רק כ-7% מבני ה-5 עד 11 התחסנו עד כה נגד קורונה, כחלק מהמבצע שיצא לדרך במהלך נובמבר. מה מונע מיותר הורים לעשות את הצעד הזה? ח"כ מיכל שיר, שהיא גם יו"ר הוועדה לזכויות הילד, נשאלה על הסוגיה בתוכנית "פגוש את העיתונות", והתברר שגם היא עצמה די אמביוולנטית בעניין, אם לא למעלה מכך.
"כהורה, אני לא מצליחה להבין למה ילד בן 5… (רק) 0.003 אחוז מהילדים הבריאים יחלו במחלה קשה (אם ידבקו בקורונה), אלה הנתונים היום", אמרה, ובהמשך גם הסבירה שכרגע היא נוטה שלא לחסן את ילדיה (שיהיו בגיל המתאים רק בעוד חצי שנה), וכי "ילדים אינם מנוע הדבקה" בקהילה.
אין ספק כי רק מיעוט קטן מהילדים צפוי לחלות במחלה קשה אם יידבק בקורונה. אבל האם האחוז שציינה שיר הוא נכון? שיר הפנתה אותנו לדיון בוועדה בראשותה בו הוצגו נתונים של משרד הבריאות שלפיהם יותר מחצי מיליון ילדים בגילאים 0 עד 18 חלו בקורונה מתחילת המגפה. נתונים שונים שהוצגו בוועדה מלמדים כי מתוכם בין 0.03% ל-0.04% חלו במחלה קשה. זה קצת מבלבל, אבל אלה נתונים הגבוהים פי עשרה מהנתון שציינה שיר (שלושה מכל עשרת אלפים ילדים, לעומת שלושה מכל מאה אלף ילדים).
אלא שהנתונים הללו עוסקים בכל הילדים עד גיל 18. שיר, כך נראה מהקשר דבריה, דיברה רק על בני ה-5 עד 11 שבחיסונם הוחל לאחרונה. ואכן, מנייר עמדה שפרסמו לאחרונה האיגוד לרפואת ילדים והחוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים, עולה כי מספר הילדים שאושפזו במצב קשה, קריטי, או נפטרו מקורונה מתחילת המגפה ועד סוף אוקטובר עומד על 32.25 לכל מיליון ילדים. ובאחוזים: 0.003% - הנתון שאותו ציינה שיר.
אז שיר צודקת? לא לגמרי. ראשית, ילדים שחולים בקורונה עלולים להתאשפז בבית חולים גם אם מצבם לא מוגדר כקשה. באותו נייר עמדה מצוין כי 460 ילדים בני 5 עד 11, 0.2% מכלל הנדבקים בגיל הזה, נזקקו לאשפוז. זה אולי לא סותר ישירות את דבריה של שיר, אבל בהחלט נתון שכדאי שהורה המתלבט בסוגיה ייקח בחשבון.
שנית, וחשוב יותר, החישוב שאותו הציגה שיר לא כולל את הילדים שלוקים בתסמונת המכונה PIMS. ד"ר גיל צ'פניק, רופא ילדים שהשתתף באותו דיון בוועדה, ופעיל בעמותת "מדעת", הסביר לנו כי מדובר במחלה קשה, המופיעה רק מספר שבועות לאחר ההחלמה מהקורונה. המחלה מתבטאת בין היתר בחום מתמיד, תת לחץ דם, פריחה ועוד. לפי נתוני ה-CDC, בין 60% ל-70% מאלו המפתחים PIMS נזקקים לטיפול נמרץ, והרוב המכריע של הילדים החולים בתסמונת זו - כמו אלו שאושפזו במצב קשה עם קורונה - לא סובל ממחלות רקע כשלהן.
כמה מבני ה-5 עד 11 צפויים ללקות בתסמונת המסוכנת הזאת? הן בוועדה של שיר והן בנייר העמדה צוין כי 0.03% מבני הגיל שנדבקו בקורונה פתחו לאחר מכן PIMS. כלומר, פי עשרה מאחוז הילדים שחלו קשה בזמן המחלה עצמה - הנתון שרק אליו התייחסה שיר בדבריה.
