קרן אלומה | ראיון

אורי יוגב: “בהנפקה קיבלנו אמון מהמוסדיים שהבינו מי אנחנו. נגיע לקרן של מיליארדי שקלים"

אחרי שנים ארוכות בתפקידים שונים במגזר הציבורי והפרטי, מכהן היום יוגב כיו"ר קרן התשתיות אלומה, אותה הקים יחד עם המנכ"ל ינון יוגב (אין קשר משפחתי) • השניים מספרים לגלובס על הפוטנציאל שבתחום התשתיות הישראלי, על המתחרות ועל הצלחת חברות הפורטפוליו: "בכל אחת מהן אנחנו מחפשים אפשרות לאפסייד שייקח אותן לשלב הבא"

קרן אלומה. מולי רבינא, ינון יוגב ואורי יוגב / צילום: שלומי ברנטל
קרן אלומה. מולי רבינא, ינון יוגב ואורי יוגב / צילום: שלומי ברנטל

ענף התשתיות המקומי, על תחומי התחבורה, התקשורת, האנרגיה והמים, הוא אחד מענפי הפעילות הצומחים בישראל כבר שנים ארוכות. גם תקופת הקורונה, שגררה ענפי פעילות רבים למשבר, היטיבה עימו, בין היתר בזכות חבילת צעדים שעליהם החליטה הממשלה ואשר כללה קידום מואץ של פרויקים בתחומי התשתיות השונים.

אחד מאנשי העסקים שזיהו את הפוטנציאל הגלום בענף הוא אורי יוגב, שבמשך שנים ארוכות דילג בין משרות בשוק הציבורי לבין תפקידים בכירים בשוק הפרטי, וכעת הגיע לראשונה לבורסה כיזם וכאחד ממייסדי קרן אלומה, הפועלת כקרן ריט ומשקיעה בתחומי התשתיות השונים.

כחודש לאחר שהשלימה אלומה  גיוס הון ראשוני (IPO) של כ-80 מיליון שקל, יוגב המכהן כיו"ר הקרן, ואחד משותפיו לייסוד הפעילות ולניהול אלומה, המנכ"ל ינון יוגב, מספרים בראיון לגלובס על הפוטנציאל שהם מזהים בתחום, על תוכניותיה של אלומה להמשך, על ההבדלים בינה למתחרותיה ועוד.

תחילה, יש להבהיר, כי למרות ששם המשפחה יוגב הוא ככל הידוע שם משפחה לא שכיח באופן יוצא דופן בישראל, בין יוגב היו"ר, המנוסה בין השניים (61), ויוגב המנכ"ל (46), אין שום קשר משפחתי.

השניים נתקלו אחד בשני בזמן כהונתו של אורי יוגב כמנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, כאשר ינון יוגב, עו"ד בהשכלתו (שהתמחה בעבודתו בתחום התשתיות), הגיע להתראיין לתפקיד במחלקה המשפטית של הרשות.

אותו ראיון לא הסתיים בעבודה משותפת, אולם עצם ההיכרות בין השניים הובילה שנים אחר כך לחבירה להקמת אלומה, יחד עם כמה שותפים נוספים ובהם שמואל (מולי) רבינא, יו"ר ועדת ההשקעות של אלומה, מיכאל (מיקי) זכריה, ונתנאל (נתי) שחור.

איך החלטתם דווקא על התמקדות בתחום התשתיות, ואיך אתם רואים את פעילות אלומה מתפתחת בהמשך בתחום?
אורי יוגב: "ענף התשתיות הוא מאוד גדול, וזה כעשור שהוא גם מאוד גדל בישראל, שנמצאת בפערים די גדולים מהעולם בחלק לא מבוטל מהתחומים, דוגמת תחבורה ואיכות סביבה. בשנים האחרונות גם נפתחו פערים מול העולם בתשתיות תקשורת, ובתחומי האנרגיה והמים היו בעיות מבניות".

לגבי הקרן אומר יוגב, כי "בתוך התחום הזה, אלומה יושבת בזווית מסוימת, ובחרנו ארבעה נושאים צומחים. אלומה ממוקדת בענפי תשתיות התקשורת, אנרגיה ירוקה, תחבורה (מוביליטי) ואיכות סביבה, ואנחנו חושבים שהיא תהיה בעתיד קרן של מיליארדים טובים של שקלים".

