אסור להתפשר: לשלב את החברה החרדית בתעסוקה איכותית

בהינתן שימוש בכלים ותהליכים נכונים, החברה החרדית יכולה להפוך עבור המשק מבעיה למנוע לצמיחה • השקעה נכונה בשילוב חרדים במשרות איכותיות תיתן מענה משמעותי לצרכים הנוכחיים בהתפתחות המשק הישראלי, תביא להגדלת הצמיחה ולצמצום העוני

שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עמד טרם המשבר על כ-53% / צילום: Shutterstock, August_0802
שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עמד טרם המשבר על כ-53% / צילום: Shutterstock, August_0802

החברה החרדית מהווה כ-13% מהחברה הכללית וכ-8% מהאוכלוסייה בגילאי העבודה בישראל. לפי תחזיות הלמ"ס, בשנת 2065 תהווה החברה החרדית כ-32% מאזרחי ישראל. לגידול המהיר בחלקה של החברה החרדית ולמאפיינים הייחודיים שלה ישנן השלכות כלל-משקיות מרחיקות לכת, המחייבות התייחסות והתערבות ממשלתית משמעותית בהיבטים של כלכלה ותעסוקה. מדיניות מתאימה להגברת השתלבות החברה החרדית היא בעלת ערך כלכלי וחברתי הן עבורה והן עבור כלל המשק הישראלי.

לציבור החרדי בישראל דפוסי חיים תרבותיים וחברתיים ייחודיים, המשליכים על מאפייניו התעסוקתיים: שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עמד טרם המשבר על כ-53% (לעומת כ-87% בקרב גברים יהודים שאינם חרדים), ושכרם החודשי הממוצע על כ-9,150 שקלים (לעומת כ-16,100 שקלים לגברים יהודים שאינם חרדים). בנוסף, גברים חרדים מועסקים במשרות חלקיות פי שניים מגברים יהודים שאינם חרדים.

תפיסה חברתית תרבותית

חלק מהסיבות לכך נעוצות בתפיסה החברתית-תרבותית בקרב האוכלוסייה החרדית בישראל המכוונת את הגברים החרדים לעסוק באופן מרכזי בלימוד תורה. בהתאם לכך, מוסדות החינוך לבנים חרדים מקנים לתלמידים מיומנויות תורניות בעיקר, בעוד מיומנויות יסוד החיוניות להשכלה ולתעסוקה אינן מקבלות מספיק מקום. בהיעדר מיומנויות אנגלית, ידע בסיסי במתמטיקה ומדעים ואוריינות דיגיטלית, ההון האנושי של הגברים החרדים עם הגיעם לגיל העבודה נמוך משמעותית בהשוואה לגברים יהודים לא חרדים. בנוסף, החקיקה שאוסרת על לומדי ישיבה לעבוד או לרכוש השכלה לא־תורנית לפני גיל הפטור מגיוס לצבא, גם אם "עודנה" לאחרונה, מורידה את שיעורי התעסוקה בגילאים הצעירים ומגבירה את חוסר היכולת לרכוש מיומנויות התואמות לביקושי המעסיקים.

שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות גבוה יחסית, כ-78%, אך הנתונים מצביעים על איכות תעסוקה פחותה בהשוואה ליהודיות שאינן חרדיות המתבטאת בפערי שכר ניכרים, אשר מוסברים כמעט במלואם בשיעורים גבוהים יותר של תעסוקה במשרה חלקית בקרב נשים חרדיות לצד התמקדות בענף החינוך. בין חסמי התעסוקה של הנשים החרדיות ניתן לציין את הקושי לאזן בין תעסוקה למשפחה בשל מספר ילדים גדול יותר במשקי בית חרדים. לצד זאת, הנטייה לתחומי עיסוק שאינם אקדמיים מסיבות חברתיות-תרבותיות מגבילה את אפשרויות התעסוקה שלהן.

במסגרת דוח ועדת תעסוקה 2030, שהמלצותיו התקבלו על ידי הממשלה, נקבעו יעדים ברורים לגבי גברים ונשים חרדים לשנת 2030: לנשים יעד התעסוקה בגילי 25-66 הוא 81%, עם עליה של 3.3% לשנה בשכר החודשי הנומינלי של בנות 25-39, ולגברים יעד התעסוקה הוא 65-70% עם עלייה של 3% לשנה בשכר החודשי הנומינלי. על מנת להשיג את היעדים הללו יש לטפל בכשל השוק שמתבטא בהיעדר השקעה מספקת בהון אנושי רלוונטי לשוק העבודה, כמו גם בכשלי שוק הקשורים לנגישות לשוק העבודה, מידע או אפילו אפליה.

מסלולים תומכי פריון 

צעדים אפשריים הם פיתוח תוכניות לשיפור ההון האנושי והגדלת המיומנויות באמצעות השכלה גבוהה תואמת ליכולות והכשרות מקצועיות וטכנולוגיות שיותאמו למסגרות התרבות והלימוד בישיבות; המשך תוכניות תעסוקה קיימות אשר הוכחו כאפקטיביות לצד פיתוח תוכניות חדשות המתמקדות בגילאי היציאה לעבודה ובגילאים הצעירים; פיתוח כלים ותמריצים לשילוב בתעסוקה איכותית במסגרת התרבות הנוכחית, בדגש לענפים עתירי שכר וענפים צומחים בסקטור הפרטי והציבורי; מתן דגש על השתלבות גברים חרדים בתעסוקה איכותית במתווה השירות, כולל מסלולים תומכי פריון בשירות האזרחי; וצמצום חסמים כלכליים להשתלבות בתעסוקה. אנו סבורים כי בהינתן שימוש בכלים ותהליכים נכונים, האוכלוסייה החרדית יכולה להוות מענה משמעותי לצרכים הנוכחיים בהתפתחות המשק בישראל, ושילובה בתעסוקה ובכלכלה יביא להגדלת הצמיחה ולצמצום העוני.

ד"ר הלה אקסלרד היא חוקרת בכירה ומנהלת את המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן למדיניות כלכלית, אוניברסיטת רייכמן

ד"ר טלי לרום היא חוקרת בכירה ומובילה את תחום התעסוקה במכון אהרן למדיניות כלכלית, אוניברסיטת רייכמן

צרו איתנו קשר *5988