"המשרד לביטחון הפנים הפך למפעל לדרגות ותקציבים": המנכ"ל החדש יורה לכל הכיוונים

"נייר הלקמוס של קדנציית הממשלה הנוכחית ושל המשרד לביטחון הפנים הוא הטיפול בחברה הערבית והמאבק בפשיעה ובאלימות שבה". כך מגדיר תומר לוטן את חשיבות המשימה העיקרית של המשרד שאותו הוא ממנכ"ל, ומדגיש כי "המבחן שלנו יהיה ביישום וביצירת מהפך בשטח כבר בשנה הקרובה".

לוטן, איש ארגוני החברה האזרחית שהגיע למשרד המופקד על המשטרה, על שירות בתי הסוהר ועל רשות הכבאות וההצלה, מלא מילות תיאור ביקורתיות על המשטרה. לדבריו, זהו גוף חבוט ומסוגר, בן חורג לאחיו שירותי הביטחון האחרים, גוף עם ניהול נתונים גרוע במיוחד, ושיטת מינויים מסובכת המייצרת כשלים רבים. אולם, אחרי הכל הוא אומר: "בסופו של יום עושים למשטרה עוול. שיטור הוא המוסד הציבורי כמעט עם החוסר החמור ביותר בכוח אדם בישראל. אחת הפתולוגיות של מדינת ישראל זה תיקנון החסר של עובדי הציבור. זה נכון לגבי כלל המגזר הציבורי ובמשטרה זה צועק לשמיים".

ממבקר בכיר של השיטה - למנכ"ל המשרד 

לוטן (סרן מיל'), בן כמעט 44, נשוי עם שלושה ילדים, מונה לתפקיד מנכ"ל המשרד ב־16 ביוני. הוא החל את דרכו הציבורית כיועץ לשרת החינוך יולי תמיר בממשלת אולמרט-ברק. אחר כך הקים וניהל את ארגון "מעש" לחיזוק השירות הציבורי בישראל, וכן ניהל את המרכז לממשל מקומי ופיתוח אזורי בג'וינט. ב־2017 שימש כראש המטה של אבי גבאי במפלגת העבודה, וב־2020 מונה על ידי פרוייקטור הקורונה רוני גמזו לראש מטה תכנית "מגן ישראל" למאבק בקורונה. מתקופה זו יש לו הרבה מילים טובות על ניהול הקורונה בתקופת הממשלה הקודמת. "ראש הממשלה בנימין נתניהו עמד במסיבת עיתונאים והעניק למטה, לגמזו ולי את הסמכויות הנדרשות בפומבי. אותי זה הפתיע וגם לימד עד כמה חשובות סמכות וגיבוי מראש הממשלה".

לוטן אמנם נותן לממשלה הקודמת "ציון טוב" על טיפולה בקורונה, אך יש לו גם ביקורת בגין "ההתנהגות הפוליטית הבעייתית והדו־קוטבית". ובכל זאת, לראייתו, הממשלה יצרה החלטות טובות לאותה תקופה, ללא חיסונים בשנה הראשונה. "התקשורת, בחלקה לפחות עשתה עוול ותיווכה לא טוב את מה שקרה באמת בקבינט", אומר לוטן. "זה אכזב והרגיז אותי, היו מקרים שיצאתי מהדיונים שהיו טובים, ובחוץ אני שומע בתקשורת תמונת מצב שלא משקפת את מה שקרה באמת". כעת הוא אומר, הדיונים לא פחות טובים ומה שהשתפר עוד יותר הוא שיתוף הפעולה בין המשרדים.

יש שיתהו מה עושה איש של ארגוני החברה האזרחית במשרד ביטחוני מקצועי כמו המשרד לביטחון הפנים? זהו בדיוק הצורך. אדם מהחברה האזרחית שיכניס את ממד השירותיות ושיתוף הקהילה. "המשטרה היא גוף סגור שמתכנס לתוך עצמו בגלל הביקורת הציבורית הגדולה כלפיו, זהו גוף חבוט", מדגיש לוטן שמוסיף: "לי, כמי שבא מארגונים האמונים על הקשר בין השלטון לבין הקהילה - יש מה לתרום כאן".

איך אתה רואה את המשימות העיקריות של המשרד?
"אין שאלה בכלל, האלימות בחברה הערבית היא המבחן של הקדנציה הזו נקודה. יש עוד אתגרים, כמו אלימות משפחה, תאונות דרכים, שריפות ענק, שב"ס. אבל נייר הלקמוס של הקדנציה הזו היא החברה הערבית הפשיעה והאלימות בה".

למשרד לביטחון הפנים יש אתגרים רבים, אך יש אחד מהם שאותו מגדיר לוטן בתור "משמעותי, אסטרטגי מבני". המשרד, לדבריו, "נבנה בשיטת הסלמי ההפוך. קודם הייתה המשטרה, ואחר כך הוסיפו כל מיני - כבאות, עיר ללא אלימות, ועוד". לצד זאת, לוטן מציין כי יש דילמת זהות דרמטית. "מצד אחד אתה שייך לעולם הביטחון הלאומי, אבל בזה הוא החצר האחורית של צה"ל, השב"כ והמוסד. שיטור ותחושת ביטחון לא נמצאים במקום גבוה בסדר העדיפויות. השיטור הוא בן חורג של הביטחון".