ינון יוגב מוסיף, כי "אנחנו בוחרים את ההשקעות שנראות לנו נכונות בהתבסס על מדיניות ההשקעה שלנו, לכן הצמיחה של אלומה היא פונקציה של המשך התפתחות חברות הפורטפוליו וביצוע עסקאות נוספות בתחומים שבהם בחרנו להתמקד, ובאמצעות מיזוגים ורכישות שיתבצעו תחת החברות שלנו".

עד שתגיע לפעילות של מיליארדי שקלים ותציג את הצמיחה המדוברת, במהלך קצת יותר מהחודש שהיא נסחרת בבורסה, שווי מניית אלומה לא השתנה מהותית, כך שהיא משקפת לחברה שווי שוק נוכחי של כ-250 מיליון שקל.

ראשי הקרן לא מוטרדים מביצועי המניה הפושרים עד כה. לדברי אורי יוגב, "חשוב שהונפקנו. צריך לתת לזמן לעבור, להציג ביצועים, ואז הדבר יוכל לבוא לידי ביטוי גם בביצועי המניה". ינון יוגב מוסיף, כי "אנחנו שמחים על עצם ההצטרפות לבורסה. זה מהלך לא טריוויאלי, בטח בתקופה שבה יצאנו שבה השוק התקרר. בהנפקה קיבלנו הבעת אמון מהמוסדיים שהבינו מי אנחנו והבינו מה ה-DNA של הקרן ושצריך סבלנות. אנחנו נצמח לתוך הדבר הזה והזמן יעשה את שלו".

"מעדיפים חברות תפעוליות ובשלות"

אלומה, כאמור, נכנסה לפעילות בתחום חם, המושך בשנים האחרונות לא מעט גופי השקעה, ובהם קרנות מתמחות וגופים מוסדיים. אלומה פועלת כקרן ריט בהתאם להמלצות החקיקה (שטרם הושלמה) שלפיהן הוקמו כבר כמה קרנות תשתית, המאפשרות להן ליהנות מהטבות מס.

מתחרותיה הבורסאיות, הפועלות בדרך דומה, הן קרנות ההשקעה בתשתיות ג'נריישן, שהגיעה לבורסה כבר בשנת 2019, וקיסטון שהצטרפה לבורסה חודשים ספורים לפני אלומה.

מה ההבדל ביניכם לבין המתחרות ג'נריישן וקיסטון?
אורי יוגב: "אנחנו חושבים שהמודל העסקי שלנו הוא לא שגרתי משום שאנחנו מעורבים בחברות שבהן אנו משקיעים, עם רכישת שליטה או שליטה משותפת, כך שאנחנו עסוקים גם באסטרטגיה וגם ברכישות באמצעות החברות.

"ג'נריישן  מבצעת השקעות בחברות, אבל גם נכנסת להשקעות בפרויקטים ובמיזמים מאוד גדולים, גם בחלק מיעוט. קיסטון  יותר ממוקדת בפרויקטים גדולים ובמימון. לשלוש הקרנות הקיימות יש פוטנציאל לצמיחה, ונראה אותן בשנים הקרובות גדלות, ויכול להיות שגם יוקמו קרנות נוספות, כי יש מקום בשפע. בכל התחומים שאנו עוסקים יש תחרות כמובן, אבל גם יש מקום לצמיחה מאוד גדולה ובסך הכול יש בהחלט מקום רב לכולן".

ינון יוגב מוסיף לגבי מדיניות ההשקעה של אלומה ואומר, כי "אנחנו מעדיפים לבצע השקעות בחברות שהן תפעוליות ובשלות. החברות שבהן השקענו עד כה החזיקו בערך ב-15 שנות פעילות כשנכנסו להשקעה בהן. אלה חברות שבשלב ההשקעה בהן הן כבר רווחיות, עם הסכמים ארוכי טווח, ובכל אחת מהן אנחנו מחפשים אפשרות לאפסייד שייקח אותן לשלב הבא. לתחומי פעילות ישנים, דוגמת תחנות כוח מבוססות דלקים פוסיליים, לא ניכנס".

קרן אלומה / צילום: מצגת החברה
 קרן אלומה / צילום: מצגת החברה

מאז הקמתה של קרן אלומה, בחודש יוני 2020, ועד הגעתה לבורסה, היא השקיעה כ-150 מיליון שקל בשלוש חברות הפועלות בתחומי התקשורת והאנרגיה.

