אכיפה | דעה

פרשת חיים ולדר: על המדינה לחתור למשילות ואכיפה בתוככי קהילות סגורות

מעשיו של חיים ולדר מציפים חששות נוספים בעניין פגיעות מיניות, השתקה, הסתרה, חקירה, אכיפה וענישה, שדומה שהפכה לממוסדת, והכול בתוך קהילה סגורה • בולט בהיעדרו דיון מעמיק על עצם קיומן של מערכות אכיפה ממוסדות יותר או פחות, הפועלות באין מפריע בתוך קהילות סגורות

חיים ולדר / צילום: ויקימדיה
חיים ולדר / צילום: ויקימדיה

למרות ההפתעה הניכרת בציבוריות הישראלית ממעשיו של חיים ולדר, מספר הרב שמואל אליהו, רבה הראשי של העיר צפת ומי שהקים בית דין מיוחד בראשותו למקרים שכאלה, כי הגיעו אליו 22 תלונות שונות נגד ולדר, הנוגעות למעשים שנפרסו על פני שני עשורים. משמעות הדבר היא שכל המתלוננים לא מצאו אוזן קשבת בשום רשות ממלכתית ממוסדת, עניין מטריד כשלעצמו.

מזה שנים פועלות מערכות אכיפה סדורות בחברה החרדית והדתית, באין מפריע, בלא התערבות של רשויות האכיפה, ובשתיקתן הן מאפשרות אכיפה אלטרנטיבית בחקירה ושפיטה בעניינים פליליים שלא על-ידי שלטון החוק.

דוגמה נוספת לגוף ממוסד בקהילה הדתית-לאומית הנוגע לטיפול בפגיעות מיניות היא פורום "תקנה". פעילותו נודעה ברבים לאחר שטיפל בעשרות ואולי מאות מקרים, בדרכו, שאינה בהכרח בהתאם לסדרי דין והחוק הפלילי, כאשר המוכר שבהם היה בעניינו של הרב מוטי אלון.

נזכיר כי עניינו של מוטי אלון נדון בפני הפורום פעמיים, לאחר שהודה בפניהם בהטרדה מינית ובפעם השנייה הודה בעבירות מין חמורות יותר, ובהתאם להחלטת הפורום הוא "הוגלה" למושבה מגדל, ואף נאסר עליו לעסוק בפעילות ציבורית וחינוכית. אך הרב אלון לא שעה ל"גזר הדין" שהוטל עליו, ובפועל לא חדל מפעילות חינוכית במקום מושבו החדש. פורום "תקנה", במענה להפרות החוזרות ונשנות של הרב אלון, החליט לפרסם ברבים את ההליכים שניהל בעניינו, וזה מה שהוביל להליכים פליליים פורמליים שניהלה נגדו המדינה ובסופם להרשעתו בשתי עבירות של מעשה מגונה בכוח בקטין.

ויוער - תופעות השתקה והטיפול הפנימי כאלטרנטיבה לטיפול ממסדי רווחות לא רק בחברה החרדית או הדתית-לאומית אלא גם בקהילות וחברות סגורות נוספות (ולא רק בפן של פגיעות מיניות), כמו קיבוצים, מושבים, מקומות עבודה גדולים ועוד - כל קהילה וצרכיה שלה, וכל קהילה ופתרונותיה שלה.

הרציונל בטיפול דיסקרטי שכזה מתרכז מחד בצורך לאפשר למתלוננים אוזן קשבת, ומצד שני "לטפל" בפוגע בדיסקרטיות, כזו שהולמת את כללי הקהילה הסגורה ותשמור לא רק על המתלוננים, כך לפי ראות עינם, אלא גם על הקהילה עצמה, מפני מה שעלול לדבוק בה.

אולם, פורום "תקנה" ובית הדין של הרב אליהו מלמדים אותנו על הפער העצום בין תפיסת הממסד בעניין אכיפה, חוק ומשפט ובעיקר - צדק, לבין תפיסתה של קהילה סגורה את הערכים והאינטרסים הללו. כלפי האירועים והגופים הללו נשמעה לא אחת ביקורת רבה, אך למרות זאת, שום שינוי בממסד הממלכתי או תיקוני חוק בוצעו בפועל. והנה רק לפני ימים אחדים, 2.1.2022, התבטא הרב אליהו באשר להרחבת סמכויותיו וברצונו בהקמת רשת בתי דין ארצית לנפגעים ונפגעות, ועושה רושם כי המדינה הולכת ומאבדת את משילותה אל מול התופעה - וחבל.

בעיניי, התערבותה של המדינה אינה חייבת להיות בכפייה, בחוק. היא יכולה להיעשות בשיח ובהסברה ואולי אף בהטמעתן בתוך רשויות האכיפה. אכן לעתים אין דופי במערכות אכיפה אלטרנטיביות, ולראיה - אפשר לראות את פעילות בתי המשפט הקהילתיים העוסקים בשיקום העבריינים בכלים "רכים" יותר. אולם בשיקום הנפגעים, וודאי בקהילות סגורות, המאזן צריך להשתנות בהעדפת ומתן בכורה ומענה לפתרונות טיפוליים כלפי הנפגעים בחסות הממסד בידי אנשי מקצוע מתאימים, ולא בהעדפת אינטרס הפוגע, בהסתרת מעשיו בסוד גדול. כך נחשפנו בעניינו של ולדר, בו נותרו עוד עשרות נפגעים, ועושה רושם שהמדינה לא רק שעדיין אינה מעורבת בטיפול בהם - גם הקהילה שלהם אינה מציעה להם טיפול אמיתי במצוקותיהם.

מצב כזה אסור שיימשך אל מתחת לרדאר, ועל המדינה לחתור למשילות ואכיפה ראויה גם בתוככי אותן קהילות סגורות - ואולי בכך למנוע את הפגיעה הבאה או לחשוף סודות שמורים שנקברו.

הכותבת היא סנגורית פלילית ומלווה נפגעי עבירה. לשעבר בכירה בפרקליטות. מכהנת כיו"ר (משותפת) של ועדת נפגעי עבירה בלשכת עורכי הדין

צרו איתנו קשר *5988