האם מותר לבעל מסעדה להציב שלט "כשר ללא תעודה"?

שם: אביגדור ליברמן
מפלגה: ישראל ביתנו
תאריך: 22.12
ציטוט: "שימו בכניסה לעסק שלט - 'המקום כשר, ללא תעודה'"
ציון: מטעה

שר האוצר אביגדור ליברמן התראיין ב-22.12 בכנס רשות לניירות ערך, בין היתר על רפורמת הכשרות שעברה לאחרונה בכנסת. במהלך השיחה עם העיתונאית דנה וייס פנה ליברמן לבעלי עסקים בישראל והמליץ להם: "שימו בכניסה לעסק שלט - 'המקום כשר, ללא תעודה'... זה מה שצריך לעשות". ליברמן אף חשף כי משרדו מתכוון "לעשות קמפיין לכל בעלי המסעדות ועסקים: פשוט שלט - 'מקום כשר ללא תעודה'".

כאשר חשבון הטוויטר של שר האוצר פירסם ציטוט מדבריו ברשת, מיהרו חלק מהמגיבים, ביניהם משה דנינו שהפנה את תשומת ליבנו לנושא, לטעון כי הצעד עליו המליץ ליברמן מנוגד לחוק. חלקם אף ציטטו את החוק הרלוונטי - חוק איסור הונאה בכשרות. בדקנו האם אכן דבריו של ליברמן מהווים המלצה לעבור על חוקי המדינה.

בפרק י"ז של חוק ההסדרים האחרון שעבר יחד עם תקציב המדינה בנובמבר 2021 נכללה רפורמת הכשרות שהוביל שר הדתות מתן כהנא. הרפורמה נעשתה באמצעות תיקונים רבים לחוק איסור הונאה בכשרות, תשמ"ג 1983, שעיקרם הגדלת מספר הגופים הרשאים להעניק תעודת כשרות למסעדות ולמוצרי מזון מיובאים מחו"ל. הרבנות הראשית, שעד היום הייתה הגוף היחיד שהוסמך לקבוע אילו עסקים כשרים ואילו לא, תהפוך מכניסת הרפורמה לתוקף ב-1.1.2023 לגוף רגולטרי, שיפקח בין היתר על תאגידי כשרות פרטיים. הגופים הללו הם אלה שיכשירו ויעסיקו את משגיחי הכשרות, יקבעו את מחירי תעודת הכשרות שלהם ויהיו אחראים לפיקוח על בתי העסק תחת סמכותם. הגופים אמנם יאלצו לעמוד בסטנדרטים הכשרותיים שתקבע הרבנות הראשית, אך לצידם יוכלו גם לפעול גם גופים פרטיים, שלא יאלצו לסור לרף הכשרות של הרבנות - בתנאי שהם מורכבים משלושה רבנים שהוסמכו על ידי הרבנות לשמש רבני עיר.

כל ההקדמה הזו נועדה להסביר בקצרה מהי הרפורמה, ולמעשה להראות כי כל השינוים שהוביל כהנא כלל לא נוגעים לסעיף 3(א) לחוק - שעוסק באיסור הונאה בבית אוכל והוא הרלוונטי לדבריו של ליברמן. על פי הסעיף, "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר".

"לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר" נשמעת הוראה מעט מעורפלת, והנושא אכן הגיע לפתחו של בג"ץ בשנת 2015, כאשר שני מסעדנים ירושלמים, שי גיני ויונתן ודעי, עתרו לבית המשפט בבקשה שיבטל קנסות שקיבלו לאחר שהציגו תעודות אלטרנטיביות מארגון "השגחה פרטית". התעודות שפרסמו הסבירו ללקוחותיהם כי הם שומרים על כשרות האוכל במקום, אך לא תחת פיקוח הרבנות הראשית.

במהלך הדיונים בבג"ץ סירב היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין לייצג את עמדת הרבנות הראשית (גוף ממשלתי שחוסה תחת ייצוגו של היועמ"ש במקרים כאלו), וטען בפני השופטים כי מבחינתו אמנם אסור למסעדה לעשות שימוש במונח "כשר" על שלל הטיותיו השונות בתעודה שהיא מציגה ללקוחותיה, אך כן מותר לה להציג מסמך שמסביר כיצד נשמרים דיני הכשרות במקום. הרבנות, שבג"ץ אישר לה ייצוג נפרד למרות התנגדותו של ויינשטיין, ביקשה לדחות את העתירה ולאסור פרסום של מסמך כלשהו, לכל עסק שאין ברשותו תעודת הכשר שלה.

