הצוללת | פודקאסט

המהפכה בשכר עובדי המדינה יצאה לדרך. מה צפוי להשתנות?

עובדי המגזר הציבורי נהנים גם מקביעות בעבודה וגם מתנאי העסקה נדיבים מאוד • ב-2019 למשל היה השכר הממוצע במשרדי הממשלה כ-17 אלף שקל, לעומת כ-13 אלף שקל בכלל המשק • אבל עכשיו משרד האוצר רוצה להמשיך ולהניע את המהפכה שבה החל בתקופת הקורונה: להזיז עובדים בין תפקידים כשצריך וגם לתת בונוסים רק למצטיינים • האם הוא יצליח?

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר
שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר

לאורך שנים נהנו עובדי המגזר הציבורי בישראל, ובעיקר עובדי המדינה, גם מקביעות וביטחון תעסוקתי גבוה, וגם מתנאי עבודה חלומיים: שכר שעולה אוטומטית מדי שנה, ולצדו הטבות סוציאליות נדיבות מאוד. הכוונה היא למשל לימי חופשה, הבראה ומחלה בהיקף רחב הרבה יותר מזה שמקובל במגזר הפרטי, קרן השתלמות, הטבות לילדים ואפילו החזר הוצאות רכב. מהו שכרם הממוצע? ב-2019 היה השכר הממוצע במשרדי הממשלה כ-17 אלף שקל בחודש, לעומת כ-13 אלף שקל בכלל המשק. בחברות הממשלתיות השכר הממוצע הוא כ-20 אלף שקל בחודש.

במילים אחרות, עובדי המגזר הציבורי גם נהנים ממעין "ביטוח מפני פיטורים" שטמון בעצם הקביעות שלה הם זכאים, וגם - בחלק מהמקרים - משכר גבוה ותנאים נדיבים. הם אינם "משלמים" מחיר על כך שקשה עד כמעט בלתי אפשרי לפטר אותם.

ועוד לא דיברנו על בונוסים: בחלקם של משרדי הממשלה נהוגים בונוסים, מה שמכונה "שכר עידוד", שנהפכו כבר לחלק אינהרנטי מהשכר. מדובר בתוספת של כ-20% לשכר השנתי, או במילים אחרות: עוד שתיים וחצי משכורות בשנה. את הבונוסים האלה מקבלים גם העובדים הטובים, וגם העובדים הלא טובים. בנסיבות כאלה, קשה מאוד להניע עובדים להצטיינות או לדחוף אותם לאמץ טכנולוגיות חדשות או לעבור לתפקיד אחר כשצריך.

סך הכל, ישנם כ-700 אלף עובדים במגזר הציבורי בישראל - גם אנשי חינוך ובריאות, אבל גם עובדים בשלל תפקידים אחרים. מדובר במשכורות בהיקף של כ-190 מיליארד שקל בשנה, שממומנות מכספי המסים של כולנו. אך האם אלה כספים שמתועלים במלואם אל המקומות הנכונים? בכלל לא בטוח, שהרי לא פעם השירות שהמגזר הציבורי מעניק לנו לא טוב מספיק.

אלא שבשנתיים האחרונות מתרחשים כמה תהליכים במגזר הציבורי, בדחיפת הממונה על השכר במשרד אוצר, קובי בר-נתן. אלה משנים ולו במעט את נורמות העבודה האלה, כדי להגדיל את תפוקות העובדים. משבר הקורונה, שבמהלכו היו עובדים שלא הייתה להם עבודה - נהגים ברכבת ישראל למשל - נוידו לראשונה, ובתיאום עם ההסתדרות, לתפקידים אחרים.

במשרדים אחרים אפשרו לעובדים לעבוד לראשונה מהבית בצורה מוסדרת. תהליכי דיגיטציה שהואצו במהלך המשבר, גרמו לכך שאלפי משרות בשירות המדינה שהיו בסכנת התייתרות טרום הקורונה, כבר אינן נחוצות כיום. לכן יש דחיפות רבה במציאות משרות חלופיות לעובדים, או במתן אפשרות לפרישה מוקדמת.

עוד מהפכה שמתרחשת כעת מתחת לרדאר נוגעת לשכר העידוד, שהלכה למעשה כלל אינו משמש לעידוד עובדים להצטיינות. מזה כמה חודשים מתקיים פיילוט בכמה ממשרדי הממשלה שבוחן כל מיני מודלים חלופיים לשכר העידוד שניתן כיום, כך שבסופו של דבר, הוא יינתן באופן דיפרנציאלי ולעובדים מצטיינים, ולא לכולם. האוצר מצפה שעלות הבונוסים שכיום היא של 600 מיליון שקל בשנה, תפתח בעתיד ל-400 מיליון שקל בשנה.

האם הפיילוט באמת יוביל לכך שבעתיד לא נראה יותר "שכר עידוד" שניתן לכולם ומהי עמדת ההסתדרות בנושא? האם תהיה אפשרות גם לניודי עובדים ואפילו לפיטורים של עובדים שאינם מספיק טובים ומה צריך לעשות כדי שהמגזר הציבורי יגייס לשירותיו את האנשים הכי טובים?

על כל אלה נדבר בפרק היום של "הצוללת של גלובס".

צרו איתנו קשר *5988