החשב הכללי באוצר מדבר לראשונה: "הממשלה לא יעילה, הבקרה על השכר בצה"ל לא מספקת"

"ראיתי מבחוץ איך ההוצאות של הממשלה הופכות לגבוהות מאוד, הגירעון מגיע ל-160 מיליארד שקל בשנה והחוב צומח לטריליון שקל", אומר החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, בראיון בלעדי למוסף אנשי השנה של גלובס. כעת, כשעל כתפיו מוטלת האחריות לנהל את חובות העתק של המדינה, הוא רוצה לייעל את פעילות הממשלה מתוך הפרספקטיבה שצבר בחוץ: "כמי שהגיע לתפקיד מהמגזר הפרטי, אין לי ספק שהממשלה היא ארגון כבד ולא יעיל".

לפני שנה עזב רוטנברג משרה מתגמלת כסמנכ"ל הכספים של קבוצת בזק כדי להתמנות לסמנכ"ל כספים בגוף גירעוני במשבר שדימם עשרות מיליארדי שקלים בחודש והתנהל ללא תקציב או מדיניות מסודרת - מדינת ישראל. הימים היו ימי הגל השלישי של הקורונה, שבועות אחדים לפני שהכנסת הקודמת התפזרה. כשנכנס ללשכת החשב הכללי במשרד האוצר, מצא רוטנברג על שולחנו דוחות ומדדים גרועים בהרבה מאלה שזכר מ-13 שנותיו בתפקידים בכירים באגף.

"ברמה הכלל ממשלתית יש יותר מדי כפילויות"

רוטנברג מפרט היכן הוא מתכוון להוביל שינויים: "ברמה הכלל ממשלתית יש יותר מדי כפילויות, יש תוכניות שלא מתגלגלות למטה כמו שצריך. דרך המלך בעולם הממשלתי היא לצאת למכרזים והממשלה צריכה להשתפר בזה".

הפעילות של אגף החשב הכללי באוצר לרוב לא נמצאת בחזית השיח הציבורי, אולי בניגוד לאנשי אגף התקציבים, שמתכננים את הפרויקטים הבאים של המדינה ומתווכחים עם חברי הכנסת בוועדות. בחשכ"ל עוסקים ביישום המדיניות ופיקוח על ביצוע תוכניות התקציב אחרי שכבר אושרו. זה נשמע כמו עבודה פחות נוצצת, אבל האמונים עליה הם בין שומרי הסף החשובים במדינה.

לחשכ"ל כפופים לא פחות מ-11 סגנים על צוותיהם, כאשר לשם השוואה, תחת הממונה על התקציבים פועלים 6 סגנים. "אנחנו מערכת הרבה יותר משמעותית ורוחבית", מסביר רוטנברג את פערי התקנים. "החשב הכללי הוא ארגון של מנהלי כספים שיושבים בכל משרדי הממשלה. אלה אנשי השטח של משרד האוצר. החשבים שלנו הם כמו סמנכ"לי כספים שיושבים בכל משרדי הממשלה, שמוודאים שהכסף של כולנו יוצא כמו שצריך".

"הבקרה שלנו במשרד הביטחון לא מספקת"

אבל במשרד הביטחון לא מסכימים להכניס את החשב שלך לתוך הדיונים.
"במשרד הביטחון יש לנו חשב שחותם על כל החוזים ועומד בראש אגף כספים גדול. משרד הביטחון הוא בעצם משרד ייחודי בהרבה מאוד תחומים, חלקם מוצדקים כי יש אתגרים ביטחוניים משמעותיים, וחלקם לא מוצדקים בעיניי. אחד הבלתי מוצדקים הוא תחום השכר. כי צריך להפריד בין מי שקובע את הסטנדרטים לבין מי שמיישם אותם. הבקרה שלנו בתחום השכר במשרד הביטחון לא מספקת בעינינו".

אז נכונה הטענה שתקציב הביטחון לא מספיק שקוף?
"תלוי איזה חלק. בעולם הפרויקטים והרכש השקיפות בעיני מספקת. בעולם השכר, כרגע, אנחנו לא מרוצים מרמת השקיפות, רמת הבקרה, ובעצם מבהירות רכיבי השכר בהשוואה לעולם השכר הממשלתי הכולל. בסופו של דבר, משרד הביטחון הוא חלק מהממשלה ולא חלק נפרד ממנה".

לפי האומדנים של החשב הכללי, המדינה תשלם לגימלאיה פנסיה תקציבית בהיקף של 840 מיליארד שקל בעשורים הבאים. המבוטחים בפנסיה תקציבית מפרישים בכל חודש רק 2% משכרם לחיסכון הפנסיוני והיתר ממומן על ידי המעסיק, להלן המדינה, בעוד שעובדים בשוק הפרטי מפרישים פי 3.5 יותר.

שר האוצר ליברמן הכשיר באחרונה את "תוספות הרמטכ"ל" לפנסיות של אנשי הקבע, ביותר ממיליארד שקל בשנה. מה אתה חשבת על המהלך?
"מרגע שנקבעת המדיניות אנחנו פועלים לפיה".

לפני שנקבעה המדיניות התנגדת לתוספות?
"בהיבט הזה, לא הבעתי את דעתי כי אני מתרכז בביצוע הוראות הממשלה".

אתה מרגיש שאתה מקבל גיבוי מהשר ליברמן?
"בכל ההתנהלות של החשב הכללי אני מרגיש שאני מקבל גיבוי מלא ומערכת היחסים היא מצוינת".