המשרד, לשיטתו, "הפך להיות מין רגולטור טיפש של הגופים שתחת פיקוחו, המשטרה, השב"ס והכבאות. יושב להם על העורקים באמצעות הרשאת התקציבים והדרגות, ומהווה בעצם מעין מפעל אישורים".

אתגר משמעותי של המשרד לביטחון הפנים הוא המאבק בפשע ובאלימות בחברה הערבית. לוטן מגדיר את תפקיד המשרד בהקשר זה ככזה שנדרש ליצור "סערה מושלמת" שבה כל המערכות יתנהלו בתיאום ובמלוא כוחן כדי לגדוע את שורשי הפשיעה במגזר. "אני יכול להבטיח לציבור שאין אבן שאנחנו לא הופכים כדי לשנות את המציאות המדממת שאנחנו מצויים בה. אנחנו סוגרים פערים שנפתחו על פני שנים ארוכות בכל מה שקשור לשיטור ונוכחות בישובים הערבים, מקדמים חקיקה ויוזמות שהיו תקועות, מעבירים את מערכת אכיפת החוק כולה מתפיסת הגנה לתפיסה של התקפה אקטיבית על כל מוקדי ומחוללי הפשיעה".

  

את 2022 מגדיר לוטן בתור "שנת השינוי" שעליה ייבחן עם המשרד כולו. "כדי להצליח אנחנו חייבים לבנות אמון מחדש עם החברה הערבית", הוא מציין.

החברה הערבית לא באמת מסייעת. לא?
"הם אומרים 'אנחנו כעת לא סומכים. תוכיח שאתה רציני ומשתדל, ואז נראה'. אבל זה קצת מעגל - המציאות מראה כי רק 24% מעשי רצח בחברה הערבית מפוענחים לעומת 66% בחברה היהודית. אתה רוצה לפענח יותר אבל אז יש בעיה. עשר דקות לאחר רצח מגיעה המשטרה, אך השכנה כבר ניקתה את התרמילים והזירה - ולמז"פ אין כמעט מה לעשות. הם לא ידברו וישתפו פעולה. מצד אחד אני מבין אותם - הם אומרים 'מה אני צריך להסתבך מול ארגוני הפשיעה ולעמוד בפרונט?'. מצד שני זה כמובן פוגע ביכולתה של המשטרה. זה מעגל נורא מתסכל".

מיהם בעצם מחוללי הפשיעה?
"בקיץ 2020 יצא דוח המנכ"לים המעולה של הממשלה הקודמת שסקר את כל מחוללי הפשיעה בחברה הערבית. הסכסוכים בין החמולות, ארגוני הפשיעה, הנגישות של האמל"ח, הצעירים חסרי המעש, וגם תשתיות האי־שוויון. אנחנו קראנו ויישמנו לתוך תוכנית מעשית מבצעית, וזו תכנית 549 שאושרה בממשלה".

"לראשי רשויות קשה לראות מג"בניקים"

במסגרת התוכנית, נפתחו 800 תקני שוטרים לנושאי החברה הערבית. המטרה היא לא רק הקמת תחנות, אלא גם ללמוד היכן להציב אותם. "לראשי הרשויות קשה יותר לראות מג"בניקים מאשר שוטרי כחולים", מסביר לוטן. "בגלל זה מג"ב יהיו בעיקר בדרום ובירושלים".

הגורם המרכזי שמיועד לטפל בארגוני הפשע הוא יל"כ - יחידות כלכליות מודיעיניות. "כבר כעת יש החרמות אמל"ח בכמויות גדולות. מה שהמשטרה עושה בשלושת החודשי האחרונים ברמה המבצעית הוא חסר תקדים. אנחנו יושבים על ארגוני הפשע. בזכות הפעילות של גורמים האחרים, כמו רשות המיסים והפרקליטות, אנחנו מחרימים רכבי יוקרה ורכוש בשווי מיליוני שקלים".

באופן לא ברור, תוכנית החומש למאבק באלימות ובפשע בחברה הערבית מנותקת מתוכנית החומש הכלכלית-חברתית של החברה הערבית. המשרד לביטחון הפנים קיבל 1.4 מיליארד מתוך 2.4 מיליארד שקלים, ולפי לוטן - רוב הסכום לא ימוצה בחמש שנים אלא בשנתיים הבאות במלואו.

  

אחד מהאפיקים הלא־שיטוריים שנמצא בתכנית הוא הרחבת השירות אזרחי במשטרה, במד"א ובכבאות והצלה שם, לפי לוטן, זה עובד מעולה. במשטרה יש 300-250 בנות שירות, ולפי התוכנית - המשרתים בשירות הלאומי יעברו לתפקידים מבצעיים ממש. "שיישבו בניידות, שיענו במוקדים ולא שיגישו תה וקפה בתחנות", כך לוטן.

