נגיף הקורונה | שאלות ותשובות

האם האומיקרון יסיים את המגפה? אלו התרחישים האפשריים

האם הפעם אנחנו הולכים להגנת עדר ברמה שתסיים את מגפת הקורונה? האם כולם חייבים להידבק בדרך לשם? ואם כן – מה תהיה המשמעות של ההדבקה ההמונית הזו על האוכלוסייה? • גלובס עושה סדר

תור לבדיקת קורונה ליד בית אריאלה בתל אביב / צילום: איל יצהר
תור לבדיקת קורונה ליד בית אריאלה בתל אביב / צילום: איל יצהר

בסוף קרה מה שקיווינו לו. במקום וריאנטים יותר מדבקים אבל קטלניים באותה המידה, קיבלנו - כך נראה על-פי המידע הקיים - וריאנט שהוא פחות קטלני, בעיקר בשילוב עם החיסונים. קהילת רופאי בריאות הציבור ייחלה לווריאנט כזה, שבעצם ישמש כמעין "חיסון חי מוחלש" לכלל האוכלוסייה, כולל הבלתי מתחסנים. התקווה היא ליצור הגנה מפני וריאנטים גרועים יותר בהמשך, הגנה ברמה כזו שבעצם לא יהיו יותר התפרצויות קורונה מסוכנות, והמגפה תעבור מהשלב הפנדמי, שבו אנחנו נמצאים עכשיו, לשלב האפידמי, המאופיין בהתפרצויות מקומיות בלבד.

כבר דיברנו על הגנת העדר כמה פעמים. מסתבר שהיא באה והולכת. ישראל הגיעה קרוב מאוד להגנת עדר לאחר קמפיין ההתחסנות הראשון, והמגפה דעכה, עד שווריאנט הדלתא וירידת היעילות של החיסונים עם הזמן פגעו בהגנה. נראה היה שאנחנו מתקרבים שוב להגנת עדר אחרי קמפיין החיסון השלישי, אך גם החיסון הזה דעך, והגיע וריאנט האומיקרון.

האם הפעם אנחנו הולכים להגנת עדר ברמה שתסיים את המגפה? האם כולם חייבים להידבק בדרך לשם? ואם כן - מה תהיה המשמעות של ההדבקה ההמונית הזו על האוכלוסייה? גלובס עושה סדר.

מהן העדויות לכך שווריאנט האומיקרון אכן פחות קטלני?

קשה לזכור את זה, אבל אומיקרון למעשה נמצא איתנו בסך-הכול רק קצת יותר מחודש, וברוב המדינות הוא נמצא פחות מחודש. בתקופה הזו, גם במדינות שחטפו מנה גדולה של אומיקרון יחסית מוקדם, כמו דרום אפריקה, בריטניה, ובניו יורק, לא נצפתה נסיקה דומה בתחלואה הקשה, וזאת בניגוד למה שקרה בגלים הקודמים.

עם זאת, הנתונים מהעולם האמיתי יכולים לתעתע. גלי הקורונה מתחילים לרוב באוכלוסייה בריאה יחסית, ולוקח זמן עד שהם מגיעים לאוכלוסיות החלשות יותר. בנוסף, שלוש המדינות שציינו הן כאלה שעברו גלי קורונה קשים בעבר, וייתכן כי חלק מן האוכלוסייה שלהן מוגנת בשל החשיפות הקודמות. לעומת זאת, בדנמרק, שם האוכלוסייה נאיבית יותר, ישנה עלייה גבוהה יותר בקצב האשפוזים והתמותה. גם בישראל חלה עלייה משמעותית בקצב האפשוזים מאז הגעת אומיקרון. לפני הגל נרשמו 5 חולים קשים בממוצע ביום, ואתמול - 19.

