המלחמה בקריפטו היא כנראה הטעות הכי גדולה של הממשל בסין

ערב ההתפשטות הקולוניאלית האירופית במאה ה־15 החזיקה סין את הצי הגדול בעולם, אך היא החליטה להשמיד אותו - מה שגבה ממנה מחיר יקר עד שלהי המאה ה־20 • החלטת הענקית האסייתית, שרק לפני שנתיים שלטה ללא מיצרים בעולם הביטקוין, למגר כל פעילות קריפטו במדינה - עלולה להתגלות כטעות בממדים דומים

פרסומת בהונג קונג לביטקוין ולמטבעות דיגיטליים / צילום: Reuters, TYRONE SIU
פרסומת בהונג קונג לביטקוין ולמטבעות דיגיטליים / צילום: Reuters, TYRONE SIU

דפי ההיסטוריה נוטים לפעמים לשכוח, אבל בתחילת המאה ה-15 לספירה עמד לרשותה של סין הצי הגדול והחזק בעולם, שבשיאו מנה מאות רבות של אוניות. בין השנים 1403 לבין 1433 ערך הצי שבעה מסעות גדולים והגיע רחוק עד כדי אינדונזיה, סרי לנקה, אפריקה, תימן והמפרץ הפרסי. במסע הראשון בשנת 1403 השתתפו מעל 60 אוניות גדולות, ולפי חלק מההערכות חלקן היו באורך של כ-120 מטר והצי כלל 27 אלף אנשי צוות. לשם השוואה קולומבוס יצא למסעו המפורסם בו גילה את אמריקה בשנת 1492, עם שלוש ספינות, הגדולה מביניהם באורך של כ-19 מטר, ועם צוות שמנה פחות מ-100 איש.

קל לדמיין היסטוריה עולמית שונה בתכלית לולא לאחר המסע השביעי החליטו הסינים להפסיק להפליג, ואחר כך גם להרוס את הצי כולו. בשנת 1470 השלטון בסין גם החליט כי בהרס האוניות אין די, וניתנה ההוראה גם להשמיד את כל הניירת והרישומים הקשורים לצי, כך שלא ניתן יהיה לשחזר דבר. עד תחילת המאה ה-16 הצי המפואר, מסורתו ורישומיו, נעלמו כלא היו.

אך מדוע בחרו הסינים של שושלת מינג לנטוש ולהרוס את הצי ואת כל הרישומים והידע שזה הותיר אחריו? ההיסטוריונים חלוקים בשאלה. חלקם סבורים כי המלחמה שפרצה בין סין לבין השבטים המונגולים שמצפון הייתה הסיבה. אחרים טוענים כי המחיר היקר של תחזוקת הצי הכריע.

אנגוס דיטון (Angus Deaton), כלכלן סקוטי-אמריקאי חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2015, מציג תיאוריה שונה בספרו "הבריחה הגדולה, בריאות, עושר ושורשי חוסר השוויון" (The Great Escape: Health, Wealth, and the Origins of Inequality). לדעתו הסינים הרסו את הצי מסיבות פנימיות. הסחר המתפתח ועמו עלייתן של קבוצות כוח חדשות בחברה הסינית איימו על האליטות הפוליטיות-כלכליות הקיימות. התחזקותה של קבוצת הסוחרים המתעשרים, והחששות מהחדש והלא נודע שסביב הצי הגדול ומסעותיו היו איום גדול מדי על הסדר הקיים. לדברי דיטון, השיקולים הפוליטיים הפנימיים והסדר הישן, הם שפעלו איפוא לעצור את ההתפתחות והם שמנעו את ניצול ההזדמנויות העצומות שהלכו ונפתחו בפני סין.

הפיצול הגדול: מאות שנים להדביק את המערב

בינתיים אירופה לא קפאה על שמריה. בעשורים ובמאות שיבואו יגלו קולומבוס והספרדים את אמריקה הדרומית, ואסקו דה גמא הפורטוגזי יפתח את הדרך הימית מאירופה להודו, פרנסיס דרייק הבריטי יגיע לאמריקה הצפונית וג'יימס קוק לאוסטרליה. הפורטוגזים ייסדו קולוניות בהודו ובסרי לנקה, באינדונזיה ובאפריקה המערבית, הצרפתים בדרום מזרח אסיה, ובמשך מאות שנים השמש לא תשקע על האימפריה הבריטית שתשתרע מניו זילנד ועד קנדה.

