הבנקים יחזרו לשוק הפנסיה? המהלך החדש שמוביל משה ברקת

האם הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, סולל את דרכם של הבנקים חזרה לעולם הפנסיוני ומבטל, לפחות באופן חלקי את ההפרדה שלהם מתחום החיסכון ארוך הטווח שהותוותה ברפורמת בכר בשנת 2005? לגלובס נודע כי ד"ר ברקת בוחן לאפשר לבנקים להעניק שירותי תפעול לקרנות פנסיה, ויאפשר להם למעשה להיות מעורבים באופן ישיר אל מול הקרנות ואל מול החוסכים והמעסיקים. כדי לאפשר את השינוי יש צורך בתיקון חקיקה שתשנה את חוק בכר.

  

גופים נוספים ייכנסו לעולם הפנסיוני

נכון להיום הבנקים רשאים על פי חוק להעניק שירותי ייעוץ פנסיוני לעובדים, תוך שהם גובים עמלה אחידה מכל קרנות הפנסיה בגובה של 0.25%. עד לפרוץ מגפת הקורונה הייעוץ הפנסיוני הבנקאי הוגבל לתחומי הסניפים בלבד, אך בשל הסגרים ומגבלות התנועה שהביאה עמה הקורונה, החליט הממונה על שוק ההון לאפשר להם ליצור קשר טלפוני עם הלקוחות, צעד שעורר את זעמם של סוכני הביטוח שטענו כי מדובר על שינוי מהותי בעולם ההפצה שאינו תואם את רוח החוק. מנגד, נציין כי הייעוץ של הבנקים מוגבל למוצרים פנסיוניים בלבד, והם אינם רשאים לשווק מוצרי חיסכון נוספים דוגמת קופת גמל להשקעה.

הרעיון שעומד מאחורי הרפורמה שמקדם ברקת היא לאפשר לגופים נוספים מהארץ ומחו"ל שיודעים לנהל את הכסף, למשל בתי השקעות, להיכנס לעולם הפנסיוני. זאת תוך כדי מתן האפשרות להתמקד רק בניהול הכספים מבלי להשקיע הון אדיר בהקמת מערכות תפעול פנסיוניות.

מערכות אלה יקרות עשרות מונים מאשר מערכות תפעול של קופות גמל, קרנות השתלמות ומוצרים דומים, בין היתר כיוון שהמערכת הפנסיונית דורשת פעולות מורכבות יותר. הרכיב היקר ביותר בתפעול הפנסיוני הוא ניהול רכיב הביטוח הכלול בקרנות הפנסיה החדשות, בעיקר סביב יציאת עמיתים לפנסיית נכות הכוללת התייחסות לוועדות רפואיות ולהוצאות רפואיות. אמנם ניהול רובד הנכסים דומה לניהול קופות גמל, אך בקרנות הפנסיה יש לצד זאת גם ניהול של התחייבויות כלפי העמיתים, הצמדת זכויות לעמית, ניהול העודף או הגרעון האקטוארי ועוד.

הבנקים ירוויחו מספיק מהמהלך?

בשנה הבאה צפוי להצטרף לניהול המורכב רובד נוסף, בשל רפורמת החלפת מנגנון האג"ח המיועדות במנגנון הבטחת תשואה, שיחייב את המתפעל לנהל את יישום ההשקעות כלפי כל עמית, מנגנון שאינו קיים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות. כל זאת כמובן, לצד חלוקת החיסכון לקצבאות, המהווה למעשה הוצאת תלוש משכורת חודשי לעמיתים הפורשים וגם הוא כרוך בעלויות.

השאלה הגדולה היא אם הבנקים יראו בצעד שמבקש ברקת ליישם ככדאי. כיום ישנם שני בנקים המעניקים תפעול בעולם הגמל - לאומי הוא הגדול שבהם, ולצדו מזרחי טפחות עם פעילות קטנה יותר. זאת לאחר שבנק הפועלים מכר את פעילות התפעול שלו בשנת 2017 ודיסקונט עשה זאת עוד לפניו. הענקת שירותי התפעול מזכה את הבנקים בעמלה ממוצעת של 0.05%, עמלת תפעול יחסית נמוכה, שיכולה להוזיל עלויות, אך לצדן גם עלויות רבות ולכן לא בטוח שמדובר בפעילות רווחית מספיק.

