למה חוקרת הקורונה אופטימית לגבי הגנת החיסון מווריאנט האומיקרון?

ד"ר אינה ריקרדו-לאקס, וירולוגית וחוקרת מחלות זיהומיות באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, חושבת כי חשיפות חוזרות מגינות מפני קורונה גם כשהיא משתנה באופן מהותי • לשיטתה, "גם אם כל מוטציה מרעה את מצבנו, אנחנו לא יודעים איך יעבדו כולם ביחד"

הזן החדש “אומיקרון” / הדמיה: Reuters, EyePress News
הזן החדש “אומיקרון” / הדמיה: Reuters, EyePress News

חוקרים שביקשו בעבר להתכונן למצב של וריאנט קורונה מסוכן, יצרו בתנאי מעבדה את רכיב הספייק של הווריאנט, עם 20 מוטציות שעלולות להיות בעייתיות. בחשיפה לדם מחוסנים ומחלימים, הסתבר שמי שגם החלים וגם חוסן - מוגן. האם זה יקרה גם לווריאנט כמו אומיקרון, שכבר נושא 30 מוטציות על חלבון הספייק, ולא 20?

ד"ר אינה ריקרדו-לאקס, וירולוגית וחוקרת מחלות זיהומיות באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק (במעבדתו של זוכה פרס הנובל צ'רלס רייס שגילה את הווירוס הפטיטיס C), מסיקה מהמקרה כי חשיפות חוזרות מגינות מפני קורונה גם כשהיא משתנה באופן מהותי. לכן היא יחסית אופטימית לגבי ההגנה של הבוסטר, שגם הוא נחשב לחשיפה חוזרת בעיניה.

"וריאנט האומיקרון, מכיל 30 מוטציות, חלק אנחנו כבר מכירים מווריאנטים קודמים, כבעייתיות מבחינת הדבקה מוגברת והתגברות על החיסון, אבל לא ראינו אותן עד היום באותו וריאנט יחד. חלק אנחנו לא מכירים, ולא יודעים מה הן יכולות לגרום. אבל בסופו של דבר, גם אם מכירים כל מוטציה, לא יודעים איך הן יעבדו כולן ביחד, וגם מודלים חישוביים של הווירוס לא מנבאים את זה.

"גם אם אנחנו נגלה, למשל, שהווירוס נקשר ממש טוב לתאים, אנחנו לא נדע אם אולי הוא דווקא נקשר ונשאר במערכת הנשימה, ולא יורד לריאות - אלו יכולות להיות חדשות טובות. בקיצור, גם היכרות עם הרצף הגנטי שממנה אפשר ללמוד המון על מבנה הווירוס, לא נותנת לנו כרגע את התשובות שאנחנו מחפשים".

בשבוע האחרון הכריזו מנכ"ל ביונטק - שפיתחה את החיסון של פייזר שהוא הנפוץ בישראל - כי להערכתו החיסון ישמור על רמת הגנה מסוימת. מנכ"ל מודרנה, שפיתחה את החיסון הנפוץ הנוסף הפועל באותה השיטה, אמר כי יופתע אם יעילות החיסון לא תיפגע חלקית.

ריקרדו-לאקס מאמינה כי הם אומרים את הדברים לא מתוך ניחוש או מקריאת הראיונות עם המדענים שכבר הביטו במוטציות, כמונו, אלא מתוך בדיקה שערכו במעבדותיהם. עם זאת, בבדיקה הזו כנראה עוד לא הפגישו דם מחוסנים מול הווירוס בשלמותו, אלא כנראה בחנו את ההשפעה של חלקים מסוימים של הווריוס כל שורות תאים.

מדוע דרוש הרבה זמן לדעת אם בדם מחוסנים נוצרו נוגדנים מנטרלים נגד הווריאנט?
"קודם כל את יכולה להיות בטוחה שהם עובדים הכי מהר שהם יכולים. אני מכירה אנשים שנכנסו עם חליפות הגנה למעבדות וירולוגיה מאובטחות בתחילת השבוע, ועד עכשיו לא יצאו. צריך קודם כל לבודד את הווירוס, להביא אותו לאתר עם בטיחות רמה 3 ומעלה.

"אבל הדגימה של הווירוס שמגיעה למעבדה כזו מכילה כמות קטנה מאוד של וירוס, אז קודם כל שמים אותו על תאים ומחכים שתיווצר כמות שאפשר לעבוד איתה. זה לוקח שבוע לפחות, לפני הרצת הניסויים עצמם.