ב-2016 בג"ץ דחה את עתירתם של ודעי וגיני, אך בקשתם לדיון בהרכב מורחב התקבלה ובפסק הדין השני, שפורסם ב-12.9.2017, כבר נקטו השופטים בגישה שונה. על אף שהפעם היועץ המשפטי החדש, אביחי מנדלבליט, תמך בעמדת הרבנות והציע פרשנות מרחיבה של החוק - כלומר איסור לפרסם כל מסמך בעל מצג כשרותי פרט לתעודת הכשרות הרשמית של הרבנות - שבעת השופטים הציעו דרך אמצעית.

ההרכב אמנם דחה את העתירה של המסעדנים לביטול הקנס, אך נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור הסבירה כי לצד "שער הכשר" (כלומר תעודת כשרות של הרבנות) ו"שער הטרף" (כל השאר) יש לפתוח "שער שלישי", שבאמצעותו, לדבריה, "יכול חנווני להעיד על מרכולתו. אין דבר בחוק המלמד שאסור לבית אוכל להציג מצג אמת בדבר המזון הנמכר בו".

"לדעתי, תכלית החוק מחייבת למנוע מבית אוכל שאינו בעל תעודת הכשר להציג מצג הכולל שימוש במונח "כשר" על כל הטיותיו", כתבה נאור, והדגימה: "הביטויים 'על פי כללי ההלכה' ו'משגיח כשרות', למשל, הם לדעתי 'מצג כשרותי', ולפיכך אסור לבית אוכל ללא תעודת הכשר להשתמש בהם במצג בכתב… כשר הוא כשר הוא כשר - ומי שאין בידו תעודת הכשר לא יוכל להתהדר בתואר 'כשר'".

עם זאת, "אין מניעה שבית אוכל יבהיר כי הבשר המוגש בו נרכש ממשחטה בעלת תעודת הכשר; כי מוגשים בו רק דגים עם סנפיר וקשקשת; או כי את הקמח בכל כמות מנפים בנפת משי בעלת צפיפות גבוהה.

ההצעה של נאור, שאליה התצטרפו ארבעה שופטים נוספים והתקבלה כהחלטה של בג"ץ, קבעה אם כן כי "בית אוכל שלא ניתנה לו תעודת הכשר לא יכול להציג עצמו כ'כשר', אך אין בכך כדי למנוע ממנו להציג מצג אמת בכתב, המפרט את הסטנדרטים עליהם הוא מקפיד ואת אופן הפיקוח על שמירתם". עוד נקבע כי התעודה שיציג בית העסק תבהיר "באופן שאינו משתמע לשתי פנים" כי אין בידי בית האוכל תעודת הכשר. "משהוצג לצרכן מצג אמת יבחר הוא כטוב בעיניו", נאמר בפסק הדין.

החלטת בג"ץ נתפשה כניצחון מסוים של בעלי עסקים שביקשו להתנתק מהפיקוח של הרבנות הראשית, אך לשמר חלק מלקוחותיהם שומרי הכשרות, שתעודת ההכשר של הרבנות לא קריטית עבורם. עם זאת, הפשרה שנוסחה ב-2017 עדיין עומדת בסתירה גמורה לדברים שהמליץ ליברמן למסעדנים לעשות ב-2021.

לסיכום, על אף ההקלה המסוימת שאיפשר בג"ץ, השופטים ב-2017 קבעו בבירור שאסור למקום להציג עצמו ככשר ולהשתמש במילה זו, על שלל הטיותיה, כדי לתאר את האוכל שהוא מציע. גם הרפורמה האחרונה שהעבירה הממשלה לא שינתה את סעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות, עליו התבססו השופטים, שאוסר על בעל עסק להציג עצמו ככשר ללא תעודה מגורם מוסמך לכך. לכן דבריו של ליברמן, שהמליץ לבתי עסק "לתלות שלט - 'המקום כשר ללא תעודה'", מטעים.

מלשכתו של שר האוצר נמסר: "כוונתו של שר האוצר בהודעתו הייתה להתייחס למצב שבו בית עסק מעיד בעצמו על הסטנדרטים הכשרותיים בהם הוא עומד. יצוין כי בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי מותר לבית עסק להציג מצג אמת בדבר הסטנדרטים עליהם הוא מקפיד ואופן הפיקוח על שמירתם, הכולל גם הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר".