הפאנל "העובד כמותג: רקע אקדמי out, גמישות מחשבתית in" בוועידת ישראל לעסקים, שהנחתה היום (ג') דפנה ברמלי, עסק בשאלת הרקע הנדרש לעובד, בהכשרה, והדרישות של המעסיקים בעולם העבודה המשתנה. אורנה רודי, מומחית לשוק העבודה, התייחסה להצהרות של חברות הייטק כי יעסיקו עובדים גם ללא תארים אקדמיים. לדבריה, מדובר ב"אגדה אורבנית": "החברות מדברות על גיוון אבל לא מוותרות על בוגרי אקדמיה. בהייטק יש העדפה לבוגרי אוניברסיטאות מובילות. מה שנאמר בתקשורת לחלוטין לא מייצג את המציאות. אני אומרת את הדברים מתוך השטח".
פרופ' גליה צבר, לשעבר נשיאת מדרשת רופין והיום באוניברסיטת תל אביב, יצאה נגד האמירה הגורפת שחברות הייטק מעסיקות רק בוגרי אוניברסיטאות. "היום יש מכללות טובות עם פקולטות להנדסה. בוגרים טובים במיוחד, כאלו שתוך כדי התואר קיבלו את האפשרות להתנסות ולעשות סטאז', מוצאים עבודה, כולל מהחברה הערבית".
לדברי מלי אלקובי, מייעצת לארגונים בנושא חווית עובד בעולם עבודה משתנה, השוק משתנה בקצב מהיר והאקדמיה לא מדביקה את התכנים. "אחת המיומנויות שאני מדברת עליהן בעולם העבודה היא ללמוד איך ללמוד. בדור הזה חברה צעירים עושים את זה מצוין. אחד הקורסים הפופולריים הוא קורס של גוגל ב-AI וללמוד איך ללמוד. אם אני צריכה לעצור את החיים שלי וללמוד ארבע שנים ולא להיות בשוק העבודה - זה מאוד קשה היום".
"שר האוצר צודק לגבי כל ענף התיירות"
אלקובי הדגישה את החשיבות בגמישות המחשבתית ובלהמציא את עצמך מחדש בתוך המקצוע. "עשיתי את זה שלוש פעמים בתקופת הקורונה. זו מיומנות שאפשר ללמד אותה, ולכן שר האוצר צודק לגבי כל ענף התיירות".
המשתתפים בפאנל היו חלוקים על האפשרות לשינוי מקצוע. עידית ביטון, מומחית לחדשנות ועולם העבודה החדש, שותפה בכירה בחברת SIT, טענה כי "הרבה מתוך המחקרים החדשים מראים שמי שנכנס למעגל העבודה היום יחליף 5-7 קריירות במהלך שנות העבודה שלו. כלומר - הרבה דברים ישפיעו על שינוי הקריירה. אוטומציה שתחליף. אולי הקורונה או משהו חדש מחר בבוקר. עד 2030 - 85% שיהיו בעולם עדיין לא הומצאו בכלל. מי ימציא את זה? הממשלה תמציא את זה? תסתכלו על האנשים בקורונה שהמציאו את עצמם בתקופת הקורונה".
באשר לאקדמיה, אמרה ביטון כי היא מאמינה שיש לה תפקיד לתת את הכלים איך ללמוד - "אבל מפה התפקיד שלנו הוא להתפתח ולהמציא את עצמנו מחדש".
רודי השיבה כי "גברים כמעט ולא עושים הסבות מקצועיות כי אי אפשר להתפרנס אחרי שעושים הסבה מקצועית. יש ירידה דרסטית בשכר. נשים יכולות כי הן לא המפרנסות העיקריות. אני לא יודעת מי האנשים שיצליחו לעשות חמש קריירות".
ד"ר סאמי מיעארי, מרצה לכלכלה באוניברסיטת ת"א ומנכ"ל פורום הכלכלי הערבי, הדגיש כי "חשיבות מקומות עבודה ביחס לתואר יורד. אבל יש חשיבות לניסיון, לחשיבה יצירתית, חברתית וגיוון. המוסדות האקדמיים התחילו להבין שהם צריכים להכניס את המיומנות כדי להכשיר את הבוגרים. האוניברסיטאות צריכות להתאים את עצמן. אם לא יעשו את זה יפסידו".
פרופ' צבר הוסיפה כי "אחד הדברים שהיה ברור לנו שאי אפשר שסטודנטים יצאו רק עם ידע חדש. שמנו דגש על מיומנות. גם לדעת למקד את המסרים ולעשות פרזנטציה, וחידשנו ללמוד אמפטיה כמיומנות. עשינו את התפיסה בשילוב עם מעסיקים. חייבים לתת לסטודנטים כלים למצוא עבודה, שיוכלו להיות יצרנים. גם כלכלית וגם חברתית.
ד"ר מיעארי הוסיף שאסור לוותר על האקדמיה, ושעל מוסדות הלימוד צריכים להתאים את עצמם. "מה שצריך לעשות זה חינוך לחשיבה רב תחומית. אנחנו צריכים לדעת איך לכוון את הסטודנטים, אפילו בבי"ס תיכון".
***גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.