המהפכה התעשייתית של המאה ה-19 תשלים את המהלך. בתחילת המאה ה-20 עמד הפער בתוצר הלאומי הגולמי לנפש בין אנגליה לבין סין על פי שמונה, שעה שהתל"ג הבריטי הלך וגדל וזה הסיני התכווץ. עם הפערים הכלכליים והטכנולוגיים לא התקשו המעצמות האירופיות שוב ושוב להכתיב לסין כל מדיניות, כולל כפיית יבוא של סמים, לאחר שתי תבוסות משפילות ב"מלחמות האופיום" של מחצית המאה ה-19.

רק לאחר פתיחת סין למערב בשנות ה-80 של המאה שעברה, ועם זרימת טריליוני הדולרים המודפסים בארה"ב לרכישת עבודה זולה בסין, החל גלגל ההיסטוריה לסוב לאחור. תחת משטר כסף הפיאט, וכתוצאה ישירה של מדיניות הפד בשלושת העשורים שעברו, החל מיקור חוץ מסיבי לכל אורך ורוחב הכלכלה האמריקאית. כפועל יוצא מכך הועבר רוב הבסיס התעשייתי האמריקאי לסין, והדרקון הסיני החל להתאושש ולחזור למה שאבד לפני 570 שנה.

חוות כרייה של מטבעות קריפטוגרפים / צילום: Shutterstock
 חוות כרייה של מטבעות קריפטוגרפים / צילום: Shutterstock

כשסין חיסלה את הדומיננטיות שלה בעולם הקריפטו

באוגוסט 2019 שלטה סין ללא מצרים בעולם הביטקוין. באותו החודש 75.53% מכריית הביטקוין התבצעה בענקית האסייתית, כך על פי מעקב של אוניברסיטת קיימברידג'. בארה"ב באותו החודש נכרו רק 4.06% מהביטקוין, וביחד עם קנדה, השכנה מצפון, רק 5.12% מהכרייה העולמית של ביטקוין התרחשו באמריקה הצפונית.

אך במהלך 2021 כל זה השתנה שעה שהרגולטורים בסין החלו לפעול במרץ נגד הביטקוין בפרט והקריפטו בכלל. בחודש מאי אסרו השלטונות על מוסדות פיננסיים וחברות תשלומים לתת שירותים לעסקאות הקשורות לקריפטו. בחודש ספטמבר הורחבו האיסורים לכלול את כל פעולות הכרייה, והן הוצאו לחלוטין אל מחוץ לחוק. עשר רשויות רגולטוריות בסין, כולל הבנק הסיני המרכזי, רשות ני"ע, ורשות הפיקוח על המוסדות הפיננסיים איחדו כוחות והודיעו כי ימגרו כל פעילות קריפטו במדינה, שהפכה רובה ככולה לבלתי חוקית. הייתה זו המתקפה המקיפה והישירה ביותר של הרגולטור הסיני על התחום. נוכח מתקפה זו לא יפלא כי בחודש יולי 2021 ירדה הכרייה בסין לאפס.

2021 - שנת הביטקוין והקריפטו בארה"ב

בארה"ב לעומת זאת עולם הקריפטו התפתח בכיוון אחר לגמרי והיא הפכה למרכז הכרייה העולמי החדש. נכון ליולי השנה, 45% מכוח הכרייה העולמי של ביטקוין התרכז באמריקה הצפונית, כאשר 35.4% מתבצע בארה"ב. גידול של פי תשעה בתוך שנתיים בלבד. אך לא רק הכרייה עברה לאמריקה. שנת 2021 הייתה לשנת הביטקוין והקריפטו בארה"ב.

רק לפני כמה שבועות נבחר אריק אדמס לראש העיר החדש של ניו יורק, בירת הפיננסים העולמית. זמן קצר לאחר בחירתו הוא הכריז כי קריפטו וטכנולוגיית הבלוקצ'יין הם העתיד וכי הוא מבקש להפוך את ניו יורק למרכז של קריפטו ואף ללמד את הנושא בבתי הספר. הוא גם הודיע כי בכוונתו לקבל את שכרו בביטקוין, לפחות לשלושת החודשים הראשונים של כהונתו. בראיון הסביר ראש העיר החדש חבר המפלגה הדמוקרטית, כי "ביטקוין הוא הדרך החדשה לתשלום עבור מוצרים ושירותים בכל רחבי העולם ובתי ספר חייבים ללמד את הטכנולוגיה והחשיבה שמאחוריו".גם מיאמי מבקשת להיות בירת הביטקוין. ראש העיר הכריז כי העירייה מתכוונת לאפשר תשלום מסים בביטקוין, וכן לאפשר לעובדי העירייה לקבל את שכרם בקריפטו. ההתפתחויות מתרחשות במקביל גם במוקדי כוח אחרים.

המחוקקים מבקשים לקדם אסדרה של התחום 

בוושינגטון "חוק התשתיות" בסך טריליון דולר אשר עבר לא מכבר בקונגרס, כלל גם התייחסות נרחבת לאספקט הדיווחי-מיסויי של עולם המטבעות הקריפטוגרפיים. היה זה ניסיון מקיף ראשוני להסדיר ולהכניס את העולם הזה למסגרת הפיננסית-רגולטורית הקיימת. אך החוק החדש גם עורר התנגדות בקונגרס בטענה שהוא מקשה על החדשנות וההתפתחות של התחום. עשרה חברי קונגרס משתי המפלגות פנו בחודש שעבר במכתב פומבי לחבריהם בבקשה לשנות את החוק כך שכורים ומפתחי ארנקים יוחרגו מכללי הדיווח שזה עתה חוקקו. בסנאט הוגשה הצעת חוק דומה על ידי שני סנאטורים, דמוקרט ורפובליקאית, אשר נועד כלשונם, "להגן על החדשנות באמריקה", בכך ש"מפתחי ארנקים וטכנולוגיות בלוקצ'יין" לא יחשבו לצורכי הדיווחים פיננסיים ל"סוג של ברוקרים פיננסיים". ב-17 בנובמבר ועדת הכספים והכלכלה של הקונגרס קיימה פגישה שנושאה היה "נכסים דיגיטליים ותפקידה של הממשלה". מטרתו המוצהרת של האירוע היה ללמד ולחנך את חברי הקונגרס על התחום וההתפתחויות בו.

הרפובליקאים בקונגרס מדגישים את הצורך להימנע מרגולציית יתר שתפגע בתעשייה ומבקשים הגדרות מדויקות מרשות ני"ע של ארה"ב (SEC) האם "טוקנים קריפטוגרפיים הם סוג של ניירות ערך, סחורות, או כסף". מחוקקים דמוקרטיים מבקשים רגולציה שתגן על המשקיע הקטן. אלו גם אלו מבקשים לקדם אסדרה של התחום. הצעת חוק מקיפה לעניינים הנוגעים לעולם הקריפטו, כולל רגולציה שתסדיר את עניין ה"סטייבל-קויינס" (מטבעות יציבים - מטבע הצמוד למטבע המדינתי המקומי) הוגשה לקונגרס בקיץ, סימן נוסף לכוון הולך ומתגבש.

השווקים לא ממתינים לרגולציה

אך בעוד המחוקקים והרגולטורים בארה"ב מתקדמים לאיטם בענין האסדרה, השווקים הפיננסיים והטכנולוגיים אינם ממתינים. ברבעון השלישי של 2021 סכום שיא של 6.5 מיליארד דולר הושקעו על ידי משקיעי הון סיכון ברחבי העולם בחברות העוסקות בבלוקציין ובקריפטו. בתשעת החודשים הראשונים של 2021 סך השקעות הון סיכון בתחום הגיע ל-15 מיליארד דולר, גידול של 384% לעומת כל ההשקעות של שנת 2020. את רשימת המשקיעים העולמית הובילו קרנות סיכון אמריקאיות עם השקעה כוללת של כמעט מחצית מהסכומים הללו. בסך הכל בשנים האחרונות 17 מתוך 20 קרנות הון הסיכון הגדולות בעולם השקיעו בחברות המפתחות טכנולוגיות לעולם הבלוקציין. התיאבון לתחום כה גדול, שבחודש שעבר גייסה קרן ייעודית לעולם הבלוקצ'יין והקריפטו סכום אסטרונומי של 2.5 מיליארד דולר. אלו מיועדים כלשון מנהלי הקרן "לדור הבא של חברות ופרוטוקולים של קריפטו".