קודמו של רוטנברג בתפקיד החשב הכללי, רוני חזקיהו, פרש לקראת סוף 2020 לאחר שנה שבה נאלץ להעמיד לרשות הפוליטיקאים "קופסאות" חוץ תקציביות. זאת, כדי לשלם דמי חל"ת למובטלים, פיצויים לעסקים ומענקים לאזרחים וכדי לתגבר את מערכת הבריאות - בזמן שאין תקציב מדינה מאושר. חזקיהו גייס עבור הממשלה סכום שיא של 265 מיליארד שקל בשנה בהלוואות מהארץ ומחו"ל. כתוצאה מכך, יחס החוב-תוצר של ישראל קפץ בצורה מדאיגה מכ-60% לכ-72%.

כשרוטנברג נכנס לתפקיד, הוא עדיין נדרש לגייס ב-2021 יותר כסף מאשר בשנה רגילה, אבל גם נדרש להתחיל לפרוע את החוב. "במקום להחזיר 80 מיליארד שקל חוב בשנה, אנחנו נפרע 100 מיליארד שקל בשנה, לא כולל ריבית, שעומדת על כ-40 מיליארד שקל", אומר רוטנברג. סוכנות דירוג האשראי S&P צופה שהחוב-תוצר של ישראל יירד מתחת ל-70% עד שנת 2024.

לאיזה יחס אתה שואף להגיע עד סוף הקדנציה?
"אני חושב שלא נעלה ביחס חוב-תוצר, לפחות בטווח הקצר, וזה בניגוד להרבה מאוד תחזיות. השנה נסיים עם פחות מ-72%. אני חושב שאנחנו צריכים להתחיל להחזיר את הגמישות הפיסקלית שלנו. ישראל לא הכלכלה הכי גדולה בעולם וחשופה לאירועים ביטחוניים, והעלייה ביחס החוב-תוצר מצמצמת את מרחב התגובה (כגון לקיחת הלוואות גדולות א"ד) שלנו למקרה שיהיה בעתיד, אפילו בעוד 10 שנים עוד אירוע קיצוני".
"מודאג ממצב השקל מול המטבעות הזרים"

שעות ספורות לאחר קיום הראיון עם רוטנברג, הודיע הפדרל ריזרב בארה"ב כי הוא צופה שלוש העלאות ריבית בשנת 2022. ישראל מתאימה לרוב את הריבית למגמות בעולם, אבל החשש הוא שהעלאת ריבית בארץ תתדלק עוד יותר את התחזקות השקל ותפגע ביצואנים הישראלים.

עד כמה אתה מודאג מהתחזקות השקל? האם לדעתך המדינה צריכה לנסות להתערב בשערי המטבע?
"צריך להפריד בדברים האלה בין טווחים קצרים לארוכים ולהסתכל על מה שקורה בעולם. יש כיום אינפלציה משמעותית בארצות הברית וגם באירופה, זה אחד האירועים הקשים והמפחידים בעולם. אולי יהיו עליות בריבית וזה טריקי, כי זה גורם לכל התיסופים בסופו של דבר. השקל מתחזק בעיקר כי יש לנו הרבה מאוד השקעות בישראל, שזה דבר טוב.

"ישראל בעודף בחשבון השוטף כבר 17 שנה. העודף השנה משמעותי, סביב ה-6%, ולכן בעולם כזה היכולת המדינתית להשפיע לאורך זמן על שער החליפין לא גבוהה. בנק ישראל עושה כמיטב יכולתו, אבל צריך לזכור גם מה התמורה של השקל החזק. החוזק של המטבע סופג את האינפלציה העולמית, יש פה פחות עליות מחירים. דבר שני הוא שהיבוא מוזל וזה תומך בהורדת יוקר המחיה.

"עדיין, אני מאוד מודאג מהמצב. אני מודאג מתעשיות ישראליות, יש גבול לרמת ההתאמה שהן מסוגלות לעשות. התמונה מורכבת, ואני מודאג שלאורך זמן זה יכול לפגוע במקומות עבודה, לסגירה של מפעלים וחשיפה לייבוא שיכול להיות מסובסד מחו"ל. עיקר הפוקוס הוא של בנק ישראל, שמנהל את יעדי האינפלציה ואת יעדי שער החליפין. אני לא מקנא בהם, כי יש להם דילמה. מצד שני, הם נהנים מזה שהאינפלציה ממותנת בגלל השקל החזק. בנק ישראל הכפיל את יתרות המט"ח שלו ל-200 מיליארד דולר. האם הם צריכים להמשיך בקצב הזה? אני לא מייעץ לבנק המרכזי בנושא הזה, אבל אני כן חושב שצריך לקנות את התנודתיות הזאת כדי לאפשר כושר תחרות".

יהלי רוטנברג

אישי: בן 47 ,מתגורר במועצה המקומית הר אדר שבהרי יהודה, עם אשתו ושלושת ילדיהם
מקצועי: בין השנים 2004־2017 כיהן בשורת תפקידים באגף החשב הכללי, ביניהם חשב המטה והחשבונאי הראשי. לאחר מכן יצא למגזר הפרטי ושימש סמנכ"ל הכספים הראשי של קבוצת בזק. ב־2020 חזר למגזר הציבורי כשמונה לתפקיד החשב הכללי באוצר
עוד משהו: נולד בלימה, בירת פרו, ועלה לארץ כשהיה בן 3