חברת פרוטאי (Protai) אשר פיתחה טכנולוגיה לחקר התנהגות חלבונים בגוף האדם באמצעות בינה מלאכותית, גייסה שמונה מיליון דולר מהקרנות Grove Ventures ופינטגו הלת'טק, ונחשפת בימים אלה לראשונה. החברה הצעירה, שהוקמה רק ב-2021 ונחשפת היום לראשונה, כבר הספיקה להגיע להוכחת היתכנות ראשונה באיתור מטרה לתרופות בתחום סרטן הריאות. היא צפויה לפתח גם מוצרים עצמאיים שלה, וגם לשתף פעולה עם חברות תרופות. תחומי ההתמחות שלה הם סרטן, מחלות ניווניות של המוח, ומחלות אוטואימוניות.
ערן זגר, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, מסביר כי "בשנים האחרונות תהליכי פיתוח התרופות התייקרו, והם גם מצליחים פחות. זה קורה בגלל חוסר הבנה של המנגנונים הביולוגיים. היום ישנו ניסיון למפות את המנגנונים הללו באמצעות בינה מלאכותית".
פרוטאי מתמחה במיפוי של פעילות החלבונים בגוף. חלבונים הם מנגנוני הפעלה עיקריים של תהליכים בגוף, ורוב התרופות הקיימות פועלות על ידי מניעה או הגברה של פעילות חלבונים. פרופ' גייגר פיתחה שיטה למפות בבת אחת פעילות אלפי חלבונים בדגימת מעבדה, לעומת שיטות קודמות שיכולות להבין בפעילות של חלבון אחד או שניים בכל פעם. "ההבדל דומה לניסיון להבין הלך רוח תרבותי על פי שיחה אחת, לעומת כל השיחות המתנהלות בו זמנית בעיר", אמרה בעבר ל"גלובס".
פרוטאי משתמשת בגישה של גייגר ובחלק מן השיטות שלה כדי לבצע בעצמה מיפוי של פעילות החלבונים בגוף. על בסיס הטכנולוגיה הזו, פרוטאי יצרה אטלס פעילות חלבונים הכולל למעלה מ-50 אלף דוגמאות ממטופלים שונים. אטלס זה מהווה בסיס לביצוע סימולציה של תהליכים ביולוגיים עבור מגוון מחלות.
"אנחנו משווים רקמות חולות ובריאות, או רקמות מחולים שמחלתם הושפעה לטובה מתרופות לעומת כאלה שלא הגיבו. אנחנו יודעים לצפות בפעילות החלבונים ולנתח אותה באמצעות ראיית מכונה וניתוח ספקטרלי (ניתוח של סוגים שונים של קרינה הנפלטים מן הדגימה, ולא רק אור נראה). אנחנו גם יודעים להשתמש באלגוריתמים של ראיית מכונה כדי לצפות בפעילות של חלבונים שהרמה שלהם מועטה. כמו שאייפון יכול לראות ראיית לילה, כך גם אנחנו רואים חלבונים 'חשוכים'. כך אנחנו יכולים להשוות מה קורה לחלבונים ברקמה בריאה לעומת חולה, בתגובה לתרופות שונות ובשלבים שונים של המחלה".
"מתבססים על ידע שנצבר באקדמיה"
חברות רבות פועלות בתחום של פיתוח תרופות בעזרת מנגנונים חישוביים, אך הן פועלות בעיקר או בתחום של תכנות תרופות טובות יותר לחלבונים שפעילותם כבר ידועה, או בתחום של מיפוי מנגנוני מחלה באמצעות מידע גנטי. ואמנם הגנים שלנו אחראים על "תוכנית העל" ליצור חלבונים בגוף, ולכן גנטיקה יכולה ללמד אותנו לא מעט, אבל עדיין ישנם הרבה סודות של הגוף שרק מחקר החלבונים יכול לחשוף.
"ישנם תהליכים שחלבונים עורבים אחרי שהם מקודדים מן המידע הגנטי, שמאוד משפיעים על ההתפתחות של מחלה. לכן כשרואים רק מידע גנטי, מקבלים רק פרוקסי למציאות", אומר זגר.
אם המטרה היא למפות מנגנונים ביולוגיים בסיסיים בגוף, האם זה לא פרויקט שמתאים יותר לאקדמיה?
"אני מאוד אוהב את האקדמיה ואנחנו מתבססים לא מעט על ידע שנצבר באקדמיה, אבל כדי להשיג כמות מידע גדולה וכדי לשלב יכולות AI מובילות, נדרשים גם הון רב יותר וגם יכולת טובה יותר לחבר ולשלב בין הכישרונות של אנשי AI ברמה הכי גבוהה שאנחנו מביאים מעולמות הייטק, שגם אנחנו הגענו ממנו, לבין אנשי הביולוגיה הטובים ביותר. מעבר למימון והשילוב, גם הקצב שלנו הרבה יותר גבוה".
זגר עצמו גדל לאב חוקר סרטן, פרופ' רוני זגר ממכון ויצמן. "המטרה של המשפחה שלנו הייתה ריפוי סרטן. אלה היו הסיפורים לפני השינה שלי והחזון שלי מגיל צעיר. לכן הלכתי ללמוד ביואינפורמטיקה ממש כשהמקצוע הזה נולד, בשנות ה-2000".
הוא הגיע לצבא לאחר שלמד לתואר ראשון, וגייס ליחידה הטכנולוגית 81 - יחידה הטכנולוגית של המודיעין הנחשבת עוד יותר אליטיסית מ-8200. שם זכה במספר פרסי ביטחון ישראל עבור המערכות שבפיתוחן היה מעורב. שם גם הכיר גם את שותפו להקמת החברה, קיריל פבזנר. "הוא התמחה בלמידת מכונה עוד לפני שזה היה מגניב".
למרות מחויבותו של זגר לתחום הסרטן, מסלולו הוסט במשך זמן מה להייטק, כולל תפקידי ניהול, אך לפני שנה החליטו השניים להקים ביחד את פרוטאי. "אנחנו חברים טובים והיה מתבקש שנקים חברה בתחומים האלה". היום מועסקים בחברה כ-10 עובדים קבועים ונוספים בקבלנות משנה.
החברה השיגה כאמור הוכחת היתכנות בתחום סרטן הריאות. היא איתרה חלבון משמעותי, שלא אותר על ידי ניתוח גנטי בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