הבנקים אמנם לא מבצעים גבייה עבור הלקוחות שלהם, אך מנהלים את התפעול של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בשתי רמות. הרמה הראשונה היא באמצעות מערכת המתחברת למערכת ניהול הנכסים של גוף הגמל באמצעותה מתנהלת קליטת חוסך חדש, מנוהלות זכויות העמיתים ונעשים הפדיונות. הרמה השנייה היא חשבות השקעות הכוללת בין היתר שיערוך נכסים וחישובי תשואות שמשיג הגוף.

אם אחד או יותר מהבנקים יבקשו להיכנס גם לתחום תפעול קרנות הפנסיה, הם צפויים להתחרות עם קרנות הפנסיה הקיימות שמציעות כבר היום שירותי תפעול גם לגופים חיצוניים. כך למשל הראל שכבר מציעה שירותי תפעול חיצוניים ואף מתפעלת את פעילות ביטוחי החיים והבריאות של הכשרה חברה לביטוח החל משנת 2018, בגינם משלמת הכשרה רבע מיליארד שקל במשך 10 שנים. גם עמיתים, קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר מציעה שירות דומה ואף הייתה במגעים עם בית ההשקעות מור, שנכנס עתה לעולם הפנסיוני, אך לבסוף המשא ומתן כשל בין היתר בעקבות מחאה של ועד העובדים בעמיתים, ומור החליטה להקים מערכת עצמאית לניהול קרן הפנסיה.

המשמעות היא, כי לפחות לפי שעה גובר ההיצע על הביקוש בכל הקשור לכניסת גופים נוספים לתחום הפנסיוני, בו פועלות נכון להיום שבע קרנות חדשות, כששתיים נוספות יצטרפו בחודשים הקרובות - זאת של מור, וזו של אינפיניטי שזכו במכרז רשות שוק ההון כקרנות המועדפות (קרנות ברירת המחדל). התזמון הטוב ביותר להיכנס לתחום היה במהלך המכרז, כיוון שקרנות טריות זוכות להגנת ינוקא מרשות שוק ההון, אך נראה כי גופים ותיקים כמו ילין לפידות או אנליסט לא מיהרו לקפוץ על העגלה, למרות שכפי שניתן לראות, שירותי התפעול היקרים ניתנים להשכרה כבר היום.

ברקת יאפשר דריסת רגל באינשורטק

זהו לא הצעד היחיד שמתכנן ברקת בכל הנוגע לבנקים. במהלך ועידת ישראל לעסקים של גלובס שהתקיימה בשבוע שעבר, הצהיר הממונה על שוק ההון על צעד שנועד לחזק לדבריו את ההשקעה בתחום האינשורטק והתייחס לבנקים. "אני מודיע כי ניתן לבנקים היתרים להחזקה ושליטה בחברות אינשורטק בתחום האלמנטרי", אמר ברקת. "זה צעד ראשון שלדעתנו יגדיל את התחרות והחדשנות בעולם הביטוח, ויחזק את המיצוב העולמי של ישראל בתחום האינשורטק".

עוד הוא ציין כי הרשות תחת הנהגתו עושה כיום מהפכה אמתית בתחום החדשנות בביטוח, ובפרט החדשנות הטכנולוגית שקרויה אינשורטק. לדבריו, נושא זה יתפוס מקום מרכזי בכל חטיבות הרשות בשנה הבאה. כמו-כן הוא הסביר כי הרשות השיקה הנחיות להשקעה באינשורטק לחברות ביטוח, לרבות הקלות והסרת חסמים, כך שהתחום הצומח בהחלט צפוי לעניין הן את הבנקים והן את חברות הביטוח. 

הבנקים איבדו נתח משוק האשראי

תמונת הראי לניסיונות לתת לבנקים דריסת רגל בחסכונות ארוכי הטווח של הציבור, היא הגידול המשמעותי בשנים האחרונות באשראי שמגיע למשק מהגופים המוסדיים עצמם. בתחום המשכנתאות לדיור מדובר עדיין בשיעור זניח, אבל באשראי למימון פרויקטים, למשל, מדובר בזינוק מטאורי של הנתח המוסדי. הצמיחה נבעה מתקרת האשראי שהציב בנק ישראל לבנקים המסחריים (לענף הנדל"ן למשל), מהיעילות שהציגו הגופים המוסדיים למתן אשראי במהירות, ומכספי החיסכון האדירים שהיו מוכרחים לחזור אל השוק כהלוואות.

