התראיינה ב-29.11 לתכנית "קלמן ליברמן" ונשאלה על האם תמכה במינויו של עמיר פרץ לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית - לדברי המראיין "למרות שהוועדה למינוי בכירים קבעה שזה מינוי לא ראוי מאחר והוא מינוי פוליטי".

"אני הצבעתי בעד (מינוי עמיר פרץ) ואני רוצה להסביר", פתחה כהן ואמרה: "נבחרת הדירקטורים לא פעילה משנת 2017 בעצם מיובשת וגם אם היא הייתה פעילה, במקרה של עמיר פרץ זה לא היה עוזר לולהיות בנבחרת הדירקטורים, כיון שיש לו זיקה פוליטית ולכן בכל מקרה ועדת גילאור הייתה צריכה לאשר אותו".

הממשלה אישרה ב-28 לנובמבר את מינויו של פרץ, למרות ש הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות החליטה שלא להמליץ עליו , מאחר שסברה כי אינו עומד בדרישה לכישורים מיוחדים, שחלה עליו בשל היותו בעל זיקה פוליטית לשר הממנה אותו, שר הביטחון בני גנץ.

נבחרת הדירקטורים היא מאגר מועמדים שעברו הליך סינון ונמצאו כשירים לשמש דירקטורים בחברות הממשלתיות. מאז שנת 2014 הקימה רשות החברות הממשלתיות שלוש נבחרות דירקטורים, אך בניגוד לרושם העולה מדברי כהן, נבחרת הדירקטורים השלישית דווקא פעילה מאוד: על-פי נתונים שנמסרו ל"משרוקית של גלובס" ממשרד האוצר, מאז 2017 מונו כ-150 מחברי הנבחרת השלישית כדירקטורים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. מחוות הדעת של היועמ"ש אביחי מנדלבליט עולה כי גם הנבחרת השנייה, שהוקמה ב-2015, עדיין פעילה וניתן למנות חברים מתוכה. למעשה, כפי שהראה גיא זהר ב"מהצד השני" , הנבחרת העמידה לרשות הממשלה אפשרות לבחור את מנכ"לי התעשייה האווירית ורפאל לשעבר.

בתגובתה למשרוקית הסבירה כהן כי כוונתה הייתה לטעון "שרשימת הדירקטורים הוקפאה, כלומר לא ניתן היה להוסיף אליה (לנבחרת) מועמדים חדשים". כהן מוסיפה בתגובתה כי "גם אם נבחרת הדירקטורים הייתה פועלת כרגיל, עדיין עמיר פרץ היה מגיע לטיפול של ועדת גילאור כיוון שיש לו זיקה פוליטית".

מהמילים "גם אם נבחרת הדירקטורים היתה פועלת כרגיל" ניתן להסיק שישנה בעייתיות כלשהי בנבחרת. אלא שהיועמ"ש ראה בעייתיות הפוכה בהחלטה למנות את פרץ: בהזכירו את חוות הדעת שכתבה בזמנו משנתו דינה זילבר, מציין מנדלבליט כי המינוי מהווה "סטייה מהכלל על-פיו יש למנות דירקטורים ממאגר נבחרת הדירקטורים" ומוסיף בהמשך כי סטייה זו "מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים".

כהן צודקת שפרץ בכל מקרה היה צריך לעבור את ועדת המינויים, שכן החוק דורש מכל מי שממונה לדירקטוריון בחברה ממשלתית לעבור דרכה, בין אם הוא חבר בנבחרת הדירקטורים ובין אם לא. אבל זה לא מסביר למה הממשלה החליטה להתעלם מהמלצות הוועדה.

תגובת השרה לשוויון חברתי מירב כהן: "דבריי התבססו על הנתונים כפי שהוצגו לשרים בישיבת הממשלה האחרונה. החל משנת 2017 רשימת הדירקטורים אכן הוקפאה, כלומר לא ניתן היה להוסיף אליה מועמדים חדשים, דבר שיצר המון קשיים. כמו כן, ציינתי בראיון שגם אם נבחרת הדירקטורים הייתה פועלת כרגיל, עדיין עמיר פרץ היה מגיע לטיפול של ועדת גילאור כיוון שיש לו זיקה פוליטית".

לסיכום, פרץ אכן היה צריך לעבור בוועדת המינויים בכל מקרה, אבל נבחרת הדירקטורים פועלת כרגיל. מינויו של פרץ, שאינו חבר נבחרת, מהווה סטייה מהכלל לפיו יש למנות חברים מתוך הנבחרת, ויחד עם ההתעלמות מחוות הדעת של הוועדה לבדיקת מינויים, המינוי "מעורר קשיים משפטיים משמעותיים", כהגדרת היועץ המשפטי לממשלה. משום כך דבריה של השרה כהן אינם נכונים ברובם.

תחקיר: עמירם ברקת