לשמחתנו, גם מחקרי מעבדה מעודדים ותומכים בגישה שווריאנט האומיקרון הוא פחות קטלני. ניסויים בבעלי חיים הראו כי הווירוס בווריאנט זה מתרבה בעיקר בדרכי הנשימה העליונות, ופחות בריאות, ולכן לא גורם באותה המידה לצלקות בריאות (שנצפו בעבר גם בקרב חולים שנראה היה על פניו שמחלתם קלה). זה יכול להסביר מדוע הווירוס מדבק יותר אבל קטלני פחות. ניסויים נוספים בבעלי חיים, כולל אוגר סורי - מין שהגיב מאוד קשה לזני קורונה הקודמים - הראו כי האומיקרון מוביל לשיעורי תמותה נמוכים יותר.

בנוסף, מחקרי מעבדה הראו כי נוגדני מחוסנים, בעיקר לאחר שלושה חיסונים, מפחיתים משמעותית את קצב ההתרבות של הווירוס. כלומר, אם מחוסנים נדבקים אבל חולים פחות קשה, הרי שקצב האשפוז על אותה כמות מאומתים צפוי להיות נמוך יותר.

כמה אנשים יצטרכו להידבק כדי שנתחיל לראות ירידה בתחלואה?

פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, אשר הציג בעבר תחזיות מדויקות למדי לגבי התפשטות הקורונה על בסיס מודלים ממוחשבים, ציין בחשבון הטוויטר שלו כי הוא צופה עשרות אלפי חולים ביום תוך כמה שבועות. מדיניות הבדיקות השתנתה, כך שאנחנו לא נוכל כנראה לראות את המספרים הללו, אבל נראה את ההשלכות שלהם בנתוני החולים הקשים החדשים.

פרופ' סגל הוסיף כי לו היינו רוצים לגרום לדעיכת המגפה היום, היה צורך למנוע 60% ומעלה מן המגעים בין בני אדם. הציבור כרגע בישראל לא ערוך לכך, בעיקר על רקע התפיסה (שנראית כרגע כמוצדקת) שהווירוס פחות מסוכן להם. לכן המגפה צפויה להמשיך להתפשט.

לאוכלוסייה יהיה מאוד קשה לא להידבק, גם בגלל שיכולת ההדבקה של הווריאנט כל-כך גבוהה, וגם משום שהעומס על הבדיקות הוא כזה שבעצם מחייב ויתור על בדיקות ולכן גם על בידוד מגיעים. אנשים לא יידעו אם הם חולים, אם נחשפו לחולה, ולא יוכלו להשתמש במידע הזה כדי לנהל את המגעים עם קבוצות הסיכון.

אנשים בסיכון הגבוה ביותר כנראה יצטרכו להיכנס לבידוד מרצון, אבל קבוצות הסיכון מהוות 20% מהאוכלוסייה בערך, וחלקם משולבים בשוק העבודה ובחברה. יהיה להם קשה מאוד להתבודד במתווה שלא נותן כל תמיכה בכך, ויהיה קשה למדינה להסתדר בלעדיהם. התפרצויות בבתי אבות צפויות להוות סכנה משמעותית, אם יסתבר שהאומיקרון מתגבר גם על חיסון רביעי.

בדו"ח של מכון גרטנר והטכניון, נאמר כי בגלל רמת ההדבקה של הווירוס, ובמקביל אי-נקיטת צעדי המניעה, בסופו של דבר צפויים 99% מהאוכלוסייה להידבק. פרופ' סגל הוסיף וחישב כי ב-3 שבועות הקרובים, 2-4 מיליון איש צפויים להידבק. האפידמיולוגים פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי הציבור, ופרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, וכן אפידמיולוגים אחרים ששוחחו איתנו שלא לציטוט, אומרים כי מצב כזה הוא לא אפשרי, וכי גם ללא צעדי מניעה משמעותיים למעט חיסונים, המגפה תחל לדעוך אחרי הדבקה של 80% מהאוכלוסייה, אולי אפילו פחות, ואז יוכלו קבוצות הסיכון לצאת מן ההסגר.

פרופ' לוין מציין כי עדיין מומלץ להיבדק לפני מפגש עם אדם בסיכון, "ואת המתן של המנה הרביעית של החיסון חייבים לנהל כך שמקבלי החיסון לא יפגשו עם הילדים שבאים לקבל את המנה הראשונה".

