כמעט שבוע חלף מאז הגדיר מגזין "אקונומיסט" את תל אביב כעיר היקרה ביותר בעולם, ונדמה כי לא רק שעולם כמנהגו נוהג, אלא שמדיניות הממשלה בתחום הדיור והתיירות מאיימת לקבע את מעמדה של העיר העברית הראשונה ככזאת לעוד שנים רבות. כמעט שבוע חלף מאז זעקו אמצעי התקשורת זעקות 'שוד ושבר', אך מהר מאוד הם עברו לעסוק בנושאים אחרים, כאילו מדובר בגזירה משמיים שאין לנו כל ברירה אלא להשלים איתה - בעוד שלמעשה מדובר במציאות הניתנת לשינוי.
אפרט כאן מה עלינו לדרוש מהממשלה בכלל, וממשרדי השיכון, האוצר והפנים בפרט, שעד כה נוקטים במדיניות שלא רק משדרת השלמה מוחלטת עם הקביעה לפיה תל אביב היא העיר היקרה בעולם, אלא אף מסייעים באופן ישיר להאמרת המחירים הבלתי נתפסת.
תחום הדיור הוא כנראה התחום שתרם באופן הבולט ביותר להגעתה של תל אביב לראש רשימת הערים היקרות בעולם. בתור עורכת-דין המתמחה במקרקעין, אני סבורה כי הממשלה נדרשת לשנות את מדיניותה ב-180 מעלות.
כך, ברור כי על הממשלה לשנס מותניים ולהעלות דרמטית את מספר יחידות הדיור המוצעות לשיווק. כל סטודנט בשנה א' לכלכלה מבין כי כאשר הביקוש על ההיצע, המחירים מאמירים. לו הממשלה מעוניינת באמת ובתמים לשפר את מצבם של ישראלים הקורעים תחת הנטל שמכתיבה להם העיר היקרה בעולם, היא לא יכולה להסתפק בשחרור כמה אלפים בודדים של יחידות דיור חדשות בשנה. הביקוש עומד עשרות אם לא מאות אלפי יחידות דיור. המשך מדיניות הטפטופים מאיימת לגבות מחיר כבד מאוד מאזרחי ישראל.
בהקשר זה חשוב להזכיר כי אומנם ב"אקונומיסט" בדקו את יוקר המחייה בתל אביב, אך ברור כי כל הערים 'שבין גדרה לחדרה' מושפעות מכך באופן ישיר. איני סבורה כי כולם צריכים לגור בתל אביב או בערים הקרובות לה, אך בתוך עמי אני חיה, ואני מבינה כי עבור רבים מגורים בפריפריה אינם פתרון מעשי לאור אפשרויות התעסוקה ותשתיות התחבורה האיומות של ישראל.
לכל זאת יש להוסיף את המתווה החדש של הממשלה בעניין תמ"א 38, שרק מתחיל להיות נידון בכנסת בימים אלה, ורחוק מלהיות שלם ומשביע רצון. האפשרות לעשות שימוש בתמ"א 38 במתכונתה הנוכחית תפוג בעוד כשנה, וכבר עכשיו ברור כי משרדי הפנים והשיכון עדיין לא מצאו תחליף ראוי שייתן פתרון לכשלים ממנה סובלת התוכנית הנוכחית. חוסר הוודאות הזאת, שכל-כך מאפיין את מדינת ישראל, הוא מתכון בטוח לעליית מחירים ולקיפאון בשוק ההתחדשות העירונית.
גם בתחום התיירות, אחד מהתחומים המרכזיים שהשפיעו על הדירוג של תל אביב כעיקר היקרה בעולם וקשור במישרין לתחום הדיור, נדרשת הממשלה לחשב מסלול מחדש אם היא מעוניינת לשנות את המצב הקיים.
בראש ובראשונה, בולטת ההחלטה התקדימית של משרדי האוצר, הפנים והשיכון להגביל באופן משמעותי השכרת דירות לטווח קצר (AirBNB). המהלך הזה אמור כביכול להחזיר לשוק לא פחות מ-13 אלף דירות אירוח באזור המרכז כך שישמשו לצורך מגורים, אך לפחות בטווח הזמן המיידי רק תוביל לייקור משמעותי של המחירים בערי המרכז בכלל ושל מלונות ומסעדות בפרט. לתפיסתי, פתרון בעיה אחת על-ידי יצירת בעיה אחרת היא פרקטיקה בעייתית בלשון המעטה, וודאי שלא יכולה להחליף פתרונות קבע. לו באמת ובתמים רוצה הממשלה לפנות דירות נוספות לשוק המגורים להשכרה, עליה לנקוט בפתרונות רבים ומגוונים אחרים, ולא רק למשוך את השמיכה מצד אחד שלה.
עיננו הרואות, כל עוד נמשיך להתייחס לתל אביב כעיר היקרה בעולם כעובדה מוגמרת וכמשהו שאין לנו שליטה עליו, ולא נדרוש מהממשלה פתרונות אמיתיים לבעיה האקוטית הזאת - אנו צפויים להמשך המגמה בזמן הקרוב.
הכותבת היא בעלים של משרד עורכי דין העוסק במקרקעין
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.