"ואז בודקים אם בנוכחות נוגדנים, הווירוס נקשר לתאים או לא. אם לא, סימן שהנוגדנים מנטרלים. אנחנו יודעים שנוגדנים הם לא הרכיב היחיד של מערכת החיסון שעובד נגד הווירוס. יש עוד קוי הגנה. אבל נוגדנים מנטרלים די ניבאו את רמת הירידה ביעילות שני חיסונים, ואת הצורך בחיסון שלישי.

"אלה לא הנוגדנים שבודקים בבדיקות סרולוגיות. שם בודקים רק כמה נוגדנים נקשרים לווירוס ולא מניעת היקשרות לתאים. אבל זה בדרך כלל הולך ביחד".

קורונה ללא חלבון ספייק

בשנתיים האחרונות, מאז פרצה הקורונה לחיינו, עוסקת ריקרדו-לאקס רק בזה. "בנינו מערכת של הקורונה שבעצם הוצאנו ממנה את הגן שמקודד לחלבון הספייק, כך שהוא לא יכול להתרבות, ואנחנו מוסיפים לווירוס הזה ספייק מבחוץ, אז הוא יכול להדביק רק תא אחד. כשהווירוס ינסה להתרבות, לא יהיה לצאצאיו ספייק והם לא יוכלו להיקשר לתאים. התוצאה היא וירוס קורונה שכל אחד יכול לעבוד איתו. אנחנו עושים בעצם דמוקרטיזציה של מחקר הקורונה".

ריקרדו-לאקס מספרת כי "מחקר נוסף שעשינו במעבדה שלנו הוא לבדוק על איזה גנים של בני האדם הווירוס 'משתלט' כדי ליצור את ההדבקה. התחלנו להחסיר גנים מהתא אחד אחרי השני, עד שמצאו את זה שאחרי החסרתו התא לא התרבה יותר. עכשיו אפשר אולי למצוא תרופות שחוסמות זמנית את הביטוי של הגן הזה, כחלק מן המלחמה בקורונה. ותרופה כזו לא תהיה תלויית וריאנט".

כשהיא לא חוקרת קורונה, ריקרדו-לאקס חוקרת וירוסי RNA אחרים, בעיקר כאלה המועברים על ידי יתושים, כמו זיקה, קדחת צהובה, הפה והגפיים. "אני ממש רוצה שכל זה יגמר ואחזור למחקר הקודם שלי", היא מודה.

מהווירוסים האלה יבואו המגיפות הבאות?
"יש בהחלט מחלות מהמשפחה הזו שנחשבות Emerging, כלומר רואים את המאבק שלהן לצאת מהטריטוריה שבה הן כבר מזיקות. קדחת דנגי, צ'יקונגוניה, זו מחלה שמועברת על ידי יתושים ויכולה לגרום לדלקת פרקים, וגם למחלות קשות יותר ומוות. אלה מחלות שחשוב לעקוב אחריהן".

ריקרדו-לאקס היא גם המנהלת האזורית בניו יורק של ארגון סיינס אברוד, אשר הוקם כדי לעזור למדענים לחזור לישראל. "כדי לקבל משרה בהובלת מעבדה באקדמיה בישראל, צריך לצאת קודם כל לחו"ל ולהיחשף למדע אחר", היא אומרת. "יש לדרישה הזו חלקים טובים, וגם חלקים קשים, בעיקר בכל מה שקשור למשפחה.

"כשנערכתי ליציאה שלי לפוסט דקוטורט, דיברתי עם הארגון כדי להבין מה האפשרויות העומדות בפני לגבי הנסיעה וגם החזרה. בעקבות ההיכרות הזו התחלתי לנהל בהתנדבות את הסניף המקומי. אנחנו 60 מדענים ישראלים ששומרים יחד על התרבות הישראלית, כדי שיהיה לנו יותר קל לחזור, עוזרים אחד לשני כאן וגם עורכים אירועים מקצועיים שנועדו לעזור לנו למצוא משרד הארץ".

איך השפיעה הקורונה על מדענים ישראלים בניו יורק?
"זה כמובן מאוד קשה לדעת שהקשר הפיזי שלך עם ישראל חסום. בתקופה הזו חזרו לישראל הרבה אנשים שלא חשבתי שיחזרו, ואחרים המשיכו להיות על הקו. למזלנו האוניברסיטאות הבינו ונתנו הרבה עזרה, גם להקפאה זמנית של תארים ומשרות, וגם לעבודה מרחוק".

צרו איתנו קשר *5988