בין השקעותיה נכללות חברת שירותי התקשורת טמרס טלקום של המיליארדר פויו (חיים) זבלדוביץ', שהיה בעל עניין באלומה עד הנפקתה, חברת תיבר, העוסקת בתכנון, הקמה ותפעול מגדלי תקשורת סלולרית, וחברת אסקו, העוסקת בתכנון ומימון פרויקטים להפחתת עלויות אנרגיה.

ינון יוגב מוסיף לגבי החברות, כי "טמרס היא חברה מעניינת וצומחת, עם כבל תת-ימי אחד מבין שלושה שפועלים בישראל, פועלת גם במרחב הסיבים היבשתיים ועם דאטה סנטר אחד פעיל, ואנחנו מעוניינים לפתח אותה בשלושת זרועות הפעילות".

לגבי תיבר הוא מספר, כי "החברה, שהיא ההשקעה הראשונה שלנו, מספקת תשתית פסיבית שעל גביה כל חברות הסלולר יכולות לשבת, מה שמייצר יעילות כלכלית עם מגדל תקשורת אחד שמשרת את כל החברות, והיא נכנסה גם לעולמות של תשתית אקטיבית".

בעניינה של אסקו הוא מוסיף, כי "החברה מתמקדת בהתייעלות אנרגטית, עוסקת בחלוקה ובאספקה, וגם נוגעת בעולמות הייצור כחלק מתחום הפעילות שלה".

ההשקעה הרביעית: חברת "חן המקום"

מאז נכנסה אלומה להשקעות בשלוש החברות, שוויין כבר הספיק לצמוח. בדוחותיה הכספיים האחרונים של אלומה, לסיכום שלושת החודשים הראשונים של השנה, ערך שלוש ההשקעות הצטבר לכ-190 מיליון שקל - כמעט מחצית הסכום טמרס (כ-90 מיליון שקל), כ-60 מיליון שקל תיבר, וכ-40 מיליון שקל אסקו, תוך שאלומה מציינת כי התשואה המצטברת על אותן השקעות נעה בטווח של כ-35%-51%.

ינון יוגב אומר בעניין זה, כי "שערוכי ההשקעות שביצענו הם כתוצאה מפעילות ריאלית, שבכל אחת מהחברות צמחה משמעותית מאז הכניסה שלנו אליהן".

בתמיכת הצמיחה, בסיכום שלושת הרבעונים הראשונים של 2021 הכנסותיה של אלומה הגיעו לכ-44 מיליון שקל, בעיקר בזכות עליית שוויה של חברת תיבר, שחידשה והרחיבה הסכמים בתחום פעילותה. לצד זאת דיווחה אלומה על המשך הצמיחה גם בפעילותן של טמרס ואסקו ובשורה התחתונה הציגה רווח נקי של כ-34 מיליון שקל בין ינואר לספטמבר.

בימים האחרונים דיווחה אלומה על כניסה להשקעה רביעית, בחברת איכות הסביבה "חן המקום" בסכום של קרוב ל-50 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-125 מיליון שקל "לפני הכסף". סכום ההשקעה של אלומה בחן המקום יכול להגיע בעתיד עד ליותר מ-100 מיליון שקל, בהתאם להתפתחות עסקיה של חן המקום.

חן המקום, בבעלות דוד פרנקו, עוסקת באיסוף פסולת עירונית, ייזום, הקמה ותפעול תחנות מעבר למיון פסולת והפרדתה לסוגים, מיחזור ועיבוד פסולת ופעילויות נלוות נוספות.

לדברי אורי יוגב, "חן המקום היא חברת תפעולית יותר מהחברות האחרות שהשקענו בהן, היא הרגל החדשה שלנו בתחום איכות סביבה, והיא צפויה להיות מרכיב משמעותי בפעילות שלנו".

מלבד חן המקום, אלומה מתמודדת יחד עם שותפים במכרז לרכישת נמל חיפה ובהליך התחרותי הפרטי לרכישת נתח ממניות חברת התחבורה אגד.

בעניינים אלה מעדכן אורי יוגב ואומר, כי "על הנמל אין הרבה מה לדבר, צריך לראות שהממשלה באמת מוכרת אותו. זה מכרז שמתגלגל כבר כשנה וחצי, ובינתיים לא רואים את הסוף שלו". עם זאת, הוא מוסיף כי, "מכירת המניות באגד היא מהלך יותר נמרץ ופעיל, ואנחנו, יחד עם קרסו מוטורס וקבוצת מגדל השותפים שלנו בהתמודדות על הרכישה, רואים שם הזדמנות גדולה וחשובה".

"אפשר להגיד מילים טובות על האוצר והממשלה; בלינקוב הוא על הכיפאק"

אורי יוגב ייסד את קרן אלומה אחרי שכבר עבר כברת דרך בתפקידי ניהול בכירים, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי.

בשנת 2017 סיים יוגב את כהונתו כמנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, אחרי שבעבר שימש במגזר הציבורי בין היתר גם כממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר, שם החל את הקריירה שלו כרפרנט. עוד בין התחנות שלו בקריירה, שימש כמנכ"ל בזק בינלאומי, יו"ר וואלה ועוד.

כיום יוגב מפרגן להתנהלות משרד האוצר וגם למנכ"ל המשרד, רם בלינקוב, שבעבר התפטר מתפקידו כממונה על התקציבים באוצר, אחרי שהטיל וטו על עסקת חבילה שהושגה לצורך העברת תקציב המדינה בסיועו של יוגב, שנחשב אז למקורב לראש הממשלה באותה עת, בנימין נתניהו.

יוגב אומר כי "זו תקופה טובה גם למשרד האוצר וגם לממשלה, שנוקטים מהלכים, ובאופן כללי אפשר להגיד עליהם מילים טובות. הם עושים רפורמות ומנהלים את העסק. זה נחמד לראות שיש משרד אוצר מתפקד אחרי כמה שנים קשות". לגבי בלינקוב הוא אף מציין כי הוא "על הכיפאק".

"נבחרת הדירקטורים? מחכה למימוש ההבטחה"

במסגרת תפקידו ברשות החברות הממשלתיות, יזם יוגב את רעיון נבחרת הדירקטורים במגזר הציבורי, שבמסגרתה לפי תיאורי משרד האוצר מתקיים "הליך תחרותי, שוויוני ופומבי לאיתור מועמדים איכותיים, מקצועיים, לדירקטוריונים בחברות הממשלתיות".

נבחרת הדירקטורים עלתה בתקופה האחרונה לא פעם לכותרות, בין היתר בעקבות מינויו של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית למרות שהוא לא נמנה עם חברי הנבחרת, ואחרי שבשנים האחרונות נשחק מעמד הנבחרת על רקע מאבקים פוליטיים.

ככל הידוע, בקרוב מתכננת רשות החברות להוציא לדרך נבחרת דירקטורים חדשה, עם הליך כניסה לנבחרת שיכלול כמה חידושים, ויוגב אומר בעניין זה כי "אני מחכה בקוצר רוח למימוש ההבטחה שאנחנו שומעים לפרסם נבחרת חדשה, ושיימנו דירקטורים רק מתוכה".

קרן אלומה | ת.ז

תחום עיסוק: קרן לביצוע השקעות בחברות בתחומי התשתיות, בהם תקשורת, אנרגיה ירוקה, תחבורה ואיכות הסביבה.

היסטוריה: נוסדה ב-2020 כקרן ריט בהתאם להמלצות חקיקה (שטרם הושלמו) שעל בסיסן הוקמו כמה קרנות תשתית, המאפשרות להן ליהנות מהטבות מס. עם יזמיה נמנים היו"ר אורי יוגב, המנכ"ל ינון יוגב, יו"ר ועדת ההשקעות שמואל (מולי) רבינא, מיכאל (מיקי) זכריה ונתנאל (נתי) שחור.

נתונים: עד היום ביצעה שלוש השקעות בחברת שירותי התקשורת טמרס טלקום, בחברת תיבר העוסקת בתכנון ותפעול מגדלי תקשורת, וחברת אסקו העוסקת בהפחתת עלויות אנרגיה. באחרונה חתמה על הסכם השקעה בחברת חן המקום, מתחום איכות הסביבה, וכן היא מתמודדת במכרז לרכישת נמל חיפה ובהליך התחרותי לרכישת מניות חברת התחבורה אגד.

צרו איתנו קשר *5988