הרשות להשקעות שבמשרד הכלכלה והתעשייה הזרימה למשק בשנה החולפת 600 מיליון שקל בכמה מסלולים, שהבולט שבהם הוא מסלול המענקים להקמה, העתקה והרחבה של מפעלים באזורי פיתוח א', במסגרת חוק עידוד השקעות הון. כך עולה מהדוח שהגיש ראש השרות להשקעות שלמה אטיאס לשרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי.
היקף המענקים הזה התאפשר רק לאחר אישור תקציב המדינה בנובמבר. התקציב ההמשכי שהיה קודם לכן ייחד רק כרבע מהסכום למענקים הללו, אך גם לפני אישור התקציב, ברשות ההשקעות בחנו את כל הבקשות ואלה שעמדו באמות המידה שנקבעו הוכנסו לרשימה, מתוך הנחה שהתקציב יאושר בסופו של דבר. ואכן לאחר אישור התקציב במהלך דצמבר הועברו המענקים לכלל המפעלים והחברות שעמדו בתנאים.
במסלול הראשי אישרה רשות ההשקעות ב-2021 60 מענקים בהיקף כולל של 331 מיליון שקל - עליה של כ-24% מהשקעת המדינה אשתקד. הנחת העבודה ברשות היא כי ההשקעה צפויה להביא לגידול מכירות של המפעלים שזכו במענקים בהיקף של 2.8 מיליארד שקל מתוכם 80% ליצוא.
בין המפעלים הבולטים והמענקים הגדולים נמצאת אקווהשילד מדיקל, שקיבלה מענק של 21 מיליון שקל. החברה עוסקת בייצור ערכות מזרק סטריליות, המיועדות לטיפול בתרופות מסוכנות, בעיקר בתחום הטיפולים האונקולוגיים. החברה צומחת בשנים האחרונות בעשרות אחוזים ובמסגרת התוכנית המאושרת החברה מגדילה את קווי הייצור כדי לעמוד בביקושים הגבוהים.
אדמה מכתשים מרמת חובב קיבלה מענק בגובה 30 מיליון שקל והיא עוסקת בייצור קוטלי חרקים לחקלאות ולמטרות אחרות. המענק ישמש למעבר לטכנולוגיות ייצור מתקדמות. חברת התרופות פדאגיס מירוחם קיבלה מענק של 19 מיליון שקל.
המענקים הניתנים הם בערך של 20% מתוכניות ההשקעה של המפעלים והחברות המוגשות לאישור רשות ההשקעות.
3.5 מיליון שקל לשימור עובדים בתקופת הקורונה
ישנם עוד מסלולים שהרשות מעניקה בהם כספים, ביניהם תוכנית להעלאת הפריון בתעשייה (תוצר מקומי גולמי לשעת עבודה) בהשוואה למדינות ה-OECD - אחת מהבעיות המרכזיות של המשק הישראלי. התוכנית מציעה דרכי פעולה לשפר את מדדי הפריון בלפחות 30%. בשנת 2021 הוגשו 25 בקשות, מתוכן אושרו 16. היקף ההשקעות עומד על כ-86 מיליון שקל כשהיקף המענקים שניתנו על ידי המדינה עומד על כ-26 מיליון שקל.
במסלול הטמעת טכנולוגיות מתקדמות, שגם הוא מסייע להעלאת הפריון, העניקה הרשות 26 מיליון שקל ל-105 חברות ומפעלים. עוד 3.5 מיליון שקל ניתנו למפעלים לשימור עובדים בתקופת הקורונה.
מסלול השקעות ומענקים מעניין הוא בסיוע בנושא ההון האנושי, תוך התמקדות באוכלוסיות הנמצאות בתחתית סולם השכר. הרשות השקיעה 23 מיליון שקל ב-20 חברות הייטק שנועדו להכשרה וקליטה של עובדים ערבים דרוזים וצ'רקסים. ההשקעה הזו אמורה להביא לקליטה של 212 עובדים ממגזרים אלה בשכר ממוצע של יותר מ-16 אלף שקלים. עוד שתי תוכניות למגזר הלא יהודי הן מיזמים להעסקת נשים ממזרח ירושלים ולהעסקת בדואים במרחב הנגב. בתוכניות אלה השקיעה המדינה יותר מ-30 מיליון שקל במענקים למעסיקים ואלה אמורים לייצר כ-550 משרות חדשות, גם אם בשכר נמוך מהממוצע של 8-9 אלף שקל.
בתוכנית דומה לקליטת עובדים חדשים באוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך (חברה ערבית, חרדית, אנשים עם מוגבלויות, הורים יחידים) אושרו מענקים בגובה של 58 מיליון שקל ל-162 חברות ליצירת 1,557 משרות חדשות.
מסלול נוסף הוא מסלול שכר גבוה באזורי עדיפות לאומית וירושלים שנועד לעודד השקעות במשק של תעשיית העילית, לרבות תעשיית המו"פ והמחשבים, תוך שימת דגש על העלאת שיעור הצמיחה באזורי עדיפות לאומית ועל עידוד יצירת משרות בשכר גבוה באזורים אלה. השנה אושרו מענקים בגובה של 93 מיליון שקל ל-30 חברות ליצירת 649 משרות חדשות תוך שימור 7,013 משרות בעלות ממוצע עלות שכר של 26,685 שקל.
ברשות ההשקעות אומרים כי ההשקעה תביא לשימור של כ-25,000 עובדים ותוספת של כ-4,000 עובדים חדשים. מסלולי הסיוע של הרשות להשקעות מהווים כלי כלכלי מרכזי של הממשלה ברצותה לעודד השקעות הון, לפתח את הפריפריה, לייצר מקומות עבודה חדשים ולקדם חדשנות ופריון.
עבור כל שקל שהושקע הוזרמו בחזרה 2.14 שקלים
מניתוח עלות-תועלת כלכלית שערכה השנה פירמת Deloitte עולה כי עבור כל שקל שהושקע במסלולי ההשקעה בהון אנושי של הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה, הוזרמו חזרה למשק 2.14 שקלים. הניתוח בחן את האפקטיביות הריאלית של המסלולים ברשות להשקעות, כאשר תוצאות הניתוח מעידות שהמדינה מקבלת חזרה יותר מכפול מהשקעתה במסלולים אלה.
עוד עולה במחקרים כי חל גידול משמעותי השנה לעומת משנים קודמות, בהיקף המשרות שנוספו, בעלות השכר הממוצעת בקרב אוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך, בשימור המשרות הקיימות ובכמות הבקשות שאושרו (מעל 72%).
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, הממונה על רשות ההשקעות, אומרת כי פיתוח התעשייה הישראלית והתעסוקה בפריפריה הינו יעד לאומי וחובתה הכלכלית והחברתית של ממשלת ישראל. בפני התעשייה מגוון אתגרים, בראשם העלאת הפריון, החדשנות וההובלה ביצור מתקדם. לדבריה, התקציב שאושר מאפשר להמשיך בהשקעה הזו שמניבה צמיחה כלכלית.
שלמה אטיאס, מנהל הרשות להשקעות, אומר כי חלוקת תמריצים מושכלת להעלאת פריון העבודה בקרב חברות עסקיות בענפי התעשייה, השירותים והמסחר בישראל מקדמת את הכלכלה ומגדילה את הפריון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
