הניסיון הישראלי להגדיר מחדש את הדור החמישי

התוכנית של משרד התקשורת לשחרר תדרים לרשתות סלולר פרטיות נקודתיות תופסת את שוק הסלולר בישראל בנקודה רגישה. הרשתות הפרטיות מסתמנות כמגמה שתתפוס אחיזה בכל העולם כראש החץ לשירותי דור חמישי בשוק העסקי. הכניסה של אמזון לשוק הרשתות הפרטיות מבטאת יותר מכל את המגמה הזאת. היא רוצה לעשות את מה שעשתה בתחום הענן גם בתחום הרשתות הפרטיות בסלולר והערכה היא שתכתיב את המגמה. הרשתות הפרטיות למי ששאל, יהיו העוגן של הדור החמישי בשוק העסקי ויובילו את השירותים שהמשתמשים הפרטיים יאמצו בעקבות זאת.

לא הרבה בישראל מכירים את השם, אבל רבים מהמומחים העולמיים טוענים כי העולם חייב לד"ר ציון חדד את טכנולוגיית הדור ה-4, לאחר שבשנים 2000-2006 המציא את טכנולוגיית ה-OFDMA אשר הוטמעה בסטנדרטים בינלאומיים ולימים הפכה לשכבה הפיזית עליה בנוי הדור ה-4 ברשתות הסלולר של היום.

בשנת 2015 הקים ד"ר חדד את חברת RunEL ובמשך חמש שנים הוא מפתח בשיתוף חבורת המדענים הצועדת לצידו כבר עשרות שנים את Sparq-2025, שבב חכם דור 5 בעל יכולות למידה עצמית שמאפשר להגיע לזמני השהיה נמוכים, ביצועי דיוק ואמינות גבוהים, כאלה שמאתגרים את ארגון התקינה העולמי, מביאים את הטכנולוגיה של הדור ה-5 לנקודות קיצון ומביכים מאוד את חברות ענק המסורתיות כמו אריקסון ונוקיה.

כיום החברות סמסונג רשתות וחברת Huawei הן היחידות בעולם שמפעילות באופן מסחרי יכולות דור 5 אמיתיות מבוססות ליבות רשת ציבוריות SA (Standalone - כלומר רשתות סלולריות שהליבה והרדיו תומכים דור 5 בתמיכה מלאה). בעבר נעשה ניסיון לשלב את סמסונג כספק ברשת CMG (הרשת המשותפת לאקספון וסלקום) אולם ככל הנראה ניסיון זה לא צלח ובישראל פועלות כיום רשתות ציבוריות שמבוססות על נוקיה ואריקסון. אלון ברמן, מנכ"ל אריקסון ישראל, מסר בתגובה כי לאריקסון יש 12 רשתות STANDALONE ברחבי העולם.

ד"ר חדד נחשב לאחד המדענים הבולטים והמוכרים בשוק הטלקום העולמי ונכס גדול למדינת ישראל, טוענים מומחים ברשות החדשנות. ד"ר חדד בחר למקד את מרכז פעילותו בשנים האחרונות לפיתוח יכולות דור 5 מבוססי ORAN (OPEN RAN). לטענת ד"ר חדד חדירת הדור ה-5 לחיינו תהיה באמצעות ורטיקאליים. או בפשטות, יישומים ייעודיים שידרשו ביצועים קיצוניים (במונחים של היום) כמו זמני השהיה נמוכים מאוד, רמות דיוק גבוהות, בעלי יכולת למידה עצמית וכד'. כל אלה יובילו להקמת איים סלולריים פרטיים בתצורת דור 5 שיתפתחו לצד רשתות הסלולר הציבוריות המסורתיות של החברות הגדולות אשר אלו יפרשו את אתרי הדור ה-5 באופן שונה מהתצורה שבה נפרשו רשתות הדור ה-4.

הטענה של ד"ר חדד הינה פשוטה לשיטתו: ארגונים כורעים כיום תחת הדילמה למימוש תשתיות התקשורת בארגון באמצעות כבילה פיזית ו/או באמצעות התקנים אלחוטיים מינימליים כדוגמת ה- WIFI שבעצם מאפשרים את הניידות הסלולרית הארגונית על בסיס התדרים החופשיים הקיימים. אלו פתרונות שמספקים אמנם לצרכים ביתיים, אולם אינם עומדים בדרישות כאשר מדובר בצרכים ארגוניים, כגון רמת אמינות ואבטחה גבוהים, כמו גם דרישות לרוחבי הפס ההולכים וגדלים.

החזון של ד"ר חדד מדבר על כך שלקוחות כמו מפעלים חכמים, רשויות, קמפוסים, איצטדיונים, בתי חולים, נמלים ועוד יוכלו להזמין רשת סלולרית פרטית מבוססת דור 5 באינטרנטOn Line) ), באופן שבו מנהלי ה- IT והתקשורת בחברות יוכלו להקימם באופן עצמאי, לנהל ולתפעל אותם לבד ומבלי לשלם מאות אלפי דולרים בשנה על תפעול, תחזוקה, בעטיפה של דמי רישיונות כפי שדורשות יצרניות ציוד רשתות הסלולר המסורתיות כיום. התבוננות חטופה בדוחות הכספיים של ענקית הטלקום אריקסון מראה כי קרוב ל-80% מההכנסות שלה הנם ממרכיבי תוכנה בהם רישיונות שנתיים.

תאגידי הענק המערביים למדו באיחור שהגבינה זזה

מהפכת הדור ה-5 מתממשת במקביל לתהליכים אחרים שעוברים על עולם הטלקום, כמו הקמת איגוד ה-ORAN ששם לעצמו למטרה לפתוח את שוק יצרני תשתיות הסלולר לתחרות באמצעות תקינה פתוחה שתאפשר הכנסת שחקנים חדשים לשוק הנשלט על מספר יצרנים מצומצם.

רק בארצות הברית הוקמו בתקציבים עצומים מספר חברות ענק ששמו לעצמן כמטרה להתחרות ולפרק את ההגמוניה של חברות כמו נוקיה ואריקסון, כאשר לאחרונה פורסמה עסקת ענק במונחי הטלקום כשחברת Rakuten היפנית רוכשת את חברת Altiostar בסכום מדהים של מיליארד דולר. שחקניות ORAN מרכזיות נוספות הפועלות לפיתוח מערכות רשתות סלולר ומעלות עניין רב בשוק הן חברת Mavenir וחברת Parallel Wireless כאשר האחרונה מזהה את מדינת ישראל כמרכז פיתוח עולמי ובוחרת למקם כאן את מרכז הפיתוח שלה. החברה מעסיקה כיום בישראל מאות אנשי פיתוח ולאחרונה גם הצטרפה למאגרי הפיתוח שמקדמת הרשות לחדשנות במשרד הכלכלה ובהובלתו של ד"ר חדד.

אורן גבאי, מי שהוביל כמנכ"ל CMG את הניסיון לשילוב Samsung Networks ומלווה כיום את פרויקט הדור ה-5 באיצטדיון המושבה, טוען כי שוק הטלקום העולמי וכמוהו גם השוק הישראלי נדרש לניעור אבק. לטענתו הקונסולידציה בתעשיית מערכות הטלקום האטה את קצב החדשנות מה שהוביל למאמץ עולמי לקדם את גישת רשת הרדיו הפתוחה (RAN) בתחום הטלקום. הקונסולידציה גרמה לכך שהחברות המובילות בחרו שלא לקדם תהליכי מו"פ, וזה מה שאפשר את כניסתה החזקה של Huawei לשווקים המרכזיים. אולם, במקביל גם האיצה מהלך עולמי לפיתוח ה-Open RAN. היעדר אופציות של מפעילי רשתות טלקום לבחור ולתחר בין ספקים לצורך מימוש פריסת הרדיו ברשת בארגון, שנגרמה בעקבות הקונסולידציה, הפחיתה את מספר השחקנים בשוק לשניים עד שלושה שחקנים כך שחוסר האופציות גרם למפעילים לחפש פתרונות ומקורות לחלופות נוספות.

אלו הסיבות שהפכו את Open RAN לאטרקטיבי, וכל זאת במקביל להתפתחות טכנולוגיית הדור ה-5 שבצירוף מקרים מושלם גרם להאיץ את המהלך ולהגביר את המוטיבציה לספק מודל אחר למימוש מרכיבי הרדיו בתעשיית הטלקום. התפתחות ה- Open RAN מספקת הזדמנויות לכניסה של חברות חדשות לשוק ותאפשר להם להיות שחקני נישה קטנים, מבלי לספק פתרון כולל קצה לקצה ועדיין להיות שחקנים רלוונטיים על המגרש בעיקר בעולמות הרשתות הפרטיות, אבל לא רק.

בעולם הישן המפעילים היו כבולים לספקים כמו נוקיה, אריקסון ו-Huawei. החלפת ספק הייתה מחייבת גריטה של מרבית המרכיבים של הספק הקיים (rip and replace), כך שאפשרות היציאה והבחירה הייתה עד כדי בלתי אפשרית וכך מפעילים נאלצו להסתפק במה שיש, או ליתר דיוק במה שהספק בוחר למכור להם על בסיס תוכנית המו"פ שהוא מגדיר בעצמו ולעצמו ולאו דווקא מתבססת על צורך שמגיע מכיוון המפעילים והשוק.

הזדמנויות ופוטנציאל חדש

Vodafone היא מפעילת רשתות עולמית הפועלת ביותר מ-60 מדינות. היא הייתה בין המפעילות החלוצות לעמוד בראש המחנה ובהובלת ה-Open RAN ומתכננת להיות המפעילה הראשונה לבניית רשת Open RAN המסחרית הראשונה באירופה. על פי נתוני GSMA בתעשייה, 73 מפעילים מ-38 שווקים פרסו או התחייבו לפריסות RAN Open , מה שמצביע על תופעה עולמית, שמגיעה ממדינות מפותחות ומתפתחות כאחד.