המשטרה כשלה בערים המעורבות בעת "שומר החומות".
"הייתה פה הפתעה ממשית, האירוע היה מרעיד אמות הסיפים - כישלון מודיעין משמעותי", מודה מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים. "כשיש עלייה של גל לאומני כללי, ולא משנה מאיזו סיבה, היכולת להתגלגל לחברה הערבית-ישראלית היא גדולה. זה יצר לגיטימציה לאלימות, כשזה נראה אפשרי - זה קורה. משהו בהבנה שמדינת ישראל או סמלי השלטון נתפסו על המכנסיים למטה, וזה מעודד את כל מי שיש לו משהו שבור מול המדינה לעשות מעשה. לא בטוח שכל המהומות שהיו ביפו נובעות מלאומנות, ממש לא בטוח".

מעורבות השב"כ דרושה כאן. לא?
"השב"כ יכול לסייע באמצעים וכשיש קשר ליו"ש אבל אין שום תסריט ששב"כ מפעיל פרקטיקות חקירה למאבק בפשיעה בתוך ישראל. יש ישראלים שראו את זה בשירות בצה"ל, ביהודה ושומרון שאומרים 'מה הבעיה? תכניסו כוחות לכפר קאסם, סריקות מבית לבית, תעיפו אותם מהמיטות ותוציאו את הנשקים'. זה לא עובד ככה. זה לא קורה וזה לא יקרה".

בדרום, בנגב, יש או אין משילות?
"הסיפור של הנגב מאוד מצער אותי. כשרואים את הנתונים אין בעצם עלייה בפשיעה בנגב, ואם יש - האכיפה גדולה יותר. ביחס בין הפשיעה לאכיפה, להרשעות ולמעצרים אנחנו בחודשים הכי טובים מזה זמן. בסיפור הבדואים הכול נופל תחת משקעים של הציבור הישראלי בנושא. יש פתיל קצר בציבור ובתקשורת בנושא. זה עושה עוול למשטרה ולכל הגופים בסביבה".

"לקחנו כמדיניות לעזור לשב"ס להשתקם"

עוד ארגון שזקוק לשינוי דרמטי הוא שב"ס.
"שב"ס הוא ארגון שמצוי בפער דרמטי מאחור - נמצא במובנים מסויימים בימי הביניים", אומר לוטן. "לקחנו כמדיניות ללוות את הארגון, לתת לו לצמוח ולהשתקם. במסגרת הסכם 'גג שכר' של המשטרה והשב"ס שנחתם בספטמבר - תהיה פירמידת דרגות חדשה והגיונית יותר. יפטרו אנשים לא טובים, ייצרו מסלולי התקדמות מאובחנים, ויהיו שיעורי דרגות קשוחים. אם יעמדו בכך, ייצרו סל תקציבי גדול לפיתוח".

לדבריו, "נתנו לראשי הארגון תקציב וככל שיצליחו לחסוך בכוח אדם, יהיה יותר לצרכים האחרים ובראשם ההתקדמות הטכנולוגית. הנציבה קטי פרי עשתה תכנית טובה מאוד לארגון, ולולא הבריחה מכלא גלבוע, אני חושב שהיינו במסלול הבראה בשב"ס. סידרנו את התשתיות ואז הגיע הבום של הבריחה. זה גרם לארגון לעצור והוא בנקודה מאוד רגישה. אבל אנחנו חייבים להמשיך".

מה לדעתך הוזנח במשרד כולו?
"שתי דוגמאות: רובי האיירסופט וחברות השמירה. במקרה השני החלטת ממשלה מ־2011 לגבי הפיקוח על חברות השמירה שלא מומשה. אין שום פיקוח עליהן, רק רישום ראשוני". המשרד לביטחון הפנים פועלים כעת ליצירת רגולציה בחקיקה על חברות השמירה שתכלול, בין השאר, דרישה לתעודות יושר ודיווח קבוע על לקוחות. בנוגע לאיירסופט, סוגייה משמעותית כי 5-4 נרצחים בשנה מרובים אלו שהוסבו לנשק קטלני, לוטן מוסיף כי "משרד הכלכלה עשה פעולה מהירה להגבלת היבוא".

קיבלת את המשרד לקידום קהילתי למשרד ביטחון הפנים.
"הקמתו של המשרד שקיבלה אורלי לוי זו אחת ההחלטות הכי גרועות במדינה. אני שורף מאות שעות עבודה על כל מיני זנבות נוראיים של ביטול המשרד. החלטה פוליטית, מטופשת ושערורייתית, ואנחנו משלמים על כך מחיר אדיר עד היום".

תומר לוטן

אישי: בן 43, נשוי עם שלושה ילדים
מקצועי: סרן במיל' בוגר יחידת 8200. בעל תואר ראשון מדעי המדינה ובלשנות מאונ׳ תל אביב, תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני נוסף בתכנון מדיניות חברתית מטעם London School Of Economics
עוד קצת: היה אלוף ישראל לנוער בקפיצה לרוחק ובריצת 110 מטרים משוכות בשנת 1995