לא רק משקיעי הון סיכון בארה"ב מגלים עניין. גם מנהלי השקעות, פמילי אופיס (משרד המנהל השקעות למשפחות ופרטים), וקרנות גידור מצטרפים. במחקר שערכה ברבעון הראשון של השנה "פידליטי דיגיטל" ואשר פורסם לא מכבר, נמצא כי "בארה"ב 79% מהפמילי אופיס שנסקרו אמרו כי יש להם דעה נייטרלית עד חיובית ביחס לנכסים דיגיטליים" כאשר "47% מהם כבר יצרו חשיפה לתחום במהלך השנה שחלפה, זאת לעומת 19% שהיו חשופים לנכסים אלו בשנה שעברה… אצל יועצי השקעות-מנהלי תיקים גדלה החשיפה מ 23% ל 43% מהתיקים". גם אצל המשקיעים המוסדיים חלה תזוזה של ממש כאשר 60% מהמשקיעים המוסדיים השיבו כי בכוונתם לרכוש בעתיד נכסים דיגיטליים. בסה"כ בארה"ב, על פי המחקר האמור, ונכון לרבעון הראשון של 2021, כ 47% מהפמילי אופיס, 43% ממנהלי התיקים, 13% מקרנות הגידור המסורתיות, ו-3% מקרנות הפנסיה היו מושקעים בנכסים קריפטוגרפיים.

אינטרנט 3.0, "אינטרנט של כסף"

הקריפטו נמצא בכל מקום באמריקה אפילו בספורט. בחודש שעבר דווח כי אצטדיון הספורט בלוס אנג'לס, ה"סטייפלס סנטר" ביתם של הקליפרס והלייקרס, ישנה את שמו בקרוב לקריפטו נקודה קום. שינוי דומה התרחש גם במיאמי.

בשנת 2021 הקריפטו צבר נוכחות ופופולריות באמריקה, ובשנים הקרובות יש לצפות להמשך אסדרת התחום. במקביל נראה אימוץ גדל והולך של הטכנולוגיות והאפליקציות המפותחות על ידי החברות הזוכות למימון בימים אלו. אם כך יקרה, הבלוקצ'יין עשוי להביא למהפכה של ממש בעולם הפיננסי. יהיה זה אינטרנט 3.0, "אינטרנט של כסף", לאחר אינטרנט 1.0 ששינה ללא היכר את עולם התקשורת אישית ואת המסחר, ואינטרנט 2.0 שיצר מהפכה בעולם הרשתות החברתיות, המידע וכלי התקשורת, הגיע תור המהפכה להגיע לעולם הפיננסים. כאשר ארה"ב, כך נראה, נחושה כי גם מהפכת האינטרנט 3.0, כמו שתי הקודמות לה, תתרחש תחת הדומיננטיות שלה. אם כך יקרה החלטתה של סין לחסל את מעמדה ופעילותה בעולם הקריפטו והביטקוין עלולה להתברר כלא פחות הרסנית ומזיקה משריפת "צי האוצרות" על ידי מנהיגיה לפני כ-550 שנה.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. אין במאמר זה ייעוץ משום סוג או המלצה לרכוש ביטקוין או כל נכס אחר. הוא נכתב לצרכי הדיון העיוני בלבד. כל השקעה לרבות בנכס פיננסי, חשוב שתעשה בהתאמה לכל משקיע אינדיווידואלי ולאחר התייעצות עם מומחים אישיים ומתאימים.

צרו איתנו קשר *5988