ומה לגבי טענתה של שיר כי "ילדים אינם מנוע הדבקה"? לא התייחסנו לכך בציון של הבדיקה הנוכחית, ובכל זאת, האמירה שווה התייחסות. כזכור, שיר עצמה הפנתה אותנו לדיון שהתקיים בנושא חיסון הילדים בוועדה שבראשה היא עומדת. באותו דיון התייחסה ד"ר שרון אלרועי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, בדיוק לנקודה הזאת. עמדתה בעניין הייתה שונה בתכלית.
"כיום, כשהילדים לא מחוסנים, הם חלק יותר משמעותי במגפה הזאת ומעל 50% מהתחלואה במדינת ישראל בתקופה האחרונה היא של ילדים…", ציינה ד"ר אלרועי-פרייס. "להגיד שילדים לא מדביקים או 'הם לא מנוע'... אני לא רוצה להגיד שרק הילדים הם המנוע, אף אחד לא עושה את הכותרות האלה, אבל כן, בהחלט, ילדים הם חלק מהמגפה הזאת וצריך להבין את זה".
בשורה התחתונה: דבריה של שיר דורשים הקשר. אמנם, מנתוני משרד הבריאות עולה כי הסיכוי של בני 5 עד 11 שחלו בקורונה להפוך לחולים קשים עומד על 0.003% בלבד. אך אליהם צריך להוסיף גם את מי שצפויים ללקות ב-PIMS - כ-0.03% נוספים מכלל הילדים החולים בקורונה. יחד, מדובר בכ-34 ילדים מכל מאה אלף שנדבקו, שיהפכו לחולים קשים.
תחקיר: אורי כהן
שם: מיכל שיר
מפלגה: תקווה חדשה
תאריך: 4.12
ציטוט: "0.003% מהילדים יחלו במחלה קשה, מהילדים הבריאים. אלה הנתונים היום. ילדים אינם מנוע הדבקה"
ציון: דרוש הקשר
חברת הכנסת מיכל שיר ממפלגת תקווה חדשה נשאלה ב-4.12 בתוכנית "פגוש את העיתונות" האם תחסן את ילדיה בחיסון נגד קורונה. שיר, יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, השיבה שילדיה עדיין לא הגיעו לגיל בו מותר להתחסן ושטרם הכריעה בסוגיה, והוסיפה נתון מעניין: "0.003% מהילדים יחלו במחלה קשה, מהילדים הבריאים. אלה הנתונים היום". בהמשך קבעה גם כי "ילדים אינם מנוע הדבקה" בקהילה.
בדקנו האם האמירות האלה נכונות.
שיר הפנתה אותנו לדיון שערכה בישיבת הוועדה בראשותה ב-14.10, שכותרתו "חיסון ילדים צעירים נגד נגיף הקורונה". שם הציגו משרד הבריאות וגופים רפואים נוספים נתונים עדכניים על המחלה בקרב ילדים. על פי מצגת של משרד הבריאות ששיתפה בדיון ד"ר שרון אלרועי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד, יותר מחצי מיליון ילדים בגילאים 0-18 חלו בקורונה מתחילת המגפה. 201 מהם חלו במחלה קשה ו-11 מהם נפטרו - סך הכל 0.04% מהמאומתים בגילאים האלה. פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, ציין בוועדה כי "בערך לאחד מ-3000 ילדים מאומתים (0.033%, פי 10 מהמספר שציינה שיר) תהיה מחלה קשה", נתון עליו שיר בעצמה חוזרת פעמיים בהמשך הדיון.
אלא שמדבריה של שיר ב"פגוש את העיתונות" ומתזמון הפאנל בתוכנית הטלוויזיה ניתן להבין כי כשחברת הכנסת אומרת ש-0.003% מהילדים יפתחו מחלה קשה, היא אולי מתייחסת לגילאים הנמוכים, של בין 5 ל-11. קבוצה זו, בשונה מבני נוער בני 12 עד 16, הורשתה להתחסן לראשונה רק לפני שבועיים, ב-22.11. אלא שגם לגבי גילאים אלו ישנם נתונים שלא לגמרי מתיישבים עם דברי הח"כית.