בבנק ישראל ציינו כבר לפני כשנתיים, כי כתוצאה מהרפורמות של שני העשורים האחרונים, חסכונות הציבור מופקדים בשיעור הולך וגדל בגופים המוסדיים, "ולפיכך שיעור הנכסים של הגופים המוסדיים בתיק הנכסים של הציבור עלה מ-31% בשנת 2000, ל-43% בשנת 2018". בתקופה זו עלה משמעותית גם שיעור הכספים של הגופים המוסדיים שניתן להשקעה במגזר העסקי בישראל.

בתחילת שנות ה-2000 עמד החוב הבנקאי על 75% מסך המימון של המגזר העסקי והחוב החוץ -בנקאי המקומי - לגופים המוסדיים ולמחזיקי אג"ח אחרים, עמד על 5% בלבד. פחות משני עשורים לאחר מכן, בסוף 2018 רק מחצית מהמימון של המגזר העסקי היה בחוב לבנקים ו-35% הגיע ממימון חוץ בנקאי מקומי - מתוכו 73% באמצעות הנפקת אגרות חוב. במקביל, הולך ועולה שיעור ההלוואות שהגופים המוסדיים נותנים באופן ישיר. בתחילת 2010 ההלוואות מהגופים המוסדיים היוו 2% בלבד מהחוב למגזר העסקי והן הגיעו ל-9% בסוף 2018.

בבנק ישראל ציינו במפורש כי "המגמות האלו - הסטת המימון של המגזר העסקי אל מקורות חוץ בנקאיים מקומיים - טרם הגיעו למיצוי, והן צפויות להוסיף ולהתגבר בשנים הקרובות, עם המשך הגידול של היצע הכספים מהגופים המוסדיים". במילים אחרות: אם המוסדיים דורכים על הבנקים, אין שום סיבה שהם לא ידרכו עליהם בחזרה.

2.6% מההלוואות של ישראלים לדיור מגיעות מגופים מוסדיים. בהלוואות שלא למטרת דיור הנתח של המוסדיים מהאשראי שנטלו משקי הבית עומד על 12.6%.

לא ללכת לאחור בשיטת הסלמי / אתי אפללו, פרשנות

המהלך של מתן היתר לבנקים לתפעל קרנות פנסיה הוא מהלך שעל פניו נראה מאוד שולי ולא ברור: הוא בא אמנם לאפשר לקרנות חדשות שקמות להיעזר בשירותי תפעול חיצוניים, אבל נמצא בתחום שהבנקים, משיקולי התייעלות, החליטו לוותר עליו.

על פניו אין דרמה גדולה: גם כך ההפרדה בתחום הפנסיוני בין הבנקים לגופים המוסדיים נועדה על מנת שהבנקים יתפסו את מקומם של סוכני הביטוח כיועצים הפנסיוניים האובייקטיביים של הציבור מבלי שיהיו להם ניגודי עניינים. אולם, הבנקים לא הצליחו לתפוס נתח משמעותי בעולם הייעוץ הפנסיוני, והפעילות השולית של הבנקים בתחום, מאפשרת לשקול "שחרור" של הגבלות שהוטלו עליהם על מנת לקדם את הייעוץ הפנסיוני.

אך עם זאת, צריך לשים לב לדבר אחר. אחרי הרבה מאוד ועדות, והליכים רווי אינטרסים, ואחרי שינויים מרחיקי לכת במבנה של העולם הפיננסי הישראלי, צריך לוודא שלא הולכים אחורה בשיטת הסלמי. במאי האחרון הותר לגופים מוסדיים להחזיק עד 49% מחברות תשתיות, בכך, ערב בחירות ובלחצו של שר האוצר לשעבר, נעשה צעד אחורה מההפרדה בין תאגידים ריאליים ופיננסיים. כעת, בעוד צעד אחד קטן, ישנו פתח להחזרת ניגוד העניינים לבנקים. הכל במקומות הרכים בינתיים, אך בשיטת הסלמי.

אסור לשכוח שההפרדה נעשתה מסיבה מסוימת, שהבנקים הם עדיין תאגידים מאוד חזקים, מתוחכמים, עם מערך הפצה אפקטיבי ומיומן, ועם יכולות ביצוע גבוהות. צריך להיזהר מהחזרה של ניגודי עניינים ומביטול של הפרדות מבניות - כי גם אם עכשיו הכל נעשה במקומות רכים, את ההשפעות לכך נגלה רק כשנבין איך החוסכים הפסידו מכך הרבה כסף.