תהליך נוסף שמתקיים במקביל הוא יציאת יצרני רשתות סלולר הסיניים מארצות הברית ואירופה. כל אלה פותחים בפני שוק הסלולר העולמי הזדמנויות ופוטנציאל חדש, ניתן למכור רשתות דור 5 עצמאיות, חזקות בהתקנה עצמית וללא תשלומי פרמיה עבור ניהול, תפעול ותחזוקה חיצוניים לארגון. הפתרון משלב שלל יכולות שמאתגרות גם את ארגון התקינה הבינלאומי ה- 3GPP שנערך לשילוב הטכנולוגיה החדשה בגרסאות התקינה העתידיות תחת הכותרת Network in a box- Zero touch.

נחזור לאצטדיון אליהו ביטוח (המושבה) בפ"ת, חברת "תיבר- מגדלי תקשורת" בהובלתו של מנכ"ל החברה אורי שריר בחרה להתמקד בתחום הרשתות הפרטיות דור 5 לאצטדיונים ולאחרונה גם זכתה במכרז להקמת הפרויקט בו. החברה בחרה לשלב את הפתרון הייחודי שפיתח ד"ר חדד במסגרת פרויקט האצטדיונים החכמים וביחד עם חברת סלקום יממשו את הפתרון בפעם הראשונה בעולם בפתרון המוגדר Stadium Box באצטדיון כאשר המטרה היא להיות פלטפורמת האצטדיונים החכמים הראשונה בעולם.

בכוונת החברה להקים באצטדיון פלטפורמות דור 5 ייחודיות המשולבת בחבילת הפטנטים שמביא אתו ד"ר ציון חדד לשולחן. בניגוד לכל הציפיות והתחזיות בחרה כאמור חברת "תיבר" להתבסס על יכולות הרדיו הייחודיות שתספק חברת RunEL המבוססת על שבב דור 5 ייחודי בעל יכולות למידה ותהליכי דיוק מיקום, שיאפשרו דיוק מיקום ייחודי ובלעדי אל מול היכולות הקיימות כיום בעולם ומתבססות על סלולר. יכולות אלו יאפשרו להאיץ את כניסתם המסחרית של יישומים בתנועה הדורשים דיוק מיקום כגון רחפנים ואלמנטים הדורשים רמת בטיחות גבוהה. ב"תיבר" סרבו לציין על גבי איזו ליבת רשת ייעשה שימוש בפתרון עבור אצטדיונים וציינו כי הנושא עדיין נמצא בבחינה מקצועית על מנת לתת את המענה הטוב, האיכותי והמתקדם ביותר.

בשלב הראשון בכוונת מנהלי הפרויקט להזמין חברות סטארט-אפ ומפתחי יישומים לעולם הספורט שנדרשים ליכולות הדור ה-5 שישמש כאתר בדיקות. הם יוכלו להציג הוכחת יכולות של המערכות שלהם באצטדיונים בהם ייפרשו הרשתות, ובשלב מאוחר יותר תושק הרשת לקהל הרחב הגודש את האצטדיון ואשר יבקש ליהנות מיכולות חדשניות.

ומה חלקה של המדינה?

כמו בכל דבר במדינת ישראל האתגר כפול ומכופל מכוון שמעבר לאתגר הטכנולוגי קיים אתגר רגולטורי, שכן שלא כפי שקורה בעולם, במדינת ישראל לא מוקצה תחום תדרים עבור הדור ה-5 כספקטרום חופשי, ושימוש בתדרי הרדיו מחייב השתלבות עם מפעיל סלולרי.

יש לציין, כי במסגרת מכרז התדרים לדור ה-5 נעשה ניסיון של משרד התקשורת להקצות תחום תדרים ייעודי לגופים שאינם מפעילים סלולריים. אולם, ככל הנראה בשל חוסר הבשלות וההבנה של יכולות הטכנולוגיה, לא היה להם דורש והתדרים הוקצו בסופו של דבר למפעילות הסלולר.

בשיחה עם גלובס מציינים נציגים של משרד התקשורת כי במסגרת מכרז התדרים של הגלים המילימטרים (תדרי ה-26 גיגה) הקול קורא שיצא בנושא בתחילת חודש דצמבר השנה, נשקלת שוב ובחיוב האפשרות להקצאת תדרים בתחום ליזמים ולחברות שאינן מפעילות סלולר, ועל ידי כך לאפשר את האצת השימוש ברשתות פרטיות המבוססות על הגלים המלימטריים. במקרה של האצטדיון הנוכחי בחרה חברת תיבר-מגדלי תקשורת את חברת סלקום, וזו מלווה את הקמת המיזם.

כפי שפורסם בגלובס, רשות החדשנות ומשרד התקשורת ישתתפו במימון הפרויקט.