בנייר עמדה שפרסם האיגוד לרפואת ילדים והחוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים לקראת אישור החיסון לגילאים 5-11, הוצג מספר הילדים שאושפזו במצב קשה, קריטי, או נפטרו מקורונה מתחילת המגפה ועד לסוף חודש אוקטובר. מספר זה אמנם עומד על 64.5 לכל שני מיליון ילדים, קרי 0.003%, כפי שציינה שיר. אלא שאליו יש להוסיף עוד מאות מקרים של ילדים שפיתחו תסמונת MIS-C (Pediatric Inflammatory Multisystem Syndrome) המוכרת כתסמונת PIMS. ד"ר גיל צ'פניק, רופא ילדים שהשתתף באותו דיון בוועדה לזכויות הילד ב-14.10 ופעיל בעמותת "מדעת", הסביר ל"משרוקית" כי מדובר במחלה קשה, המופיעה רק מספר שבועות לאחר ההידבקות וההחלמה מנגיף הקורונה, ומתבטאת בין היתר בחום מתמיד, תת לחץ דם, פריחה ועוד. לפי נתוני ה-CDC, בין 60% ל-70% מאלו המפתחים PIMS נזקקים לטיפול נמרץ, והרוב המכריע של הילדים החולים בתסמונת זו - כמו אלו שאושפזו במצב קשה עם קורונה - לא סובל ממחלות רקע כשלהן.
הן בוועדה של שיר והן במסמך של האיגוד לרפואת ילדים צוין כי 0.03% מהילדים בני 5-11 שנדבקו בקורונה צפוים גם לפתח לאחר מכן את התסמונת המסוכנת הזו - פי עשרה מאחוז הילדים שיחלו במצב קשה בזמן המחלה מהנגיף עצמו. אם מצרפים את שני הנתונים יחד - הילדים בני ה-5 עד 11 שיחלו במצב קשה ואלו שיחלו בתסמונת PIMS לאחר ההחלמה מהנגיף - נראה שכמעט 0.034% מהילדים החולים בקורונה בישראל צפוים להיפגע באופן קשה מהנגיף, שוב, פי עשרה מהשיעור בו נקבה שיר.
מעבר לכל זה יש לציין כי לא רק ילדים המוגדרים במצב קשה מאושפזים בבתי חולים לאחר שנדבקו בקורונה. נתון נוסף שסיפק האיגוד לרפואת ילדים, המעודכן כאמור לסוף חודש אוקטובר, מראה כי מתוך 223,850 הילדים בני 5 עד 11 שחלו מתחילת המגפה, 460 אושפזו בבתי חולים (0.2%), 72 מהם במצב בינוני עד קריטי (0.03%), שני מספרים ששוב גבוהים בהרבה מזה שהזכירה שיר.
לבסוף חושב להוסיף כי האמירה של שיר לפיה "ילדים אינם מנוע הדבקה" מנוגדת באופן ישיר למה שנאמר בדיון שהיא עצמה יזמה רק חודש וחצי קודם לכן. אז, קבעה אלרועי-פרייס כי "כיום, כשהילדים לא מחוסנים, הם חלק יותר משמעותי במגפה הזאת ומעל 50% מהתחלואה במדינת ישראל בתקופה האחרונה היא של ילדים... להגיד שילדים לא מדביקים או 'הם לא מנוע' - אני לא רוצה לשים כותרות מי מנוע ומי לא מנוע... אני לא רוצה להגיד שרק הילדים הם המנוע, אף אחד לא עושה את הכותרות האלה, אבל כן בהחלט ילדים הם חלק מהמגפה הזאת וצריך להבין את זה".
לסיכום, מנתוני משרד הבריאות עולה כי בקרב ילדים בני 5-11, הסיכוי לחלות במצב קשה, קריטי או למות מקורונה הוא אכן כ-0.003%. אלא שנתון זה לא מתייחס לתסמונת PIMS המביאה למחלה קשה ואשפוז של 60%-70% מהילדים הלוקים בה, שהם כ-0.03% מכלל הילדים החולים בקורונה. נתון זה גם לא כולל את שאר הילדים, המוגדרים "בינוני" אך עדיין זקוקים לאשפוז ממושך. כמו כן, הקביעה החד משמעית של שיר כי "ילדים אינם מנוע הדבקה" מנוגדת לעמדת המומחים ומשרד הבריאות. לכן דבריה דרושים הקשר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