גם פרופ' דוידוביץ' וגם פרופ' לוין מציינים כי יש עדיין משמעות לצעדי ריחוק ומסכות, משום שיש ככל הנראה משמעות לכמות הווירוס אליו חשוף החולה בתחילת המחלה, והיא משפיעה על עוצמת המחלה שלו. כך נראה ממחלות נוספות וניסויים בבעלי חיים.

פרופ' לוין מציין כי ישנה חשיבות גדולה לבדיקות ביתיות אמינות ואיכותיות. "קידום בריאות הציבור זה אומר לתת לאנשים כלים לשלוט בבריאות שלהם. חוסן נפשי לא יכול להתקיים כשהציבור מרגיש חסר אונים, לא יודע מהיכן תיפול עליו הנחיית בידוד, ואנשים מאבדים אמון, אומרים 'שום דבר לא חשוב', וזה לא נכון. אבל בדיוק בגלל זה בדיקה ביתית היא דבר כל-כך נכון".

לדברי פרופ' דוידוביץ', "כל פעם שאומרים שקורונה היא כמו שפעת, אני מתעצבן, לא רק כי המחלה קשה יותר, אלא גם כי אנחנו לא מתמודדים טוב עם שפעת. יש כל-כך הרבה דרכים שבהן גם במגפות השפעת השנתיות היינו יכולים להציל אנשים שהיום מתים לחינם".

איך יראו חיינו בעוד חודש או חודשיים ולאחר מכן?

פרופ' לוין: "על-פי התרחיש החיובי, הווריאנט הזה יסיים את השלב הפנדמי של המגפה, וכמו במקרה של שפעת, יהיו לנו שנים יותר קשות ופחות קשות, אבל הקורונה לא תנהל את חיינו כמו היום. זו אפשרות שצריך להיערך אליה ולהיות מסוגלים באומץ לשחרר את הבלמים ולעבור הלאה לאתגרים אחרים, כמו שינוי האקלים שלא ייפתר בצורה כל-כך פשוטה.

"התרחיש הסביר הוא שנראה גל מאוד מהיר וחזק של הדבקות בישראל, ולא מעט חולים קשה ומתים, וכמעט לא ניתן יהיה לעצור את זה. התרחיש הרע הוא שנראה שלונג קוביד שכיח אצל חולי אומיקרון אפילו עם חיסון. עוד תרחיש רע אפשרי הוא שיגיע וריאנט נוסף, מדבק עוד יותר, שגורם לתחלואה עוד יותר קשה, ואז אם זעקנו כל התקופה הזו, ובסוף המגפה לא נחוותה כמסוכנת על-ידי רוב האוכלוסייה - הרי שכשיגיע אותו וריאנט, יהיה קשה לנקוט שוב צעדי הגנה".

פרופ' דוידוביץ': "אי-אפשר לבנות מדיניות על התרחיש החיובי ביותר. 'לגמור עם זה בחודש חודשיים' זו לא תוכנית עבודה. טווח הטעות הוא גדול מדי. בסוף זה יקרה, אבל לא בטוח שאנחנו בסוף".

מה יכול עדיין להשתבש

■ וריאנט חדש, יותר מדבק, ויותר אלים, שמדביק גם מחלימי אומיקרון
■ כאשר המחלה תגיע לקבוצות הסיכון, יסתבר שהיא קטלנית יותר בהם ממה שחשבנו
■ אומיקרון אינו קטלני מיידית אבל כן גורם לשיעורים גבוהים של לונג קוביד
■ שיעורים של PIMS (מחלה שמופיעה אצל ילדים אחרי הקורונה) שאינם שונים מאשר בוריאנטים הקודמים

מה אולי יעבוד לטובתנו לעומת הגלים הקודמים

■ הווריאנט כנראה פחות קטלני
■ קיימות תרופות חדשות עם יעילות גבוהה במניעת הידרדרות
■ ילדים מתחסנים, וייתכן שזה מפחית את הסיכון למחלה קשה ולונג קוביד
■ החיסון הרביעי כבר החל להינתן לאוכלוסיות הסיכון